 |
/images/archive/gallery/349/940.jpg עומר ברקמן.
 |
|
|
|
|
|
|
| האם בשביל להתפתח עלי ללמוד להשתחרר או דווקא לשלוט על רגשותי? עומר ברקמן מסביר איך קשורה השליטה לשחרור. פרק נוסף בסדרת אומנויות הלחימה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פיתוח האישיות הוא תוצאה של תרגול אמנות לחימה. את האישיות הגדרתי במאמר קודם כשליטה עצמית - כוח רצון, יכולת התמדה, היכולת להגיב נכון לכל מצב, להישאר נייטרלי ולא להיסחף אחר רצף הרגשות. האמירה הזאת עוררה לא מעט תהיות בקהילת הניו אייג' המקומית - האם פיתוח האישיות פירושו ניתוק מהרגש? הרי מקובל במחוזותינו להדריך אנשים "לזרום" ו"להשתחרר", לתת דרור לרצונות ולאו דווקא להשתלט עליהם. מצד שני, ראינו שגם אמנויות לחימה מכירות במושגים כמו "חופש" ו"שחרור". אז מה כל זה אומר? האם יש סתירה בהגדרה הזאת של האישיות? האם בשביל להתפתח עלי ללמוד להשתחרר או דווקא לשלוט על רגשותיי? האם בכלל יש סתירה בין השניים?
"שליטה בו בזמן במחשבות, ברגשות, ולפיכך בהתנהגות שלנו בחיינו. זה מה שנקרא מאז ימי קדם, התנהגותו של החכם, הנובעת מתמורה פנימית, מתרגול פנימי". ("הנזיר והפילוסוף")
מתרגל אמנות לחימה מפתח יכולת התמודדות ופתרון מצבים - זאת היא האמנות שלו. שליטה במצב היא בבסיס יכולת זאת. כאשר אני מוצא את עצמי בחוסר שליטה, ודאי שאין לי יכולת להתמודד עם בעיה. אני יכול להתגלגל או "לזרום" עם המצב, אני יכול לשכנע את עצמי שהכל לטובה, או שהכל בידי שמים או גורל, אבל אמנות לחימה מאמינה במבחן התוצאה ושום תירוץ לא יוכל לכפר על חוסר שליטה.
 |
| השקט שבתוך האי-שקט |
באמנות לחימה מאמינים שאת השקט ניתן למצוא רק בתוך האי-שֶקט. ושקט כזה, כשמוצאים אותו, הולך איתך לכל מקום, לכל מצב, לכל התמודדות. מי שמכיר אותו יודע להקשיב לו גם בסביבה רועשת
|
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
שליטה במצב היא היכולת לכוון את הדברים ולהוביל את עצמי לעמדת ניצחון, לפי המצב עצמו. שליטה בקרב תהיה להוביל את צבא האויב למבוי סתום, שליטה בנהיגה פירושה לנסוע במהירות שתאפשר לי להתחמק מכל מכשול לא צפוי. שליטה בחיים פירושה יכולת החלטה וביצוע. אין מתכון ברור כיצד להשיג את אותה שליטה, זה תלוי באינסוף גורמים שמשתנים כל הזמן – כאמור, מדובר באמנות ולא במדע מדויק. מה שברור הוא שללא שליטה בעצמי, אין לי יכולת להשיג שליטה בגורמים אחרים. כלומר אם אין לי שליטה פנימית, לא אוכל להשיג שליטה חיצונית.
אם למשל אני מנהל שמתפרץ בכעס על עובדיו, יהיה לי קשה לכפות עליהם את רצונותיי. אם אני לא מסוגל להתעורר ולהגיע בזמן לעבודה, יהיה לי קשה לשלוט על רמת ההכנסה שלי. אם אני לא סבלני כלפי בן או בת הזוג שלי, יהיה לי קשה להשיג שליטה על חיי נישואים שלי. אם אני לא מצליח לסרב לפיתויים, יהיה לי קשה להשיג שליטה על חיי.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/546/895.jpg
צילום: Melingering, Flickr צילום:  |
|
צילום: Melingering, Flickr |
|
|
|
 |
|
 |
|
המינימום הדרוש לנטרול היריב
|
|
|
 |
|
|
|
מתרגל אמנויות לחימה לומד כיצד לרכוש שליטה עצמית. זה כולל לימוד יציבה שמאפשרת שיווי משקל, רכישת שליטה בגוף שמאפשרת את מימוש הפוטנציאל שלו, תרגול של שליטה בנשימה (שהיא סוג של שליטה עצמית), פיתוח שליטה ברוח שמאפשרת אימונים מלאים וטובים, שליטה בהתנהגות שמאפשרת יחסי מורה-תלמיד פוריים וכיוצא באלה תרגולים שמובילים ליכולת לשלוט ביריב בעת קרב. ואם באימונים אני מתמודד עם בן זוג ומצליח לשלוט עליו, זה לא כי אני אוהב לשלוט על אנשים. השליטה במקרה הזה לא נובעת מצורך שלי בשליטה על אדם אחר, אלא מצורך שלי לבדוק את עצמי כך שאוכל ללמוד ולהשתפר.
באמנות לחימה, כאשר מתרגלים מול בן זוג, קל לראות כאשר מישהו מתרגז. לרוב, הדבר יגרום לו לפעול בצורה לא נכונה. את זה, כמובן, ניתן לראות גם בתחומי החיים האחרים. באמנות לחימה אני לומד
כיצד לשלוט בעצמי גם בקרב. אני יודע שגם אם ניצחתי את חברי, לא רק התוצאה חשובה, חשובה גם הדרך. אם במהלך הקרב התעצבנתי, כעסתי או איבדתי שליטה, הרי שגם אם היריב שוכב על הרצפה ומתפתל מכאבים - הפסדתי.
בבית הספר בו אני לומד היה פעם תלמיד שיום אחד נקלע לעימות בתחנת דלק. יצא כך שהתלהטו העניינים ויצאו מכלל שליטה. אותו תלמיד הותקף בסכין. הדבר לא מנע מהתלמיד למצוא את עצמו כשידו על העליונה. אלא שגם אחרי שהתוקף שכב חסר אונים ומנוטרל, המשיך התלמיד להכות בו בחמת זעם, ובסופו של דבר התוקף הגיע לבית החולים עם נזקים שאינם ניתנים לתיקון. המקרה הזה גרם למורה של התלמיד לבקשו שלא להגיע עוד לבית הספר. המורה לא מצא פסול בכך שהסכינאי מצא את עצמו בבית החולים, אך הוא לא היה מוכן להמשיך ולהקנות לתלמיד כוח שאינו בשליטה.
"...לדעת לעשות את המינימום הדרוש לנטרל את היריב, בלי לתת לשנאה להציף את נפשנו, או להרוג את התוקף מתוך רגש של נקמה. השליטה ברוח היא לפיכך עניין יסודי". ("הנזיר והפילוסוף")
לא כל השיטות מלמדות שליטה עצמית. בשיטות שעיקר עיסוקן הוא הלחימה למשל, בניגוד לאלה שעיקר עיסוקן הוא האמנות, לומדים לרתום את הכעס, לפתח אותו ולכוון אותו כנגד אדם אחר. אני מנחש שכאשר תפגשו בלוחם שכזה, שכולו פקעת עצבים וקיטור, תבחרו שלא להתעמת איתו. מצד שני, אני מנחש גם שלא תגדירו אדם כזה כבעל אישיות גבוהה ובאופן כללי תבחרו לשמור ממנו מרחק. כאשר אני מאמץ לעצמי דפוס התנהגות מסוים, אני בדרך כלל מאמץ אותו לכל התחומים בחיי. מי שעצבני בעבודה, בדרך כלל לא יהיה שליו בביתו. מי שעובד בתור שומר בארים יתקשה כנראה לוותר למי שחותך אותו בכביש - הוא מורגל בהפעלת כוח מול כוח. חייל שהשתתף במלחמה בדרך כלל לא יהיה מסוגל ללכת הביתה, לשכוח מהכל ולהמשיך הלאה. כאשר אני מאמץ לעצמי דפוס התנהגות ומתרגל אותו בצורה יומיומית, כדאי שאבדוק קודם אם הוא מתאים למי שאני רוצה להיות בחיי. מי שמתעסק בלחימה כמטרה ולא כתוצאה לומד מעט מאוד טכניקות ודרכי התמודדות. השיטה שלו תהיה תמיד לזהות יריב ולהוריד אותו כמה שיותר מהר לרצפה. זו גם השיטה היחידה שלו לפתרון מצבים בחיים, שיטה אותה הוא לוקח לכביש, לעבודה וגם הביתה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קודם כל תשתחרר
|
|
|
|
|
|
|
"בכל מצב נתון פתוחות לפנינו דרכים שונות בהתאם למצבנו הפנימי. הפעולות נולדות ממחשבות. בלי שנשלוט במחשבותינו לא נוכל לשלוט במעשינו. צריך איפוא 'ללמוד' לשחרר את הרגשות כדי להשתמש בשליטה זו תחת אש הפעולה. והרי נהוג לומר על מישהו 'שידע לשלוט בעצמו' או שהוא 'איבד לגמרי את השליטה בעצמו
". ("הנזיר והפילוסוף")
ואיך קשורה השליטה לשחרור? שחרור מתקשר לנו עם חופש, עם שכיבה בטן-גב בחוף הים, לא עם איפוק. הנוקשות, שלצורך העניין היא ההפך משחרור, לא מאפשרת לי להגיע למקומות הפגיעים שלי. אלא שדווקא במקומות האלה אני מסוגל להכיר את עצמי טוב יותר, ללמוד ולהשתפר. לדוגמא, בתרגול של ידיים דוחפות, אפשר לראות שלתלמידים מתחילים יש נטייה לשמור על משקל קדימה. הם חוששים להעביר אותו אחורה ועל ידי כך להקל על בן הזוג להוציא אותם משיווי משקל. כאשר התלמיד מבין שמטרת התרגול היא הלימוד ולא הניצחון, הוא משחרר קצת את האגו ונותן לעצמו גם להידחף, כלומר להעביר משקל אחורה. עם הזמן הוא לומד כיצד גם במצב הזה הוא יכול להיות יציב ולהשיג שליטה. אותו ויתור של התלמיד מוביל אותו למקומות חדשים, מאפשר לו לבדוק את עצמו שם ולשפר את עצמו, נותן לו כלים חדשים להתמודדויות שלו ובסופו של דבר מגדיל את יכולת השליטה שלו. וכמו שהדבר נכון לתרגול הפיזי, כך הוא שריר וקיים גם בתרגול הרוחני. שחרור האגו עשוי לחסוך לי היעלבויות, כעסים ומתחים. השחרור המנטלי עשוי להביא אותי למקומות חדשים ומעניינים בהם עוד לא ביקרתי, אותם מקומות פגיעים בהם אני יכול לבדוק את עצמי ולהרחיב את גבולות השליטה העצמית שלי. השחרור הזה לא מהווה סתירה לשליטה - הוא הבסיס שלה.
על מנת לפתח את האישיות שלך, עליך להכיר את עצמך ולהגדיל את גבולות השליטה שלך. ככל שרמת האישיות גבוהה יותר, כך גדלה גם יכולת ההתמודדות עם מצבים. בן אדם בעל אישיות גבוהה מסוגל להגיב נכון למציאות, בלי שהרגשות שמתעוררים בו יכולים להפריע לו. הרגשות מסוככים את ראייתנו. כשאנחנו עצובים, העולם נראה קודר. כשאנחנו שמחים, העולם נראה זוהר. אמן לחימה יכול להתחשב ברגש, אבל הוא לא מובל על ידיו. גם אם הוא כועס, או נעלב, או מוצף בכל רגש אחר, הוא יודע כיצד לשחרר את אותו רגש ולפעול בצורה שקולה ונכונה. כדי לשלוט על היריב, עליך לדעת ראשית לשלוט על עצמך. בלי שליטה עצמית לא תוכל להשיג שליטה על החיים. ולצורך זה, כפי שנהוג לומר, "קודם כל תשתחרר...".
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מתרגל אמנויות לחימה סיניות משנת 1995.תלמידו של מאסטר יחיאל ניר מלחי, מדריך במרכז הישראלי לטאי צ'י ומדריך מוסמך לאמנויות לחימה מטעם מכון וינגייט.veomer@walla.co.il | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
