 |
/images/archive/gallery/342/832.jpg ינץ לוי
 |
|
|
|
|
|
|
| למה הכוונה כשאומרים שהמקום הוא אלוהים או שאלוהים הוא המקום. ינץ לוי צולל אל המשמעויות הרוחניות, הסלנגיות והנפשיות של המילה מקום |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדי פעם יוצא המדור למחקר בשטח כדי לברר באיזה אופן אנחנו משתמשים במילה מסוימת ומה זה אומר על השקפת העולם שלנו. המילה שבה נעסוק הפעם היא מקום. יורם מלצר ביקר זה מכבר את השימוש במילה הזאת בבלוג המעולה שלו, ודבריו משמשים כקצה החוט לחקירה הקצרה שאציג להלן. כמו בכל מחקר, דבר ראשון נאסוף ממצאים, כלומר משפטים שבהם משתמשים במילה מקום:
"אני נמצא היום במקום של לרצות לעשות כסף", אמר לי איש שיווק אחד השבוע.
"אני נמצאת היום עם ההורים שלי במקום של קבלה", אמרה לי חברה.
"מאיזה מקום אתה אומר את זה?" ולעומתו המשפט המוכר לכולנו: "אני לא אומר לך את זה ממקום של אגו".
"זה בא ממקום של אהבה", הסבירה לי פעם מורה רוחנית אחת.
"אני מרגישה שאין לי מקום למישהו חדש בחיים שלי עכשיו", אמרה לי חברה שנפרדה מבן זוגה לפני שלוש שנים.
"אתה מרגיש שיש מקום שאני אדבר איתו?", התייעץ איתי חבר אחרי שהבוס שלו צרח עליו.
 |
| החילוני המקודש |
|
הקדוש קדוש. והחול - גם הוא קדוש? ינץ לוי על קדושה, קודש, מרטירים ואפילו שאהידים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
וכמובן נמצא את השימושים המוכרים, הברורים מאליהם: "באיזה מקום אתה גר?" "סליחה, המקום הזה תפוס?" "הוא תפס לו את המקום בחברה" ועוד שימושים רבים. מילה אחת ושימושים לה אינספור.
מילון אבן שושן מגדיר מקום באופן הבא: 1. שטח או נפח מסוים שכל גוף תופס או שהוא יכול לתפוס. 2. יישוב, שטח כפרי או עירוני למושב בני אדם (כפר, עיר, ארץ). 3. מושב, שטח ישיבה לאדם אחד. 4. רווח, חלל או שטח להימצא בו או לעמוד עליו. 5. מצב, מעמד (כמו בביטוי "מכיר את מקומו", כלומר יודע מה מעמדו).
וכמובן תחת אותו הערך נמצא שהמקום הוא כינוי לאלוהים. נשים לב שנוכל למצוא קשר בין ההגדרות המילונאיות לבין השימושים שמופיעים לעיל, אבל המילון אינו מפרט את כל המשמעויות של מקום. השימוש במילה חורג מההגדרות המילוניות שלה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אני נמצאת היום במקום של קבלה
|
|
|
 |
|
|
|
בשימוש
הרוחני, אם יורשה לי לנסח זאת כך, יש למילה מקום מקום מרכזי מאוד. מדוע כשחברתי אמרה לי, "אני נמצאת היום במקום של קבלה" היא לא אמרה: "כיום אני מקבלת את ההורים שלי"? מדוע כשאיש השיווק אמר לי, "אני נמצא במקום של לעשות כסף", הוא לא אמר "אני רוצה לעשות בוחטות של כסף". מה ההבדל בין שתי הגרסאות ובאיזה אופן משמשת אותנו המילה מקום במשפטים האלה? מקום מעידה לעתים קרובות על שינוי. הדובר אומר לנו בעצם שפעם הוא היה במצב אחר, אחז בהשקפה אחרת, רצה דברים אחרים, ואילו עכשיו הוא במצב אחר, חדש.
המטאפורה המתחבאת מאחורי השימוש במילה מקום במקרה הזה היא מסע או דרך. מאחורי מקום נמצאת האמירה: במסע שבו אני נמצאת הגעתי למקום (כמו יישוב מדומה, נקודה על המסלול) שבו אני רוצה לקבל את ההורים שלי. כמו במקום במסגרת מסע אמיתי, אני מתבוננת, חוקרת ומנסה להבין את המתרחש מסביבי".
בכך יש כנראה אמירה מובלעת שאומרת: "לא קל לי לקבל את ההורים שלי. אני לא מקבלת אותם בלב שלם, אבל במסע שאני נמצאת בו הגעתי למקום של קבלה ואני לומדת להכיר אותו. היום אני במקום אחר, כלומר אני רוצה לזנוח את המצב שהייתי בו פעם". כלומר יש הבדל בין המשפט הישיר "אני מקבלת את ההורים שלי" לבין המשפט שאמרה חברתי. הראשון הוא החלטי, חד משמעי, בטוח, ואילו השני מעיד על שלבי חקירה, על התקדמות, על השתנות, על בדיקה וחידוש.
המטאפורה של מעבר ממקום למקום מציירת את החיים כסיפור מסע. האם בסוף המסע יש יעד מיוחל או שמא המסע עצמו הוא היעד? שאלה מעניינת שאפשר לשאול את עצמנו כאשר אנחנו משתמשים במילה מקום במובן הזה. כך או כך, השימוש במילה מקום מציין גם דירוג (מקום שלישי במפלגה), וגם במקרה שמוצג כאן הוא מרמז לפעמים אך לא תמיד על התקדמות-כביכול - כאילו הדובר מעיד שהוא נמצא במקום מתקדם יותר. וכך במסע המרומז יש יעד והתקדמות.
כך או כך, המשעשע הוא שהמילה מקום במובן הזה חרגה מהשימוש הרוחני, וגם עשיית כסף, לדוגמה, הפכה למקום שאפשר להגיע אליו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התודעה כמרחב שעשוי חדרים חדרים
|
|
|
|
|
|
|
המשמעות של מקום משתנה כשאומרים "זה בא ממקום של אהבה". או משפטים דומים לו. מדוע הדוברת במשפט לא אמרה: "אני אוהבת אותך" או לחילופין "אני עושה את זה באהבה"?
גם במשפטים הבאים יש למקום משמעות דומה: "מאיזה מקום אתה אומר את זה?" "אני לא אומר לך את זה ממקום של אגו".
המילה מקום במשפטים האלה מציירת את התודעה שלנו כמרחב שעשוי חדרים חדרים, מדורים מדורים. כאשר אנחנו "עושים משהו ממקום של אהבה", אנחנו מציינים למעשה שהפעולה שלנו יוצאת ומוּנעת ממקום בתודעה שלנו, המקום של האהבה. אנחנו כמובן רומזים לכך שיש לנו כל מיני מקומות בתודעה, בנפש: מקום של שנאה, מקום של קנאה, מקום של שכלתנות וכו'. החלוקה של הנפש ל"מקומות" מציירת אותם כמין חדרים שיש בהם גנרטור. התחברתי לחדר של אהבה, והנה אני מונע מאהבה. התחברתי לחדר של השנאה, ואני מונע משנאה. יש שיאמרו שהמקום של האהבה נמצא בנפשו של כל אדם, אבל הוא צריך ללמוד להתחבר אליו.
המשפט "אני אוהבת אותך" הוא כוללני וטוטאלי. לכן לפעמים השימוש ב"מקום של אהבה" נשמע לי כמו אזהרה מובלעת שאומרת: "רק תיזהר שאני לא אתחיל לפעול ממקום של שנאה, כי גם את זה יש לי בארסנל". המחויבות הרגשית בשימוש במילה מקום נראית לעתים קטנה יותר.
כמו כן, יש כאן הפרדה ביני לבין המקומות של הנפש, המדורים-לכאורה של התודעה. אני יכול להתחבר למקום כזה או אחר בנפשי, אבל מי הוא זה שמתחבר? אנו לכאורה מעידים על כך שהרגשות אינם שלנו, אלא מעין מקום שאנחנו מתחברים אליו. האם זה מפחית את ההזדהות שלנו עם רגשותינו או שזו דרך להימנע מביטוי רגשי ישיר?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אפשרויות חדשות
|
|
|
|
|
|
|
מקום מציינת פעמים רבות אפשרות, לגיטימציה, פתחון פה, הזדמנות - כמו במשפט: "אתה מרגיש שיש מקום שאני אדבר איתו?" בכך היא דומה לשימוש במילה מצב בסלנג: "אתה חושב שיש מצב שאני אדבר איתו?".
אמנם יש הבדל בין שני המשפטים אבל קל לראות את הדמיון ביניהם, ואולי השימוש הזה במקום הוא שאִפשר את צורות השימוש החדשות שנסקרו לעיל.
"מקום של אהבה" ו"מקום של קבלה" מציינים גילוי של אפשרות חדשה כאומרים: "גיליתי את האפשרות לקבל, למשל. יש מקום לתחושות האלה, יש אפשרות לחוש אותן, להגיע אליהן, וכעת אני לומד להכיר את האפשרות הזאת".
דוגמה אחרת, קרובה אבל שונה היא: "אני מרגישה שאין לי מקום למישהו חדש בחיים שלי עכשיו". אפשר למהר ולחשוב שהמילה ספייס (space) יכולה להחליף את המילה מקום במשפט, אבל במילה ספייס משתמשים במובנים אחרים שהטור יעסוק בהם בעתיד הנראה לעין. גם במשפט הזה מציינת הדוברת שאין לה אפשרות לשלב מישהו חדש בחייה, ונעשה כאן שימוש במקום כאפשרות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה זה או מי זה אלוהים?
|
|
|
|
|
|
|
כמובן איני מוכשר לענות על השאלה בכותרת המשנה לעיל, אך מה מלמדת אותנו העברית כאשר היא משתמשת במילה מקום כדי לציין את האלוהים. לְמה הכוונה כשאומרים שהמקום הוא אלוהים או שאלוהים הוא המקום. כפי שראינו מקום נקשר להימצאות ולנוכחות. כלומר, אני נמצא ונוכח במקום מסוים, אני בדרך למקום מסוים שבו אימצא, או שנמצאתי בעבר במקום מסוים. המקום מקיף אותי, הוא הסיטואציה שבה אני נתון. אם כן, האלוהות לפי המילה מקום היא הסיטואציה שבה האדם נתון, חיצונית או פנימית, המקום שבו אנו מצויים. ובכך מושם דגש על הזיקה בין האדם לבין המקום.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מאחורי מילים רוחניות מסתתרות לעתים קרובות טעויות גדולות וחוכמות קטנות. המדור תרבות הדיבור ינסה לעשות סדר בבלגן. ינץ לוי הוא סופר, מתרגם, מרצה וטייל ששב וחוזר להודו. מחבר הספרים "סיפורים מי תהום" ו"הימלאיה בשר ודם", רומן חדש בהוצאת זמורה ביתן. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
