 |
/images/archive/gallery/672/643.jpg חייזר מצוי.
dinrao, cc-by  |
|
|
|
|
|
|
| הרשו לי לספר לכם את האמת על היקום: אין בו חיים אחרים פרט לאלו שעל האדמה. איך בכל זאת מסבירים את תופעת העב"מים והחוצנים? למורה הרוחני בארי לונג יש הסבר מאוד הגיוני |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עם כניסתנו אל המאה העשרים ואחת, אל המילניום החדש של מסעות בחלל, הייתי רוצה לומר לכם את האמת על היקום. אין בכוונתי לדבר על אמונה דתית. אמונות דתיות אינן אוניברסאליות ולכן אינן האמת לאמיתה.
האמת של היקום מובנת מאליה ולמעשה אמורה להיות ידע נגיש לכול. העובדה שהיא אינה כך, אינה אלא תוצאה של הרעיונות הכוזבים שמחזיק המדע בן זמננו על החיים והיקום; וקבלתם של אותם רעיונות על ידי החברה כאמת שאין עליה עוררין. בכוונתי להראות מדוע המדע, כפי שאנו מכירים אותו כיום, אינו בוגר דיו; ומדוע החשיבה המדעית הינה חסרת היגיון.
אין ספק שיש למדע בן זמננו מקום בחיינו. הוא הכלי המעשי המניע את הקדמה המטריאליסטית, מייצר את הנוחות ואת רמת החיים, לטוב ולרע. אבל במשך מאתיים שנים של התפתחות שאין
דומה לה, נכשל המדע לספק את הדרישה ההולכת וגדלה לאמת. באמצעות המנטליות החומרנית שלו דבק המדע בעובדות במקום באמת, בקדמה במקום במציאות; ואין לו כל יכולת להבין את ההבדל שביניהם.
כאשר המדע מנסה בכל זאת לחשוף את האמת ביקום הוא חוזר ונתקע באותה דרך חשיבה אבסטרקטית, דוגמאטית ונטולת חיים. המודלים המשורטטים על הלוח הינם חסרי משמעות עבורך ועבורי, בדיוק כמו השפה המלאכותית הנדרשת כדי להבין אותם: שפה שבני אדם פשוטים אינם מסוגלים להבינה. דַבּרו על אהבה, אמת או מוות ותראו כיצד אנשי המדע מוכים לפתע באלם – המומים מהמחשבה שאנשים יעסיקו את עצמם בשאלות קיומיות שוליות שכאלה. אבל אם החיים אינם בנוגע לאמת ולאהבה כאן ועכשיו (ובנוגע למשמעות וליישום המעשי של אהבה ואמת) אז לשם מה הם בעצם?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| /images/archive/gallery/469/989.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
הדת אינה אלא המדע הכושל של אתמול
|
|
|
 |
|
|
|
במשך מאות שנים חשבנו שיש באמתחתה של הדת תשובות. אבל הדת אינה אלא המדע הכושל של אתמול. בדומה למדע של היום, נכשלה הדת לספק את התשובות המיוחלות לשאלות האוניברסאליות, וכך איבדה את כוחה לשלוט ולהשפיע. המדע, שתפס את מקומה כדת עולמית חדשה, נתן פירוש חדש לדברים באופן שהכמורה לא הייתה מסוגלת לספק, וכך הפך לדרך חשיבה ואמונה חדשה. אבל גם המדע נכשל. שכן, לא רק שאינו מסוגל לענות על השאלות האוניברסאליות המהותיות, גם אין בכוחו להסביר התרחשות אוניברסאלית יוצאת דופן שחוזרת ונשנית בזמננו המודרני: את תופעת הע"במים. עצמים בלתי מזוהים שנראו וזוהו בידי אנשים מן הישוב סביב העולם כולו ככלי טיס חוצניים. רק תזכירו ע"במים, והמדע שוב מוכה באלם. אין ביכולתם של המדענים להגיב על כך בתבונה - רק ללגלג על שפיות דעתם של אלפי גברים ונשים פשוטים, שבמשך שלושת הדורות האחרונים העידו באופן חד משמעי כי חזו בתופעה יוצאת דופן זו ברחבי העולם כולו.
הפתרון לחידת הע"במים, ולשאר השאלות האוניברסאליות, טמון בראייה ובהבנה מודעת של האמת על היקום. והאמת היא: לא קיים יקום שם בחוץ.
פשוט אין כזה דבר 'שם בחוץ', או 'כאן בחוץ'. היקום הגשמי קיים אך ורק בתוך המוח הגשמי. ללא מוח גשמי אין יקום גשמי. את האמת הזאת - על היקום - לא ניתן להפריך באופן לוגי.
המדע, כפי שהוא כיום, אינו מסוגל להתמודד עם האמת הזאת שלא ניתן להפריכה. המדענים ממשיכים לחקור את ה'שם בחוץ' הגשמי במקום את האמת, את התבונה, שמעבר לתופעה. כתוצאה מכך האנשים מגששים בחשיכה – חשכת ימי הביניים המודרנית של הכמורה המדעית.
המדע עצמו מראה לנו שכאשר מנטרלים או משבשים את אותו חלק קטן במוח השולט בחוש הראייה, נעלמת דמותו הנראית לעין של היקום. אם נמשיך וננטרל את מרכזי החושים האחרים במוח (השולטים על השמיעה, ריח, שיווי משקל, טעם, מגע וזיכרון), היקום הגשמי יתפוגג בהדרגה ולבסוף ייעלם ביחד עם שאריות התחושה של 'שם בחוץ' או 'כאן בחוץ'. כאשר אנחנו נרדמים או מאבדים את ההכרה ותבונתנו נסוגה מהחושים, שוב נעלם היקום. וכאשר אנחנו מתעוררים, כפי שקורה כל בוקר, וחוזרים לחושינו (או למוחנו), מופיע גם היקום. ללא מוח, אין יקום.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/880/704.jpg
הכל בראש  |
|
|
|
|
|
|
|
|
היקום האנרגטי נטול הצורה
|
|
|
|
|
|
|
מאחורי החושים והמוח, במעמקי הנפש, נמצא היקום האנרגטי נטול הצורה. זוהי המציאות או האמת שאין לתארם הנמצאים בבסיס כל מה שאנו רואים. תבונתו האמיתית של המוח אינה טמונה במה שמכונה החשיבה הרציונאלית. חשיבה זו אינה אלא השתקפות או צללית של התבונה. תבונתו האמיתית של המוח ממוקדת לחלוטין במציאות האנרגטית העומדת מאחורי התפיסה החושית. המוח מגיב ליופייה של המציאות הזאת בהתקף השראה של אמן אמיתי. אבל במקום שיעבוד עם חימר או צבעי שמן, המוח משתמש בחומר החושי; ללא הרף וללא לאות הוא עמל ויוצר שוב ושוב בחומר החושי את התפארת שהוא קולט. התוצאה האינסופית היא היקום המדהים שאנחנו רואים מסביבנו. אך מכיוון שהוא אינו ממש אמיתי דבר אינו נשאר לעד.
את היקום האמיתי שמאחורי המוח והחושים לא ניתן להגדיר. אבל הוא תמיד שם. אנחנו חשים אותו ככמיהתנו העמוקה ביותר לאהבה, לאמת או לסיפוק; ואנחנו מכירים בו (ללא שום ספק) באותם רגעים יוצאי דופן שאנו במגע עם פלא החיים ויופיים.
חלל, חומר, זמן, מרחק, צורות ומחשבה אינם אלא פרי יצירתו של המוח. כאשר המדען מנסה להעמיק אל תוך היקום הגשמי וחוקר את ראשיתו, שיעורו ותחומו, הוא חוקר למעשה את ראשיתה, שיעורה ותחומה של השתקפות מוחו שלו – של המוח הקולקטיבי שנולד והתפתח על פני האדמה. כל עוד המדען חי, נדמה כאילו אין סוף ליקום שנוצר ממוחו. אבל זה לא נמשך זמן רב, מכיוון שלא המוח ולא היקום שהוא יוצר ממשיים. המדען מת; והיקום שלו מת יחד עם מוחו. ללא מוח, אין יקום.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/859/543.jpg
חברים מכנס חוקרי העב''מים במצפה רמון צילום: יהודה לחיאני |
צילום: יהודה לחיאני |
חברים מכנס חוקרי העב''מים במצפה רמון |
|
|
|
|
|
|
|
ביקום הגשמי אין חיים, רק צורות חיים
|
|
|
|
|
|
|
החיים הם בפנים בלבד. וחיים אלה הינם הממשות שמאחורי כל התופעות ביקום הגשמי - החל מגופך שלך. כאשר הצורה או המוח הגשמי מתים, ממשותם של החיים מתגלה. מכאן, מובן מאליו שצורות חיים אינן החיים עצמם. פירושו של דבר שלמרות כל ההכרזות, אף מדען (או כל חוקר אחר) לא חקר את החיים על פני האדמה עצמם; אלא רק חקר תופעות וצורות חיים.
חוסר ההיגיון והבגרות של המדע ממשיך לכוון את המדענים לחקור צורות חיים ותופעות שמחוץ להם, מבלי לחקור קודם כל את הדבר האמיתי - הממשות או התודעה בגופם הם. וזאת למרות העובדה שהמכניקה הקוואנטית, הכלי המתימטי של הפיזיקה המודרנית, חוזרת ומוכיחה למדענים המשתמשים בה, שהחוקר הוא הוא המשפיע העיקרי על תוצאות מחקרו. במילים אחרות, שהמציאות הפיזית משתנה על פי התודעה המנסה למדוד אותה.
אחד המדענים שמכיר בכך ואינו משתף פעולה עם התחמקות חבריו הוא דר' בריאן מקסקר, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת סידני. הוא טוען: "אם אכן החוקר מהווה חלק מתוצאות מחקרו (כפי שתיאוריית הקוואנטים מראה), עלינו לחקור קודם כל את החוקר. אבל הפיזיקאים מסרבים לחקור את עצמם - את המתבונן - מכיוון שהם חוששים שהמחקר יערער את מערכת האמונות שלהם.
סירובו העיקש של המדע בן זמננו להתמודד עם האמת הבסיסית של החיים והיקום הפיזי, השפיע על דרך המחשבה של כולנו בעולמנו המודרני. כעת כולם חושבים כמו המדענים. ועל פי ההיגיון הפגום שלהם כולנו מתעלמים מאותה עובדה בסיסית, או מסרבים להתבונן בה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/626/853.jpg
חוקר חייזרים Rafaria 100, cc-by |
Rafaria 100, cc-by |
חוקר חייזרים |
|
|
|
|
|
|
|
ובינתיים תופעת הע"במים רק צוברת תאוצה
|
|
|
|
|
|
|
המדע חש גאווה כה גדולה בהיגיון המתימטי שלו. אבל זו המתימטיקה שהגיונית - לא המדען. המדענים הם רציונליים. כלומר, הם בוחרים קודם כל את נושא המחקר ורק אז מיישמים לגביו את ההיגיון המתימטי. זוהי רמאות. היגיון מתחיל במה שקודם לכול. וקודם כול יש לחקור את המתבונן; או במילים אחרות, את הסובייקטיביות או הרציונליות של המדען עצמו. רק אז האמת שמאחורי הצורה או המוח - האמת אודות היקום - תתגלה ותתממש. בזאת טמונה הדילמה ונקודת המשבר המתקרבת של המחשבה המדעית.
תופעת הע"במים חוזרת ומטרידה את המדע המודרני. ספינות החלל החוצניות תוארו, צוירו ואפילו צולמו בידי אלפי אנשים ברחבי העולם כולו, כולל בידי טייסים, שוטרים ואנשים מעשיים אחרים שקשה להאשימם בחוסר שפיות. העצמים המעופפים המסתוריים נעים במהירות ובאופן המתעלם מכול חוקי הפיזיקה. רבים העידו על מפגשים מפחידים עם אנרגיות שכוונו לעברם או לעבר כלי רכבם. וקיימים גם דיווחים רבים על 'חטיפות' המלוות בחוסר הכרה בלתי מוסבר. ועדיין, איש מבין העדים אינו מדען; או שאין מדען אמיץ דיו להכריז על כך בפומבי וכך להסתכן בקיטונות הלעג שישפכו עליו חבריו המכובדים. ובינתיים תופעת הע"במים רק צוברת תאוצה.
אין חיים אחרים ביקום פרט לאלו שעל האדמה, או שיצאו מן האדמה.
ישנו הסבר הגיוני לע"במים. הוא מתחיל בתובנה שהיקום הגשמי וכל מה שבתוכו הוא יצירה חושית של המוח הגשמי שנולד על פני האדמה. ומשום שכל מה שנתפס בידי החושים הוא תוצר של מוחנו הגשמי, לא יכולים להיות חיים חוצניים או צורות חיים חוצניות "שם בחוץ". כל צורה שמופיעה, כולל ספינת חלל חוצנית, היא עדיין חלק מהמוח והחיים עלי אדמות. זהו היגיון פשוט.
אז בכל זאת, מה ההסבר? מקורם של ספינות החלל החוצניות וצוותיהן הוא במציאות האנרגטית ונטולת הצורה מאחורי מוחם של האנשים הרואים אותן; בתת מודע העל-אישי של הגזע האנושי, המכיל את העבר, ההווה והעתיד של האנושות. זוהי אנרגיה טהורה נטולת צורה ומהירה עד כדי כך שאין ביכולתם של חושנו לקלוט אותה, או ביכולתו של השכל הישר שלנו להסביר אותה. על מנת שאנרגיה טהורה נטולת צורה או דמות תופיע בזמן האיטי להחריד שמייצרת הכרתנו החושית, היא חייבת "להתגשם"; כלומר, להאט את עצמה עשרות מונים.
האנרגייה ה'חוצנית' שעולה במהירות הבזק (מעבר למהירות האור) מתוך מעמקי התת מודע העל-אישי, חייבת להאט כדי לחדור אל תוך הזמן האיטי לאין שיעור בתת המודע האישי של האנשים העומדים לראות אותה. כאן, בתת מודע האישי (מתחת לשכל ולזיכרון השטחיים), המוח ממיר את האנרגיה הטהורה ויוצק אותה לצורות חושיות מוכרות שנאגרו בו מחוויות העבר.
לפני כארבע מאות שנים אותה אנרגיה הייתה מופיעה כספינת מפרשים המשייטת בשמיים; ולפני אלף שנים, כעדת מלאכים. בימינו, הדמות של צלחת מעופפת עם חלונות זוהרים היא מושג מוכר וידוע. אבל האנרגיה הזו אינה בהכרח מופיעה באותו אופן לכל מי שחוזה בה. הרושם משתנה מאדם לאדם. אחדים יראו אור נע או זוהר ומוזר; אחרים יראו צורות זרות. או יחושו סתם תחושה מטרידה בתת מודע האישי – רטט רגשי שהוא הזמן האיטי והצמיג מכול.
אנשים שנלכדים בחפיפה שבין האנרגיה העל-אישית של "עולמות אחרים" לבין המציאות הגשמית, עלולים לעבור חוויות מטרידות ואפילו מפחידות; כמו חפצים או אנשים שעוברים דרך קירות. "האם אני ער או חולם?" הם שואלים בחרדה. אך לאיש אין תשובה. ההתנסות בחוויה חושית ועל-חושית בעת ובעונה אחת הינה הבל הבלים עבור השכלתנות המדעית; אבל עבור המתנסים בחוויות כאלו היא אמיתית לחלוטין. ואכן היא ממשית יותר מכל הרעיונות המדעיים – ממשית מפני שהיא מתרחשת בזמן עמוק ומיידי יותר.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/678/891.jpg
כמו מה זה נראה לכם?  |
|
|
|
|
|
|
|
|
החוצנים הם אנחנו בזמן אחר
|
|
|
|
|
|
|
האנרגיה ה'חוצנית', והתבונה שעומדת מאחוריה, היא למעשה תבונתנו האנושית המוגבלת שמואצת לתדר מהיר לאין שיעור בזמן או בעתיד עמוק יותר. שם, עקב יישומו של מדע ממשי יותר, כבר גילינו איך לחצות את מהירות האור. היום, התודעה הקולקטיבית שלנו מתפקדת הרבה מתחתיו. המדע הרי מכיר בעובדה (אך מעדיף להתעלם ממנה) שכל מה שמתפקד מתחת למהירות האור נמצא למעשה בעבר; לכן אנחנו חיים בעבר. דרך מחשבה מוחצנת זו שומרת אותנו לכודים בחומר ובמטריאליזם ויוצרת את כל התחלואים העולמיים והחברתיים המאמללים שלנו.
החשיבה המדעית בכל זמן נתון מעידה על דרך המחשבה השגרתית שלנו. אף המצאה מדעית לא עברה עד כה את מהירות האור – סימן לכך שהמחשבה האנושית עדיין רחוקה מלהגיע לאותו סף מהירות. הטכנולוגיה בכל זמן נתון משקפת את תדר התבונה שמאחורי ההמצאות שלה, לכן הטכנולוגיה ה'חוצנית' והתבונה שמאחוריה מתפקדת מעבר למהירות האור. זו הסיבה שיש בכוחה של התבונה האוניברסאלית שמאחורי תופעת הע"במים לשלוט בחומר החושי, והטכנולוגיה שלה מסוגלת לחצות את הפער שבין היקום הפנימי הממשי (המקור) לבין היקום 'החיצוני' החומרי. בכוחה לעלות ממעמקי היקום שמעבר לזמן (הסמוי מעין), להופיע להרף עין בזמננו הצמיג ולהיעלם במהירות בלתי נתפסת חזרה אל המקום שממנה באה.
יישומו של מדע ממשי מצריך התמודדות עם האמת של היקום – האמת שבמתבונן עצמו. כל תחלואי העולם: מלחמות, אלימות, אכזריות, בערות מינית, השמדת עמים, זיהום, הרס ורעב של מחצית מאוכלוסיית העולם, אינם יכולים להשתנות כל עוד לא יעבור המדע עצמו שינוי מהפכני, מהעבר להווה, מהרציונלי להגיוני. הסימן הראשון לתחילתה של המהפכה יהיה קרע כלל עולמי בקהילה המדעית בין המעוניינים באמת ובין אלה שלא. מבחינה פסיכולוגית יהיו אלה זמנים אלימים עבור כולם, קוטביות קשה, כמו בכל משבר עולמי.
אבל כפי שספינות החלל מעידות, בזמן עמוק ומיידי יותר הניצחון כבר הושג והמדע הממשי ניצח. זה פשוט צריך עדיין להתממש כאן. וזה, כמו תמיד, רק עניין של זמן.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| בארי לונג
| /images/archive/gallery/712/405.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה רוחני אוסטרלי שמשנתו יונקת את עוצמתה מחיי היומיום | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
