 |
/images/archive/gallery/875/519.jpg יגאל מוריה
 |
|
|
|
|
|
|
| קח אטום מימן, הנח אותו לנפשו והוא יהפוך לג'ירפות, לשיחי ורדים, לבני אדם, למוארים. אבל מה זה אומר על החיים שלי? יגאל מוריה מנסה לחיות את האבולוציה של היקום באופן אישי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תורות ההארה ה"קלאסיות" מדברות על כך שההארה היא ההתחוורות שרק האחד קיים; אין אחר. ואם אין אחר, הרי שאני הוא האחד הזה… ואם זה הדבר האמיתי - אם ההארה היא אמיתית ו"ברת קיימא" - פירושה, על פי תורות אלה, סוף ההזדהות עם הישות הנפרדת המוגבלת בגוף שיש לה תאריך לידה ומוות; פירושה לידתה של הזדהות עם התחום הטרנסנדנטלי של החיים, האחדות שמעבר לכל ריבוי ופיצול, מעבר לכל התגלות ושינוי. זוהי תשתית ההוויה, שמעבר לזמן ולמרחב, שלא נולדה ולא תמות. אצל אנשים כמו רמאנה מהרשי ואחרים שכמותו, ההזדהות עם תשתית ההוויה היא עמוקה ושלמה עד כדי כך שניתן לומר שהזדהותם עם אישיותם ה"קודמת", טרום-ההארה, מתה. ואמנם, כששאלו את המורה ההודי ניסרגדטה מהראג' אם אינו פוחד מן המוות, הוא ענה - "אני כבר מת". (חבר קרוב שלי מפרש, שזאת הכוונה במותו של משה על הר נבו, על סף ארץ הקודש: כי הישות האינדיבידואלית הנפרדת, גם אם היא מפותחת כמו זו של משה, חייבת למות לפני הכניסה אל "ארץ טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש" - שהיא ההארה ובה אין מקום לכל אינדיבידואליות).
 |
| חלומות של מחר |
|
יש מקרים ידועים של אנשים שהוזהרו בחלום על אסונות שעתידים להתרחש. יגאל מוריה הוא אחד מהם |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
כן, השינוי העיקרי שמתרחש כתוצאה מהארה – שהוא ההארה עצמה, בעצם – הוא שינוי רדיקאלי בהזדהות. לא, אינך הגוף; לא, אינך המחשבות והרגשות; אתה האחד שאין שני לו. כפי שכבר כתבתי הדבר דומה לאיכר בן-כפר שנבחר יום אחד להיות נשיא המדינה. לא שאין לו פינה חמה לכפר הקטן שבו הוא גדל ולא שהוא אינו אוהב להיפגש מדי פעם עם חבריו מאז, אלא שמרכז הכובד של ההזדהות שלו השתנה והוא חושב עכשיו במונחים של האינטרסים של המדינה כולה; ואם הוא מדינאי דגול באמת הוא חושב במונחים של העולם כולו. מבחינה מסוימת, בן הכפר מת; הנשיא נולד במקומו.
הגדולים שבמורים הרוחניים בכל הדורות ומכל המסורות הביעו את השינוי הזה בהזדהות – מהזדהות עם האני הנפרד והמפוצל להזדהות עם תשתית ההוויה הנצחית, חסרת הגבולות, אשר לא מתרחשים בה כל שינויים וכל תהליכים – בנוסחאות לאקוניות המזכירות משוואה אלגברית. בצד אחד (בוא נאמר, משמאל), רשום ביטוי המסמל את האדם היחיד, האינדיבידואל: "אני", או "אתה"; בצד השני (מימין), מעבר לסימן שוויון דמיוני, מופיע ביטוי כלשהו שמבטא אמת אוניברסאלית, השלמות הכוללת-כל, האחד שאין שני לו. כך, למשל, "משוואה" ידועה מכתבי האופנישד העתיקים של הודו מכריזה "אָהָאם בְּרָאהְמָאסְמי" (אני בראהמן, אני המציאות כולה, אני המלאות שמתעלה מעבר – אך כוללת את – כל צמדי הניגודים). רב רדיקלי מנצרת בשם ישוע ניסח את המשוואה הזו במילים "אני ואבי חד הם". והמיסטיקאי הסוּפי הפרסי אל-חאלאג' טבע, במאה העשירית, את הביטוי "אָנא'לְחָאק" ("אני האמת"; "אל-חאק" או "האמת" הוא אחד מ-99 השמות של אללה.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/516/705.jpg
ניסרגדתה מהארג'. אני כבר מת  |
|
ניסרגדתה מהארג'. אני כבר מת |
|
|
|
 |
|
 |
|
אני תהליך?
|
|
|
 |
|
|
|
בהשוואה לנוסחאות המרטיטות האלה מן העבר, הנוסחה שהמורה הרוחני אנדרו כהן משתמש בה בשנים האחרונות, "אתה תהליך", נראתה לי, בשמיעה ראשונה, כמעט סתמית.
ברוב התורות הרוחניות הארה היא "סוף הדרך", הסוף לכל השאלות, ההתגשמות של כל המאוויים ומזור לכל הפחדים והבעיות הקיומיות. והנה אנדרו טוען שההארה היא ההתחוורות שאני תהליך שאינו נפסק! מבחינה מסוימת, ברור שחיי הם תהליך: נולדתי לפני כך וכך שנים ומאז למדתי לדבר וללכת ולאכול דברים מוצקים בעזרת מזלג וסכין. גופי, חשיבתי וחיי אינם מפסיקים להשתנות ולהתפתח. אבל מה הקשר, שאלתי, בין זה לבין הארה? עם הזמן קלטתי, שבמילה "תהליך" אנדרו אינו מתכוון לתהליך האישי שלי אלא לתהליך הגדול ביותר שיש, תהליך הבריאה הקוסמי, שהקוסמולוג בריאן סווים מתייחס אליו בדרכו השירית: "כדור הארץ היה פעם סלע מותך והיום הוא שר אופרות". או, במקום אחר: "קח אטום מימן, הנח אותו לנפשו והוא יהפוך לג'ירפות, לשיחי ורדים ולבני אדם".
ובלשונו של אנדרו: "פילוסופיה אבולוציונית ורוחנית אבולוציונית מבוססות על ההכרה בכך שאנחנו חלק מתהליך שהיה קיים במשך מיליארדי שנים ולא הפסיק להתפתח במשך כל השנים האלה. הן מגלות לנו, שחווייתנו האישית של ממדיו הרבים של התהליך הזה – הפנימיים והחיצוניים, הגסים והמעודנים – היא בסופו של דבר חלק קטן מאד מהתפתחות אינסופית.
מחשבות ורגשות שעולים בתודעת היחיד משקפים מבנים או הרגלים רגשיים ופסיכולוגיים שהתפתחו לאיטם במשך מאות אלפי שנים".
וכך התברר לי, שגם ההארה שהוא מלמד, שאותה הוא מכנה "ההארה האבולוציונית", כרוכה בשינוי רדיקאלי בזהות; גם היא כרוכה במעבר מהקטנוניות של האגו למשהו גדול בהרבה. אלא שאצל אנדרו, ההזדהות שתופשת את מקומה של ההזדהות האגואית אינה רק עם תשתית ההוויה אלא גם עם הדחף האבולוציוני העולה ממנה, שאותו הוא מכנה "הדחף האלוהי". זהו, לדבריו, האני האותנטי של כל אחד מאיתנו.
"יש אנשים, שכאשר הם שומעים את המילה תהליך, הם מפרשים זאת כמשהו לא אנושי. אבל לאמיתו של דבר ההפך הוא הנכון. אינני מתייחס לתהליך במובן שטחי, מכאני ומטריאליסטי. התהליך הזה מלא חיים. והוא אתה. התהליך הוא אתה. ואמנם, הדבר שכל כך חשוב בשינוי הזה בפרספקטיבה הוא שאתה מתחיל לראות את תחושת האני שלך כחלק מזרימת התפתחות עצומה שהולכת וגדלה. הבנתך את משמעות היותך בן-אנוש מתרחבת כמעט עד אינסוף, כי אתה מתחיל לראות את האנושיות שלך, ואת הפוטנציאל שלך לאנושיות הולכת וגדלה, כתוצאה של התהליך הזה וכחלק מובנה של התהליך הזה – ועד כמה שידוע לנו, כביטוי הנעלה ביותר של התהליך הזה. כך שהרוחניות האבולוציונית לוקחת את תחושת המשמעות של היותך בן-אנוש ומגדילה אותה לפרופורציות כמעט אינסופיות".
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/858/844.jpg
אנדרו כהן. בהתפתחות מתמדת  |
|
אנדרו כהן. בהתפתחות מתמדת |
|
|
|
|
|
|
|
מה הרלוונטיות של התובנה הזאת לחיים שלי?
|
|
|
|
|
|
|
אולי השאלה החשובה ביותר שאני עסוק בה כתלמיד - וכמורה - של השיטה הזו של אנדרו היא: מה הרלוונטיות של התובנה הזו, שאני תהליך, לחיי, הלכה למעשה?
מבחינת ההארה הקלאסית, אין לשאלה הזו כל מובן. אם הארה פירושה הזדהות עם תשתית ההוויה, שבה לא התרחש, לא מתרחש ולעולם לא יתרחש דבר, אין פעולה אחת טובה מהאחרת. אך אם אני התהליך כולו – ובתור האחד שאין שני לו, אני גם מגלה שאני אחראי לו לחלוטין ופעולותי הן אלה שמכוונות אותו – השאלה הזו היא שאלת השאלות, תמצית העבודה הרוחנית על פי דרכו של אנדרו. כמו כל תלמידיו ושותפיו לדרך, אני עוסק בבחינת ההיבטים השונים של השאלה הזו: איך מיתרגמת התובנה הרוחנית, שהאחריות לכל התהליך מונחת על כתפי – שהמושכות של התהליך הזה נתונות בידי – לאופן שבו אני מנהל את חיי? איך מתבטאת התובנה המוארת, שמתגלה בחוויה הרוחנית, בהיבטי החיים השונים: האופן שאני מנהל את חיי "האישיים", האופן בו מתנהלים יחסי עם הקרובים אלי ועם עמיתי לעבודה, האופן שבו אני שומר על בריאותי ומגיב לנעשה סביבי, וכו'. שום דבר אינו נמצא מחוץ לספירה הזו. והתשובות על השאלות האלה אינן מוגדרות מראש – האלמנט ה"אבולוציוני" בתורת ההארה האבולוציונית פירושו, בין השאר, שהעיקר הוא שאדם יתפתח ללא הרף בתחומים אלה, תהיה נקודת ההתחלה שלו אשר תהיה. מדובר במבנים חדשים בתודעה שמתגלים תוך כדי חקירה, שהיא לעתים לא פחות מאקסטטית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | תלמיד של אנדרו כהן. עוסק במחקר השוואתי של דתות ובפיתוח תודעה. אחד ממנהלי מרכז EnlightenNext בתל אביב | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
