 |
/images/archive/gallery/911/500.jpg מטריקס
 |
|
|
|
דפדפן התודעה שלנו מלא באגים; רוחב הפס שלנו סתום בפרשנויות מיותרות, ואין לנו גישה לקוד המקור של המציאות. ארז שמיר, גולש ומודט, משווה את ההכרה לאינטרנט ולא שוכח גם את המטריקס |
|
|
|
|
|
 |
אחת האירוניות הגדולות של העולם המודרני בו אנו חיים היא שלמרות שלמרבית בני אדם כיום יש השכלה הרבה יותר רחבה מאשר בכל נקודה אחרת בהיסטוריה, למעטים מאיתנו יש מושג כיצד העולם מסביבנו פועל. כך לדוגמא, למעטים מאיתנו יש מושג כיצד תנור המיקרוגל מחמם עבורנו אוכל, כיצד המזגן מצליח לקרר את האוויר סביבנו גם בעיצומו של יום קיץ חם, וכיצד המכונית שלנו נוסעת או מה לעשות כאשר היא מתקלקלת. אפילו ברגע זה ממש, כאשר אנו קוראים את המאמר הזה מעל דפי האינטרנט, למעטים מאיתנו יש מושג כיצד בדיוק הוא עשה את דרכו משולחן העריכה עד אשר הגיע אל מסך המחשב שלנו. כן, יכול להיות שחלקנו שמענו משהו על ביטים, בייטים, נתבים וחוות שרתים אשר מעורבים בתהליך, אבל בפועל למעטים מאיתנו יש באמת מושג מה קורה שם.
 |
יוצאים פנימה |
עוד בירה? עוד סרט? עוד מסיבה? ארז שמיר הבין מדוע אנשים רוחניים נוטים לצאת לבלות הרבה פחות מאחיהם מבוססי החומר |
לכתבה המלאה |
  |
|
|  |
במאמר זה אין לי כל כוונה להכנס להסברים כיצד בדיוק רשת האינטרנט פועלת, גם מכיוון שאני לא ממש מבין בנושא, אולם בעיקר מכיוון שמאמר זה שייך למדור הניו-אייג' ולא למדור המחשבים. ויחד עם זאת, במאמר זה אני בכל זאת אבקש להתייחס למאפיין אחד מרכזי של רשת האינטרנט והוא לתצורת השרת-לקוח המאפשרת לנו לגלוש לאתרים. כן, כן, אני יודע שעשיתי שימוש במונח טכני מפחיד, אבל אני מבטיח שעוד מספר דקות הכל יהיה ברור יותר.
לפני מספר עשורים, כאשר החלו מספר גאוני מחשב לעבוד על פיתוח רשת מחשבים חדשה, הם נתקלו במספר בעיות. אחת הבעיות המרכזיות בהן הם נתקלו היתה בעיית רוחב הפס אשר נבעה מכך שבעוד שהם רצו לשדר מידע רב בין מחשבים שונים, רוחב הפס אשר עמד לרשותם היה צר כעולמה של הנמלה. על מנת להתגבר על בעיית רוחב הפס הם פיתחו טכנולוגיה שאיפשרה להם לשלוח רק חלקיק קטן מכל המידע שהם רצו להעביר אולם עדיין לקבל את אותה התוצאה הסופית שהיו מקבלים במקרה בו היו מצליחים להעביר את המידע כולו. כיצד? פשוט מאוד; הם הבינו שכדי להעביר מידע כלשהו בין מחשבים שונים אין צורך שמחשב א' ישלח למחשב ב' את כל המידע כולו אלא רק את גרעין המידע המכיל את התוכן ההכרחי להודעה עצמה. את כל השאר, ובעיקר את ההנחיות כיצד בדיוק יוצג אותו המידע על מחשב ב', היא הותירה בידי תוכנת לקוח אשר הותקנה מראש במחשב המקבל. הגאוניות של אותם מומחי מחשבים היא שהם הותירו בידי תוכנת הלקוח את ההחלטה הסופית כיצד יראה המידע על המחשב; כך הם לא רק איפשרו זרימה הרבה יותר יעילה של מידע דרך כל רוחב פס נתון אלא גם איפשרו להמון מערכות מחשב שונות לפעול באותה סביבת עבודה ללא בעיות התאמה.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/911/505.jpg
תעשו View ואז Source  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
קוד המקור של התודעה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
תוכנת הלקוח המפורסמת ביותר כיום היא ללא ספק תוכנת דפדפן אינטרנט. מה שדפדפן האינטרנט עושה בפועל הוא לקחת את המידע אשר מגיע אל המחשב שלנו בתצורת שפת HTML ולערוך אותו לתצוגה. כך לדוגמא, אם ברגע זה נלחץ על כפתור ה-View בדפדפן שלנו, ואז על כפתור ה-Source, נוכל לצפות ישירות בקוד ה-HTML ממנו נוצר מאמר זה (לא מדובר בהכרח במראה מלבב). מה שחשוב להדגיש הוא שלמרות שקוד ה-HTML הנשלח דרך רשת האינטרנט מגיע אל כולנו באותו הפורמט בדיוק, מערכות המחשב ודפדפני האינטרנט בהם אנו עושים שימוש גורמים לכך שכולנו זוכים להחשף לתוצר סופי, כלומר לדף אינטרנט, שונה במקצת.
מדוע אני מספר לכם כל זאת? מכיוון שאני רוצה לטעון שכבני אדם אנו פועלים פעמים רבות בתצורה דומה לזאת עליה מבוססת רשת האינטרנט, במובן זה שבעוד שהעולם הסובב אותנו שולח לעברנו בכל רגע נתון קוד מקור חושי מוגבל אנו הם אלו אשר לוקחים את אותו קוד המקור ומזריקים לתוכו צבע ומשמעות. במילים אחרות, אם המציאות הסובבת אותנו היא קוד המקור אזי התודעה שלנו היא הדפדפן. זאת היא הסיבה לכך ששני אנשים שונים הצופים באותה הסיטואציה לעולם לא יתפסו אותה באופן זהה לחלוטין. זאת היא גם הסיבה לכך שכילדים לימדו אותנו שעל טעם וריח אין להתווכח. קוד המקור עשוי להיות זהה, אולם הפרשנות שלנו לעולם תהיה שונה.
מה הבעיה? הבעיה היא שדפדפן התודעה שלנו מלא באגים. כך, רובנו נוטים לפרש את המציאות הסובבת אותנו בדרכים אשר גורמות לה להראות מפחידה ומאיימת זאת למרות שמצידה היא נייטרלית לחלוטין. באופן טבעי פרשנות שלילית זאת גורמת לנו להרגיש רע, מה שמניע אותנו
לצאת ולחפש אחר פתרונות אשר יאפשרו לנו לשוב ולהרגיש טוב. חלקנו בוחרים להתמודד עם התחושות הרעות שלנו באמצעות מרדף אחר עולם התענוגות. הרעיון הוא שתענוג חיובי יכול לכסות על פרשנות שלילית וכך להשיב לנו את שלוות הנפש. אסטרטגיה זאת כמובן לא עובדת לטווח הארוך, אבל רובנו צריכים להווכח בכך בעצמנו לפני שנהיה מוכנים לוותר עליה. אסטרטגיה אחרת היא ללכת להוועץ בפסיכולוג, אשר במונחי האנלוגיה שלנו יוגדר כטכנאי דפדפנים שתפקידו הרשמי הוא לנקות את התודעה שלנו מהבאגים ממנה היא סובלת. ואומנם, אם מתמזל מזלנו ואנו נופלים על פסיכולוג טוב מרבית הסיכויים הם שדפדפן התודעה שלנו אכן יתפקד בסופו של הטיפול בצורה הרבה פחות מאיימת מאשר בתחילתו. ויחד עם זאת, גם דפדפן תודעה אשר מתפקד בצורה אופטימלית צפוי עדיין לגרום לנו לסבול וזאת מעצם העובדה שהוא דורש מאיתנו להשקיע כל העת מאמץ מחשבתי על מנת להסב קוד מקור לפרשנות. אם אנו באמת רוצים להפטר מהסבל עלינו אם כן לפנות למדיטציה.
בעוד שהפסיכולוג מתיימר לעזור לנו על ידי כך שהוא מבקש לתקן יחד איתנו את תוכנת הדפדפן, הרי שהמדיטציה מתיימרת לעזור לנו על ידי כך שהיא מבקשת להסיר כליל את התקנת הדפדפן. במילים אחרות, במקום ללמד אותנו כיצד ליצור פרשנויות מוצלחות יותר המדיטציה מלמדת אותנו כיצד להפסיק ליצור פרשנויות כלל. הסיבה לכך היא שמנקודת מבטה של המדיטציה כל פרשנות הנה תמיד פרשנות מבוססת טעות. נכון אומנם שטעות יכולה להיות גדולה יותר או גדולה פחות, חריפה יותר או חריפה פחות, אבל טעות היא טעות ולו רק מהטעם שהיא מבוססת תמיד על מידע חלקי ולא שלם.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/693/267.jpg
הסיר את הדפדפן. ניאו  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
להאט את תפיסת הזמן
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כיצד אם כן מצליחה המדיטציה לשפר את מצבנו? בשתי דרכים עיקריות. ראשית כל המדיטציה מאפשרת לנו לשפר את מצבנו על ידי כך שהיא מאפשרת לנו להגביר עד מאוד את קצב העלאת הנתונים מקוד המקור של המציאות. מה שקורה הוא שכאשר אנו מפסיקים בהדרגה לסתום את רוחב הפס התודעתי שלנו בפרשנויות ממינים ומסוגים שונים נותר לנו הרבה יותר רוחב פס פנוי להתעמק בקוד המקור עצמו. אחת התוצאות הקצת מפתיעות של עלייה חדה זו בקצב העלאת הנתונים היא שתפיסת הזמן שלנו עוברת פעמים רבות דווקא תהליך של האטה. כך, אם אי פעם יצא לנו לראות בסרט סצנה אשר משודרת בהילוך איטי, הרי שאנו מתחילים להבין במה מדובר. דוגמא טובה היא הסצנה בסרט המטריקס שבה ניאו ניצב על גג הבניין ושלושת האויבים שלו יורים עליו מטר של כדורים מהם הוא מצליח להתחמק על ידי כך שהוא מאט את תפיסת הזמן שלו עד לכדי עצירה מוחלטת. ואומנם, פעמים רבות לאחר תרגול מדיטציה אינטנסיבי אנו עשויים לחוש כאילו תפיסת הזמן שלנו לפתע הואטה משמעותית. מדוע זה קורה? מכיוון שכאשר אנו מנקים את התודעה שלנו מכל אותן פרשנויות מיותרות אנו מאפשרים לתודעה שלנו להבחין בהרבה יותר נתונים מקוד המקור של המציאות עבור כל יחידת זמן נתונה.
הדרך השניה שבאמצעותה המדיטציה מאפשרת לנו לשפר את מצבנו היא על ידי כך שהיא הופכת את כל תהליך התפיסה שלנו לתהליך מודע ובכך מאפשרת לנו להחשף, אולי בפעם הראשונה מזה עידנים, ישירות חזרה לקוד המקור של המציאות עצמה. כך, אם נחזור לשניה לסרט המטריקס, הרי שרגע אחרי שניאו הצליח להאט את תודעתו הפרשנית עד לכדי עצירה כמעט מוחלטת הוא הצליח לפתע לראות את העולם שסביבו בתור מה שהוא – עולם אשלייה יציר תוכנת מחשב. ההארה של ניאו באה אם כן לידי ביטוי ביכולתו לשוב ולהחשף לקוד המקור של המציאות הסובבת אותו, ומרגע שהוא נחשף לקוד המקור כדורי האויב כבר לא יכלו לפגוע בו וזאת מכיוון שאשליה יכולה לפגוע רק במי שמאמין בה.
המדיטציה אם כן משפרת את מצבנו גם על ידי כך שהיא מאיטה את תהליך התפיסה שלנו וגם על ידי כך שהיא הופכת אותו לתהליך מודע. שתי השפעות אלו מאפשרות לנו לשלוט בתהליכים התודעתיים המעצבים את חיינו וזאת כתחליף להיותנו נשלטים על ידם. ואומנם, על ידי כך שהיא מאפשרת לנו לשוב ולגעת בקוד המקור של העולם הסובב אותנו המדיטציה נותנת לנו הזדמנות להשתחרר הן מהרודנות של עולם המחשבות והן מהרודנות של ההתניות איתן גדלנו. כעת, אם רק היינו מוצאים דרך להשקיע במדיטציה את חצי מהזמן שאנו משקיעים בגלישה באינטרנט סביר להניח שכולנו כבר היינו מזמן מוארים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ארז שמיר
| /images/archive/gallery/381/868.jpg  |
|
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|