 |
/images/archive/gallery/361/349.jpg צילום: ורד פאר
 |
|
|
|
באמצעות תרגול חוזר של ה"קאטה", רצף תנועות נוקשה ומוגדר, מנצח אמן הלחימה את השעמום, העצלנות, התסכול וחוסר הריכוז. ככה זה: הדרך חכמה מן ההולך בה |
|
|
|
|
|
 |
רצף התנועות המתורגל באמנות לחימה נקרא 'קאטה'. המילה היא יפנית ובתרגום המילולי משמעה 'צורה'. בעברית משתמשים לרוב גם במונח 'תבנית' ואילו באנגלית משתמשים במילה Form. כל אמנות לחימה פיתחה את הקאטה שמתאימה לה, לפי אופייה וייחודה. בטאי צ'י, לדוגמא, הקאטות הן יחסית ארוכות ואיטיות. לעומת זאת בנינג'יטסו הקאטות הן רבות יותר ותמציתיות יותר. בג'ודו הקאטות בנויות לתרגול בזוגות ובקנדו משתמשים בחרבות לביצוע הקאטות. מכלול הקאטות בשיטה מסוימת כולל את כל העקרונות שלה ומאפשר למתרגל להתקדם בה שלב שלב.
 |
עבודת מאסטר |
ככל שהתלמיד רואה עצמו שווה למורה, כך יקשה עליו ללמוד ממנו. עומר ברקמן על יחסי מורה תלמיד באמנות לחימה |
לכתבה המלאה |
  |
|
|  |
קאטה משמשת ככלי לימודי - כשמבצעים קאטה נדרש מאיתנו לבצע תנועות מסוימות, לפי דיוק שמוכתב לנו. ההתחלה, הסוף והדרך מוגדרים, ובכל שלב בביצוע יודע המתרגל מהו השלב הבא. הקאטה מכניסה ארגון וסדר בתהליך הלמידה, עד כדי כך שיש כאלה המשווים אותה לטקס של ממש.
הקאטה היא מסגרת - כמו כוס שמגבילה את המים ומאפשרת לנו לשתות, כך גם הקאטה, התבנית התנועתית, מגבילה את מרחב התנועה של הגוף ומאפשרת לנו לתרגל תנועות של אמנות לחימה. כמו שנהג לא תמיד יודע כיצד פועל מנוע של מכונית, כמו מי שכותב במעבד תמלילים בלי להבין את רזי מערכת ההפעלה, כך גם הקאטה מאפשרת לתלמיד "להשתמש" באמנות לחימה ולרכוש מיומנויות בסיסיות בלי ידע מוקדם. למעשה, גם מתרגל שלא יגיע לרמת הבנה גבוהה, יוכל ליהנות מהדברים החיוביים שמעניק תרגול של אמנות לחימה. את הקאטות יצרו אנשים עם הבנה עמוקה ונתנו אותה לתלמידים כדי שיתרגלו וכך ילמדו ויתקדמו. ההבנה מתפתחת עם הזמן, עם התרגול. אי אפשר להבין תנועה מהתבוננות, יש לבצע אותה פעמים רבות מספור לפני שמשמעותה מתגלה בפני המתרגל.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/806/554.jpg
צילום: כריסטוף, cc-by |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
אנו המכשול
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לא תמיד נהנים בזמן תרגול הקאטה, לפעמים אנחנו עייפים, מוטרדים או חסרי חשק. הדרך מלאה מהמורות והרבה גורמים מפריעים לנו לקיים את מסגרת האימונים. המכשול העיקרי, כמובן, הוא אנחנו עצמנו: עצלנות, תסכול, חוסר ריכוז ושאר גורמים שכאלה תמיד יהיו שם בשביל להפריע. הקאטה עצמה שומרת עלינו מפני גורמים אלה – היא הבסיס של המסגרת ואותה
נדרש התלמיד לקיים, כמו ארוחה או שינה. קיום הקאטה "מכריח" אותנו לתרגל אותה, וגם אם הדרך לא תמיד קלה, מובטחת לנו תוצאה סופית טובה.
ביצוע הקאטה דורש כוח רצון והתמדה, יכולת החלטה והתמודדות. אבל כמו שהיא דורשת דברים אלה, הקאטה גם יודעת לפתח אותם אצל המתרגל לאורך השנים. אימון יומיומי שלה מפתח יציבות, מודעות ומשמעת עצמית. בתרגול הקאטה מנסים להישאר מרוכזים בה ולהתבונן בביצוע - לזה קוראים מדיטציה בתנועה. את המחשבות שנודדות מנסים להחזיר אל התנועות ואל הביצוע שלהן. מה שמוביל את הקאטה היא המחשבה ולא הרגש. בתרגול הקאטה לא מבצעים תנועות לפי מה ש"נעים" או מה ש"אוהבים", תלמיד באמנות לחימה לא מבצע את הקאטה לפי העדפותיו האישיות, אלא פשוט מבצע את התנועה נכון, לפי הצורה המוכתבת לו. הקאטה היא צורה פיזית, שמכריחה את התלמיד "להתכופף" למסגרת נתונה – עליך לעשות דברים כמו שהורו לך ולא כמו שאתה חושב. עם ישראל גילה את העיקרון הזה, של "נעשה ונשמע", כבר במעמד הר-סיני. כשהמתרגל מכיר את הקאטה הוא אינו עסוק עוד ב"מה" אלא ב"איך". מפתחי השיטה סללו את המסלול ו לתלמיד נותר "רק" לפסוע בו.
הקאטה הנוקשה והקשוחה, שיש לה תשובה חד משמעית לכל שאלה, יודעת להפנים במתרגל את העקרונות הבסיסיים, לפי רמת המתרגל. הקאטה מלמדת את המתרגל להמשיך הלאה: לא להתרגש מהצלחות ולא להתייאש מכישלונות. את הקאטה מבצעים פעמים רבות מספר מתוך שאיפה לדיוק ולשלמות.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/806/556.jpg
צילום: ג'ון אדווארד וילאסיס, cc-by |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
ארגז הכלים של האמן
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"רק חמישה תוי נגינה יש בעולם, אך צירופיהם של החמשה יולידו נעימות יותר ממה שתשמע האוזן לעולם.
"רק חמשה צבעי יסוד יש בעולם, אך צירופיהם של החמשה יולידו גונים יותר ממה שתראה העין לעולם.
רק חמשה ראשי טעמים יש בעולם, אך צירופיהם יולידו בני טעמים יותר ממה שיטעם החך לעולם." (סון טסו, "חכמת המלחמה")
הקאטה יודעת להפנים במתרגל ידע של עקרונות ורעיונות. למרות שהקאטה בנויה ממספר סופי של תנוחות ותנועות, מספר המצבים והטכניקות שהיא מלמדת הוא אינסופי – כמו שהמיזוג בין יין ליאנג
הוא אינסופי. הקאטה מתרגלת עקרונות של תנועה ויציבה, קצב ונשימה, מודעות גופנית והתבוננות פנימית. מבחינה לחימתית, הקאטה מדמה קרב ממושך נגד יריבים רבים ומתרגלת אוסף של תנועות, תנוחות, יציבות וטכניקות. את כל אלה הקאטה "צורבת" לתוכנו, כמו תוכנה, באימון היומיומי. התרגול בזוגות מלמד כיצד להפעיל את הכל הלכה למעשה, "להריץ" את אותה התוכנה. כל זה בא לשימוש בפתרון בעיות בחיים בכלל – מגוון אפשרויות התגובה שהתלמיד לומד מול בן זוג לוחמני, נפתח בפניו גם עבור קונפליקטים אחרים בחיים.
הקאטות באמנות לחימה נועדו בשביל ללמד את הגוף לעבוד נכון ולבנות אצל המתרגל בטחון בכך. על סדרת התנועות לומדים גם "להלביש" את העקרונות של אמנות הלחימה. הקאטה נותנת גישה ללחימה - לאחר תרגול מתמשך של הקאטה ניתן להבין את הכוח שמאחורי תנועה ועמידה נכונה. הקאטה כוללת תנועות של הגנה והתקפה, אך התנועות הן לאו דווקא טכניקות – בלחימה עצמה המשמעות של הטכניקות נעלמת – אין אז זמן לחשוב ולתכנן, אלא צריך לתת לגוף לפעול לפי מה שהוא יודע. התנועות שהקאטה צורבת אצל המתרגל הופכות לו לטבע שני ויכולות לבוא לידי ביטוי בזמן אמת, בלי שיהיה נדרש ממנו לתכנן מראש את תגובתו. האמן יודע מתוך אינסטינקט לזהות את המצב נכוחה ולהגיב לו נכון.
באמנות לחימה, כמו בכל אמנות, הטכניקות בונות את האמן, הן מהוות את "ארגז הכלים" שלו, אבל בסופו של דבר האמן צריך להתעלות מעל הטכניקה ולהביא את עצמו לידי ביטוי. בקרב, אמן הלחימה לא עובד לפי מה שהכתיבה לו הקאטה, אלא לפי מה שמכתיבה לו המציאות.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/744/504.jpg
טאי צ'י בטייוואן צילום: Craig Nagy, cc-by |
Craig Nagy, cc-by |
טאי צ'י בטייוואן |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מסגרת לאישיות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"האימון בכל אמנויות הלחימה ואמנויות הריפוי מתחיל בהבנת הצורה הבסיסית. הרוח והטכניקה של המאסטרים הגדולים מימים עברו מתבטאות, ותמיד התבטאו, במיזוג עם הצורה הבסיסית. דרך לימוד הצורה הבסיסית של שיאצו וחזרה עליה, אפשר להגיע לרמה הטכנית של רבי האמנים הגדולים...
"...אפשר לבצע את הטכניקות הבסיסיות באופן לא מודע, מהרגע שהובנה הצורה הבסיסית.
"...כמו שציינו קודם, הבנת אמנויות הלחימה המזרחיות, הכוללות גם את אמנויות הריפוי, מתחילה באימון יומיומי בצורה הבסיסית, אימון שעצם החזרה עליו יוצרת את הצורה." (ריוקו אנדו, "טאו שיאצו")
קאטה היא כלי שנותן צורה. גם האישיות, כמו הגוף, יכולה לקבל צורה. אמן לחימה צריך להתמודד עם האישיות על-מנת לבנות אותה. באמנות לחימה יש גם קאטות שאינן של תנועות: צורת ההתנהגות, היחס למורה, לבית הספר וכדומה. יש תנועות שצריך לעשות בצורה מסוימת, אבל התנועות הן לא בהכרח גופניות. לאמן לחימה יש צורך גם בקאטה נפשית: מסגרת נתונה לאישיות ולא לגוף - טוב-רע, אסור-מותר, נימוסים, התנהגות וכיוצא באלה. דבר זה מוביל את האישיות לכיוון מסוים.
תמיד טוב שתהיה משמעות מאחורי התנועות והתרגול, אבל הרבה יותר חשוב לבצע את הקאטה מאשר להבין אותה, כלומר להתאמן ולתרגל בצורה יומיומית. הבסיס להתקדמותו של תלמיד באמנות לחימה היא מסגרת קבועה כזאת של אימונים. כמו טיפות המים שחורצות את הסלע, כך רצף האימונים בונה את הלוחם. האימון הוא הדרך להפוך לאמן לחימה וקאטה היא המרכיב החשוב ביותר באימון.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | עומר ברקמן
| /images/archive/gallery/349/940.jpg  | | |
|
|
|
|
 |
|
|
 |
|
 |
 |  |  |  | מתרגל אמנויות לחימה סיניות משנת 1995.תלמידו של מאסטר יחיאל ניר מלחי, מדריך במרכז הישראלי לטאי צ'י ומדריך מוסמך לאמנויות לחימה מטעם מכון וינגייט.veomer@walla.co.il |  |  |  |  | |
 |
|
 |
|
|
|