 |
 |
|
|
|
|
|
|
| מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים של סדנאות הטנטרה בארץ ומהם הגבולות של טיפול נפשי-מיני? רפיק קמחי על הצורך בקוד אתי למטפלים המיניים-רוחניים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שמועות מוגזמות בדבר מטפלי טנטרה אשר פגעו במטופלותיהם הביאוני לאחרונה לנסות ולקדם את נושא הקוד האתי של המטפלים המיניים. למי שמבין בטנטרה זה נשמע על פניו פרדוקס. דבר והיפוכו:
הטנטרה מבקשת להיות מאפשרת וגמישה. לרקוד עם הרגע, להגיב למציאות, להתחדש תמיד.
קוד אתי בא מן העבר, מגן מפגיעה, מותח גבולות. בקיצור עבור הטנטריסט קוד אתי זה משהו שלא בא לך להתעסק איתו: כמו קונדום – הוא אולי יעיל, אבל בטוח פחות מסעיר, ומי יודע אם ישתמשו בו בכלל...
המוטיבציה שלי להזיז דברים באה פחות מעולם הטיפולים הרוחניקי אלא יותר מהמציאות הפוליטית שסיפקה לנו השנה שתי דוגמאות לבעיה שיש לגברים בנקודת המפגש של כוח ומין. גם קצב וגם רמון היו אנשים עם כוח – בשביל מה הם היו צריכים להפנות אותו כלפי נשים צעירות? מה יש בכוח הנשי המיני שמסובב גדולים וחזקים? או הרב גפני למשל, מעולם לא יכולתי לשער את מציאות הכחש והניצול שהוא ארג סביבו. לגבי דידי הוא היה תמיד איש נחמד בעל גבולות ברורים. אם פספסתי אצל הרב גפני, אולי אני מפספס עכשיו, מול הקולגות האחרים שלי?
כן, הבעיה היא בעיקר
שלנו הגברים. הקרקע הטנטרית היא קרקע חלקלקה: מקום המפגש עם נשים צעירות, לפעמים מבולבלות ונסערות, שמחפשות תמיכה וריפוי נפשי-מיני יכול לבלבל ולגרום למטפל להאמין שכאן כוחו. מדי שנה נכנסים לשטח ההנחיה הטנטרית לא מעט כוחות חדשים, אנשים שעדיין אינם מאסטרים (שפועלים רק מצו-האני-העליון שלהם) אלא בשר ודם ויצר. מישהו מאיתנו עתיד לכשול. (מעניין, תלונות על מדריכות-נשים לא שמעתי מעולם, אבל בטוח שגם זה יכול לקרות. בכל מקרה, אושו בדרכו הפסקנית טען שטנטרה יכולות רק נשים ללמד וגברים יכולים להיות אסיסטנטים בלבד...)
מהמקום הזה בחרתי לפתח את נושא הקוד האתי ולהביאו למפגש "מדריכי הזוגיות הרוחנית והטנטרה" שהתקיים בחורף הקודם אצל אוהד אזרחי. ישבנו במעגל. פתחתי ואמרתי: "העוצמה של העבודה הטנטרית באה מפתיחה. כל הזמן להעיז להוריד קליפות ומחסומים נפשיים. והנה אני בא ובידי רעיונות לקוד אתי שכולו גבולות. למה אני עושה זאת? כי זה מרגיש לי אמיץ ובוגר מבחינת הטנטרה להתמודד גם עם הפחד שלה מגבולות. כי נראה לי שזה מגדיל אותנו כאגודת מטפלים. וכי נמאס לי מחרושת השמועות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חופרים לאנשים בצ'קרות נמוכות
|
|
|
 |
|
|
|
המעגל התחיל להסתובב:
"נכון," אמרה מישהי, "אם יש דבר כזה, זה נותן לכולנו כוח. זה מאפשר ללקוחות לדעת שהם מוגנים. זה מסדיר את התחום".
"הבעיה היא לא קוד אתי אלא התנהגות זולה," נשף מ', "אני שמעתי על מישהו מאיתנו שאמר למישהי שבאה אליו לטיפול, 'אני אעשה ממך אלילה טנטרית...', במקום ריפוי אנשים יוצאים פצועים מאיתנו!"
"ברור שטנטרה זה מסוכן," טען בלהט אז ס', "אנחנו נמצאים במקצוע שבו אנחנו משחקים באש, אנחנו חופרים לאנשים בצ'קרות הנמוכות, מעלים להם כאבים עתיקים. אם הם לא מודעים לעצמם אז הדבר שהכי קל זה יהיה לזרוק את זה עלינו, על המנחים. על אבא ואמא".
זה היה נחמד שכולם דיברו על קוד ערטילאי בלי לדעת מה הסעיפים שלו. ראיתי שני סוגים של התנגדות שעורר הקוד: ראשית התנגדות לשינוי- כל צעד פוליטי נראה תמיד כמו ניסיון השתלטות. אחד המדריכים הוותיקים שצץ וקצף במיוחד: "מה זו הצדקנות הזו, מה הפחדים האלה לכם? לא קוד אתי אתם רוצים אלא כסת"ח! כיסוי לתחת שלכם שחושב שטנטרה היא ריפוי. מה אתם: מטפלים? אנחנו לא מטפלים וטנטרה זה לא תראפיה. העניין כאן זה לא חוקי המקצוע שלנו אלא עד כמה אנחנו מקצוענים. בלי מיומנות שום קוד אתי לא יציל אף אחד מאיתנו!" (צודק!)
שנית - התנגדות רעיונית- הטנטרה טבעית מדי בשביל שיהיה אפשר להלביש עליה קודים.
בתום הסיבוב הראשון התברר שחצי מהחדר נגד הקוד האתי (שעדיין לא הוצג!) וחצי בעדו. כל הזמן הזה כתבתי את הסטנוגרמה של המפגש ומהר מאד מצאתי בתוכה מספר עקרונות שכבר אפשר להציג בתור יסודות הקוד האתי.
טובת המטופל וצרכיו היא העיקרון הראשי של העוסק בטנטרה.
המטפל ישמור על סודיות ולא יחשוף פרטים מהטיפול בפני כל גורם זר.
המטפל יוותר על כל אינטרס אישי או טובה שיכולה לצמוח לו מהיחסים עם הלקוח.
המטפל ידאג לעשות כל שיוכל כדי למנוע יצירת תלות בינו ובין הלקוח
המטפל לא ינטוש את המטופל באמצע הטיפול
אנחת רווחה נפלטה לאוויר. מסתבר שהקוד האתי זה שם מפחיד למשהו הגיוני וברור שכולם יכולים להסכים על תכניו. נפרדנו, לא לפני שעשינו ביחד כמה תרגילים וסדנאות, אחר כך יצאנו ליער להליכת שתיקה, ובסוף נפגשנו שוב כדי לגבש עיקרון של מה זה טנטרה עבורנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא ישכב מטפל/ת עם מטופל/ת
|
|
|
|
|
|
|
עברה חצי שנה שבמהלכה אספתי חוות דעת ויעוץ משפטי לגבי החוק בישראל וגם קראתי את הקוד האתי של אגודות מקצועיות אחרות. למשל:
"נגיד רק את האמת לגבי היתרונות של היוגה" – הקוד של מורי היוגה באמריקה.
"הסבר ללקוח שרייקי אינו תחליף לטיפול רפואי..." – סעיף 9 אצל אנשי הרייקי.
"הבעת רגשות מיניים אינה מקובלת, פעילות מינית בפומבי אסורה באופן מוחלט" - נטוריסטים
"אם פסיכולוגים מגלים שהם נמשכים מינית ללקוח/ה, סטודנט/ית או מודרך/ת במידה שעלולה לפגוע בפעילותם המקצועית, יתייעצו עם עמיתים... ובמידת הצורך (ישקלו) – להעביר את הלקוח לפסיכולוג אחר". הקוד האתי של הפסיכולוגים סעיף 5.5 ב'
כל הזמן הזה עמלתי על ניסוח הרעיונות והעקרונות ואכן בפגישת הקיץ של מורי הטנטרה סעיפים -1-5 עברו בלי בעיה. אלא שאז נתקענו בפינה הזו.
לא יביא המטפל את הצרכים הרגשיים והמיניים שלו בפני המטופל.
המטפל ישמור על גבולות המגע ולא ינצל את עמדתו כדי להגיע לגירוי מיני.
לא ישכב מטפל/ת עם מטופל/ת.
הסעיפים האלה נראו לי הגיוניים בתכלית. את יסודות ההנחיה הטנטרית קיבלתי בעולם ה"אושו טנטרה" שאולי נתפס ע"י רבים כפרוץ ולא מוסרי, אבל אצלנו בפונה ברור לגמרי שאסור למדריך לצאת עם מודרכת, אסור למטפלת להיות בקשרים רומנטיים עם מטופל ומדריך שיקיים יחסי מין עם משתתף בסדנא שלו יושעה לאלתר. גם החוק הפלילי בישראל אוסר על כך יחסים שכאלה. מבחינתו, "מטפל נפשי הבועל אישה... בתקופה שבה ניתן לה טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול האמור...דינו מאסר ארבע שנים".
לכן מה גדולה היתה הפתעתי כשגיליתי שאני וכל חברי חיים בעולם אחר, לה-לה-לנד, שבו יש קודים ברורים של הפרדה בין מטפל ומטופל בעוד שאצל רבים מהקולגות שלי שבאים מזרמים אחרים - אין כזה דבר.
"אצל מי מהמטפלים כאן חדירה יכולה להתקיים כחלק מהמערך הטיפולי?"
יותר מחצי מהמשתתפים הרימו ידיים. "אני סרוגייט רוחני", אמרה מישהי מקהילת 2be טנטרה. "הרבה מהטיפולים שלי נעשים בעירום. אנשים יודעים את זה ובגלל זה הם באים".
התפלצתי.
קשה היה לי לקבל כזו אינטימיות בין מטפל למטופל. לא יכולתי לדמיין את עצמי מטפל במישהי בעירום אבל הבנתי שקבוצת האושו טנטרה במיעוט. ואז הוספתי סעיף:
מטפל שיודע שבמהלך הטיפול עשוי להיווצר מגע מיני (סרוגייט טנטרי) - יחתים את המטופל על נייר שמוודא שידע על כך מראש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נביא לכם אור לתוך הבלגן
|
|
|
|
|
|
|
"מה מגדיר אדם כתלמיד או תלמידה שלי?" שאל אחד הוותיקים מישהו שלמד הרבה זמן באמריקה אצל גורו גדול למיניות, "נכון, כשמישהו בא לטיפול, משלם והולך אז זה ברור, הקוד האתי שלך מתאים. אבל אני חי ביחסים אינטימיים עם כל האנשים מסביבי. אני מעולם לא שכבתי עם תלמידות – רק עם חברות שלי. חברות שלי הן תלמידות שלי, אני תלמיד שלהן, אנחנו בגובה העיניים וכל יחסי הסמכות, מנהיגות, מרות מתבטלים".
תבין, רפיק", המשיך מישהו אחר שלמד בהוואי אצל שני מטפלים אמריקאים, "הקוד האתי שלך אומר את המובן מאליו, הוא הגיוני וסבבה, אבל הוא לא מטפל (ולא יכול לטפל) באלפי גווני הביניים שיש לי בחיים עם נשים שאני עובד איתן, לומד מהן, מדריך איתן, אוהב אותן".
שחררתי התנגדות, הבנתי שעדיף לו לתחום האפור הזה להיות מוגדר אישית ע"י כל מטפל טנטרי. שינסחו לעצמם כתב שחרור מאחריות, שיחתימו עליו את מטופליהם והכל בסדר - נכון שמבחינת החוק שום נייר כזה לא יגן עליהם אם המטופל יגיש נגדם תביעה, אבל מבחינת הקוד האתי, אם היתה שם בהירות, אם אכן הסביר המטפל למטופל שיתכן שיתקיים ביניהם מגע פיזי שיכול להיות מיני וקיבל על כך את הסכמתו וחתימתו של המטופל, זה מספיק. באותו רגע הבנתי: זאת הנקודה שלי בכל העסק הזה – בהירות. בהירות שצריך ליצור במקום הכל כך מעורפל - מין. אף אדם לא מגיע לטיפול אם אין לו סיבוך, אשמה, פחד או כאב מודחק. אנשים באים לטנטרה קודם כל בגלל שהיא מטפלת במיניות ומבטיחה טרנספורמציה רוחנית במקום הזה.
עם כל הקושי של יצירת בהירות במקום הזה, זוהי בעצם ההבטחה שלנו המטפלים המיניים-רוחניים: אנחנו נביא לכם אור לתוך הבלגן.
מתוך הדיאלוג הזה נפל לי האסימון. הבנתי למה אני משקיע כל כך הרבה במקום שלא שייך לי. הרי אינני מטפל ואינני נמצא לבד בחדר עם מטופל לעולם; אני, כשלעצמי, מדריך קבוצות. התחום שלי הוא חדר הסדנאות שבו יש הרבה אנשים, לא אחד על אחד. אנשים באים ללמוד חומר: מדיטציות, יוגה, ריקוד, נשימה. אתה לא יכול לראות את כולם כל הזמן. בתור מדריך אתה אמור להקשיב בעיקר לאנרגיה הקבוצתית. אינך יכול לראות מה קורה אצל כולם וכך יכולה להיווצר סיטואציה של פגיעה.
למשל: זוג מגיע לסדנת זוגיות, ואחד התרגילים כולל מגע מסוים עם הזולת (לצורך העניין נדמיין שזה נעשה באור מלא ובבגדים ובעמידה – לא חייב להיות מיני בכלל), תרגיל שבמהלכו מסתכלת האישה לצדדים וחשה לחץ לעשות "כמו כולם". ובן הזוג שלה ניגש אליה ולוחש לה להפסיק להיות כל כך כבדה. והמנחים שעיוורים למצוקתה מעודדים אותה להשתתף בפעילות. אישה כזו עשויה לחוות בסוף הסדנא ייסורים רגשיים שמאפיינים טראומה של נפגעות אונס.
אישה זו יכולה לתבוע את מדריך הקבוצה על סעיף 348 בחוק העונשים הקובע, "העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו... תוך שימוש בכוח או הפעלת לחץ אחר כלפיו דינו ... – שבע שנות מאסר". כלומר גם אם המורה לא ניצל ישירות את האישה מינית, אם הוא רק איפשר סיטואציה שבה מישמש מישהו למישהי את השדים בניגוד לרצונה - והוא חשוף לתביעה פלילית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מותר להגיד די
|
|
|
|
|
|
|
זהו, בהירות. המטפל צריך להבהיר למטופלים או למשתתפי הסדנאות שלו לאיזה כיוון לוקח המסע שהם יוצאים איתו. אם יהיה מגע אם לאו, אם יהיה עירום אם לאו, אם יהיו חילופי זוגות אם לאו, אם יהיו יחסי מין אם לאו.
הבהירות הזו זה החוזה הטיפולי; אני, המנחה אספר לך בכנות מקסימלית לאן אני לוקח אותך ואשמור לך, במהלך המסע המשותף שלנו, את הזכות לומר "לא".
לדעת לשים גבולות אינו משהו ששולל טנטרה. להפך, אם יוצרים בהירות במקום של הגבולות, אם מכבדים אותם, נותנים להם מקום אז זו המתנה הגדולה היותר שיש לנו לתת למי שמחפש ריפוי מיני (שכן אילו ידע על גבולותיו וידע לשמור עליהם – לא היתה מתרחשת פגיעה והוא לא היה בא לטיפול), לכן עלינו להקריא את זכות זו באוזניו שוב ושוב בכל שלב של התהליך: מתי שמרגישים לא נוח או צרימה, תחושת מועקה או איבוד פרטיות מותר להגיד – "די". זו עצה טובה לחיים, ובטח לחיים מיניים.
בכנס הטנטרה הקרוב בכוונתי להציג את הקוד האתי החדש. אני בטוח שבמהלך הזמן יצטרפו אליו סעיפים נוספים אבל העיקרון הראשי בו, רוחו העיקרית היא רוח של אור.
"עוסק בטנטרה": מטפל אישי או מדריך סדנאות בתשלום או שלא בתשלום שמגדיר את עיסוקו כ"טנטרה" או "ריפוי רוחני מיני". "מטופל": משתתף בסדנא קבוצתית, או מטופל אישי פרטני.
טובת המטופל וצרכיו היא העיקרון הראשי של העוסק בטנטרה.
המטפל ישמור על סודיות ולא יחשוף פרטים מהטיפול בפני כל גורם זר.
המטפל יוותר על כל טובה או אינטרס אישי שיכולה לצמוח לו מהיחסים עם הלקוח.
המטפל ידאג לעשות כל שיוכל כדי למנוע יצירת תלות בינו ובין הלקוח
המטפל לא ינטוש את המטופל באמצע הטיפול
לא יביא המטפל את צרכיו הרגשיים והמיניים בפני המטופל.
המטפל ישמור על גבולות המגע ולא ינצל את עמדתו כדי להגיע לגירוי מיני
לא ישכב מטפל/ת עם מטופל/ת
מטפל שיודע שבמהלך הטיפול עשוי להיווצר מגע מיני (סרוגייט טנטרי) – יידע את המטופל על כך מראש ויחתים אותו על כך.
המטפל ידגיש בפני המטופל את זכותו לעצור את התהליך בכל עת.
כדי להימנע מאי הבנות ופגיעה רגשית המטפל יציג את תכני סדנאותיו בפרסומיו באופן בהיר ואמיתי (רמת נועזות – עירום – מגע גופני – חילופי זוגות וכיוצ"ב).
|
|
|
|
|
|
|
 |
| רפיק
| /images/archive/gallery/182/372.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כנס הטנטרה יתקיים בסוכות ( 27-29 בספטמבר) במרכז אומ בקיבוץ אורן
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | אמן ומיסטיקן, מדריך מדיטציה, מרכז את חוג מורי הטנטרה בישראל, מקים אשראם במדבר, מנהל מרכז אום בבית אורן. אבא של גיתי. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
