 |
/images/archive/gallery/716/568.jpg שלושה אברכים מחופשים לפילים. פורים שמח
photosearch cc=by  |
|
|
|
|
|
|
| מתוך הטירוף, השכרות, ממקום שלמעלה מהדעת – מתחיל מחדש מסענו הרוחני. ר' נחמן מברסלב חוגג פורים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חג פורים, חג פורים... איזו מסכה של שיגעון כללי נתונה על פני החג הזה ומנהגיו. הכל בתחפושת, אנשים מסתתרים מאחורי זהות לא להם; סיפור החג כולו תככים, אינטריגות ומניפולציות, המתגוללות בשכרותן על שטיחים פרסיים מפוארים; קנאה, תאווה, בצע כסף ורדיפת כבוד, שחיתות בחדרי המלכות הפנימיים וסכנת מוות המרחפת על העם היהודי כולו. יותר מכל מתבטא הטירוף הפורימי בדברי חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" – "חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא יֵדע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי", שכרות עד אבדן הדעת – זה מה שמצופה מאיתנו ביום הזה.
 |
| המאסטר השיכור |
|
השכרות בטאואיזם משולה לזרימה חלקה. על כוחו של לוחם הקונג-פו השתוי |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
מצד אחד נראות תכונותיו של חג הפורים מאד לא "יהודיות". שכרות היא עניין מגונה מאוד בספרות ישראל, ולעומת זאת מודגש מאוד הצורך בשיקול הדעת. שמחה יהודית נתפסת לרוב כשמחה מתונה של דעה מיושבת, ולעומתה נראית שמחת הפורים כהתפרקות משולחת רסן. מצד שני, השיגעון הפורימי דווקא מסתדר לנו עם הטירוף הכללי שלפעמים אנו חשים שחיים בו. אנו נתונים בסביבת מחייה שהכריז זה מכבר על התמוטטות ה"מטה-נרטיבים" – ערכי היסוד האובייקטיביים והאמיתות הגדולות. כולנו נתונים בסבך שאלות קשות של משמעות החיים ושל זהות אישית – לאום, מגדר ותרבות. בכל הבלבול הזה קשה מאד לשמור על דעה מפוכחת, ותחת זאת אנו צוללים שיכורים ברעש מקצב החיים הבלתי אפשרי שסביבנו, מיואשים מלמצוא אי של שפיות בכל אי השפיות המאיימת עלינו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בין פסח לפורים
|
|
|
 |
|
|
|
באחת מתורותיו הקצרות והעמוקות עוסק רבי נחמן בקשר שבין פסח לפורים. את דבריו הוא חותם במשפט רזי וסתום: "כי פעם היו כל ההתחלות מפסח, אבל עכשיו..." את החלק שלא נאמר השלים רבי נתן, תלמידו הקרוב של רבי נחמן, ואמר ש"עכשיו כל ההתחלות הן מפורים", אך גם לאחר השלמת הדברים הסוד עדיין צריך ביאור.
פסח הוא חג של דעה צלולה. פעמים רבות מספרת התורה שתכלית יציאת מצרים היא תיקון הדעת: "וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". עיקרו של חג הפסח הוא כמובן לילו הראשון – ליל הסדר – וכמו הלילה הזה, כך החג כולו נועד לעשות לנו סדר בחיים, להבהיר לנו את סדר ראשית תולדות ישראל, ולסדר לנו את יסודות האמונה בא-לוהים שהוציא אותנו ממצרים. השוני בין פסח ופורים בולט בייחוד בעניין שבו הם גם דומים זה לזה. גם בפסח, כמו בפורים, אנו מצווים על שתיית יין – ארבע כוסות. ואולם חז"ל דאגו שהשתייה הזאת תיערך ברווח של פרקי זמן ניכרים זה מזה ובליווי סעודה, דווקא כדי שלא נוכל להשתכר. הלילה הזה אמור להוסיף לצלילות הדעת שלנו. זוהי המשמעות של היות "כל ההתחלות מפסח" – ההכרות שאנו רוכשים בלילה הזה נועדו להיות מקור לשאר עולם האמונות והדעות שלנו.
ואולם בעולם המודרני והפוסטמודרני שבעקבותיו, נעשה
הספק הקיומי לחם חוקם של החיים. יוּם, קאנט, האקזיסטנציאליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים הטיבו להבהיר שלא רק שאין לנו אמת יציבה שנוכל להישען עליה, אליה שגם אי אפשר שתהיה לנו כזאת! הדעת האנושית הגיעה אל מסקנתה האחרונה והיא שלעולם לא יימצאו לה מושגים בהירים של ודאות.
על כך אמר רבי נחמן ש"היום כל ההתחלות הן מפורים". אם אין יכולת בהכרה האנושית להשיג אמת בהירה, צריך להתעלות אל מה שגבוה ממנה. אם אין כוח בדעת להיות מקור לאמונות החיים, צריך להתרומם למדרגת "עד דלא ידע". שם, במה שלמעלה מכל בהירות שכלית, מתקיים מפגש בלתי אמצעי עם אמת מסוג עמוק הרבה יותר, אמת המשוחררת מתבניות וסדרים.
פורים הוא חג שבו כל הגלוי והיציב בחיים מתמוטט ואובד, ודווקא על ידי כך מתנוצץ ומאיר מה שלמעלה מן החיים, מה שאי אפשר שיימוט לעולם. חז"ל אמרו שגאולת פורים היא כהפצעת השחר – דווקא מעומק שחור הלילה מאיר אור היום, ממעמקי השכרות מאירה לנו זהותנו האמיתית שאי אפשר לטשטש ולהקהות לעולם.
"היום כל ההתחלות הן מפורים". היום פורים הוא גם ההתחלה של פסח בעצמו. מה שלמעלה מכל סדר מתגלה לנו בדיוק חודש אחד אחרי כן בליל הסדר, ומלמעלה מן הדעת בפורים אנו מושכים אמיתות שממלאות את דעתנו בפסח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שתיקה וזעקה
|
|
|
|
|
|
|
בשני מקומות מתאר רבי נחמן את סגנון ההתמודדות הנכון עם ספקות אמוניים נוקבים ועם בלבולים שנתון בהם האדם. במקום אחד הוא אומר שהנדרש בזמנים כאלה הוא שתיקה ואילו במקום אחר הוא אומר כי הנצרך לשם תיקון מבוכת הספקות הוא דווקא הזעקה. זעקה ושתיקה הפוכות זו מזו אך גם מאד דומות זו לזו. גם השתיקה וגם הזעקה מתעלות אל מעבר למילים ולאפשרות הביטוי. בפסח מדברים, ועל כן בליל הסדר אנו מצווים: "והגדת לבנך". גם שם החג רומז על כך: פסח = פה סח. אך בשכרות הפורים קשה לבטא ולהגות, ולא נותר ללב לומר את עצמו אלא בזעקה כנה או בשתיקה טומנת סוד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זקנתו של עמלק
|
|
|
|
|
|
|
ישנה משמעות נוספת ועמוקה ל"התחלות", שמזכיר רבי נחמן בדבריו המצוטטים לעיל. רבי נחמן היה כולו איש של "התחלות", איש של התחדשות תמידית ושל מוכנות לשוב ולנסות על אף כישלונות חוזרים ונשנים. את העניין הזה הוא זעק בקולי קולות שוב ושוב – "אין שום ייאוש בעולם", 'יש טעם להתחיל מחדש, טעם לקום מעפר ולצעוד שוב בדרך גם אם נפלת כבר אלף פעמים ואחת", וכפי שהתבטא במקום אחר: "לא טוב להיות זקן - רק צריך להתחדש בכל יום".
עמלק נושא עימו בדיוק את התוכן ההפוך. עמלק הוא הציניקן העומד מן הצד ומביט בניסיונות שלנו להתקדם ולשנות, ועל פניו חיוך לעגני וכביכול מרחם שמחליש ומרפה את ידינו יותר מכל התנגדות או קושי אחרים הנקרים בדרכנו.
פסח הוא חג של התחלה – השנה היהודית מתחילה בחודש ניסן, הטבע מתחדש בעונת האביב, וגם עם ישראל ביציאתו ממצרים היה באביב נעוריו. פורים, לעומת זאת, נראה כחג של סוף – אדר הוא החודש האחרון בשנה היהודית, ועם ישראל בעת ההתרחשות ההיסטורית של חג הפורים היה נראה כמעצמה מנוונת שדעכה אל סופה. שבעים שנה לאחר חורבן בית המקדש היינו עם "מפוזר ומפורד בין העמים" (כדברי המן לאחשוורוש) והיה נראה שחלילה נסתם הגולל על עתיד ישראל ואפשרות תקומתם.
"אבל היום כל ההתחלות הן מפורים" – דווקא ישועת פורים היא מכה ניצחת לעמלק ו"משנתו", דווקא מפורים נלמד שיש טעם לקום ולנסות, להשתפר, להתקדם, להילחם, להיכשל ולנסות שנית. דווקא מפורים נתחזק להתחיל מחדש, להאמין ולדעת שאין סוף שלא יוכל להיות התחלה חדשה ומאירה. למול זלזולו של עמלק שבתוכנו בניסיונות הילדותיים שלנו לשוב ולנסות, נגיד "לחיים", נשתה ונשתכר על כל הראש. גם אם יש המון היגיון וטוב טעם ודעת בטענות העמלקיות כנגד התעקשותנו הילדותית, נתעלה בשכרותנו אל למעלה מן הדעת ונמצא שם התחלה חדשה ואופטימית.
לחיים, לחיים...
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | לעבור את הגשר צר: מדריך מעשי לחוכמת רבי נחמן מברסלב. צבי איל הוא מחבר הספרים ''מי שטעם יין הונגרי - חיים של טעם, חיים של משמעות'' על פי חוכמת ארון הספרים היהודי. ו''כששומעים סיפור זה אחרת'' - התמודדות וצמיחה ע''פ רבי נחמן מברסלב. הוצ' ידיעות ספרים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
