 |
/images/archive/gallery/831/039.jpg
AP  |
|
|
|
|
|
|
| רודולף שטיינר חזה שבעתיד הלא רחוק יקום גזע של עכבישים מתוחכמים ומרושעים ויחיה עם בני האדם. האם הוא ניבא בעצם את רשת האינטרנט? ומה הקשר ל"מטריקס" או "הזבוב"? על מדע בדיוני, מטריאליזם והאינטלקט האנושי - סדרת הקולנוע הרוחני של יונתן לוי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעתיד, אך לא בעתיד הרחוק, הירח יתאחד שוב עם כדור הארץ.
אין הכוונה להתנגשות קטסטרופלית של הפלנטות, מה שכמובן יביא לחורבן פיזי; אלא לכך שהכוח הרוחני המושל בירח, שהיה בעבר חלק מהארץ וניתק ממנה, ישוב ויתמזג עימה. ההתנתקות הראשונית של הירח היתה שלב הכרחי באבולוציה של הארץ, ואפשרה לאדם לפתח את האינטלקט שלו.
רק מה – האדם מפנה את האינטלקט שלו, כוח רוחני מעודן, רק כלפי המושאים החומריים. החשיבה שלו ככלל היא חשיבה מטריאליסטית; הוא חושב על צמחים, חיות ובני אדם רק במובנים חומריים, פיזיים או כימיים. זוהי למעשה חשיבת-צללים, אינטלקט אוטומטי, כוח רוחני נטול רוחניות.
החל מהמאה ה-19 מגיעות ישויות רוחניות רבות, מצדק, ונוס, ומשאר הפלנטות אל כדור הארץ. המטרה: למצוא דריסת רגל בעולם הארצי, לקשור קשר עם בני האדם, ללמדם את מדע הרוח, ולקחת חלק בשינויים שיתרחשו כאן כשהירח ישוב ויתאחד עם האדמה. אך אם האנושות תמשיך לחשוב בצורה מטריאליסטית, האדם כמובן לא יוכל ליצור שום קשר עם ישויות אלו.
במקום זאת, הפיתוח האוטומטי, החומרני של החשיבה המטריאליסטית יישא תוצאות נוראיות. ברגע האיחוד עם הירח כל עולם המחשבה החומרני יקבל בבת אחת ממשות – ומהאדמה יצמח ויעלה גזע נוראי, בין עולם המינרליים לעולם הצמחי, של עכבישים שיכסו את פני הפלנטה. אלה יהיו עכבישים עם אינטליגנציה כבירה, אך עם מניעים אפלים ומרושעים, וברגליהם ובמחושיהם הם ייצרו רשת או רקמה מתוחכמת ביותר, כמו מעין אטמוספירה חדשה. בקרב האספסוף העכבישי-מכני הזה יחיה האדם; זו תהיה בעצם הסביבה שהוא עצמו יצר, לאחר שהאינטלקט החומרני שלו יקרום עור וגידים - של עכביש.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/436/419.jpg
רודולף שטיינר  |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מטריקס והדיונונים המרושעים
|
|
|
 |
|
|
|
לא המצאתי כאן כלום. הכל לקוח
ממחקריו הרוחניים של ד"ר רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה, שחלק ניכר ממפעל חייו הטיטאני מוקדש לתיאורים קוסמולוגיים-איזוטריים של העבר, ההווה והעתיד של העולם והאדם. ההתרחשויות שעליהן מדבר שטיינר הן דינמיקות של ספירות רוחניות, שלחושים ולחשיבה הרגילים אין גישה אליהן, ומילים יכולות לתארן רק באופן תמונתי-מטפורי. על כן לעתים מוטב לנסות ולקלוט את תיאוריו של שטיינר ממש כפי שמנסים להבין ולחוות המסרים ביצירת אמנות – ואם להיות יותר ספציפיים – חזון קולנועי.
ואמנם נראה שמשהו בתת-מודע הקולקטיבי של הקולנוע שותף לאינטואיציות הנבואיות של שטיינר, מכיוון שלא פעם צצים סרטי מדע בדיוני וחוזרים על הסיפור: האדם עתיד להתעמת עם חרקים אינטליגנטיים, שהם לעתים אורחים מהחלל החיצון ולעתים גולם שקם על יוצרו האדם.
למשל - כמובן - במטריקס. הסרט הזה, שהיבטיו הרוחניים כבר נותחו לעייפה, מתאר עולם שבו האדם נלכד – במובן המילולי - ברשת טכנולוגית שהוא עצמו טווה. בדיון הנוכחי לא ניכנס למשמעות של המטריקס, אלא נטה את תשומת לבנו לחבר'ה הרעים שמתפעלים אותו: הם יותר דיונונים מעכבישים, אבל בדמיון מופלא לחזון של שטיינר מדובר בתודעה קולקטיבית-רשתית של ישויות מכניות-ממוחשבות-אורגניות, מתוחכמות ומרושעות, פרי האינטלקט של האדם, אך כבר גזע עצמאי שיש לו אינטרסים משלו. נקודה מעניינת היא שבסוף הטוב של הטרילוגיה בני האדם לא משמידים את אויביהם, כי אם לומדים לחיות עמם בשלום. הדבר אולי היה מוצא חן בעיני שטיינר, שראה את המטריאליזם כשלב התפתחותי בלתי נמנע בתולדות האדם, ידע להעריך גם את צדדיו החיוביים – ובוודאי שלא צידד בהשמדת נציגיו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/913/745.jpg
סנטינל, עכביש-דיונוני מהמטריקס  |
|
סנטינל, עכביש-דיונוני מהמטריקס |
|
|
|
|
|
|
|
המהות החרקית של המדע
|
|
|
|
|
|
|
("משהו בחרק נראה זר למנהגים, למוסר ולפסיכולוגיה של העולם הזה, כאילו בא מכוכב אחר: מפלצתי יותר, אנרגטי יותר, אדיש יותר, מרושע יותר, תופתי יותר מזה שלנו". מוריס מטרלינק)
מפגש רב רושם נוסף בין האדם לחרק מתרחש בסאטירה האלימה והמדהימה "גברים בחלל", שמתאר איך העולם מתאחד תחת משטר פשיסטי-אמריקאי, ששולח את מיטב הנוער אל כוכבים רחוקים כדי להילחם - ללא טעם או תוחלת - בעכבישים ענקיים, חזקים ומחוכמים. העכביש הראשי, "המוח", ניזון, כמובן, ממוחותיהם של בני אדם; ואמנם, הם חושבים מאוד דומה ואין כל הבדל התנהגותי או מוסרי בין הגזע האנושי לגזע העכבישי.
סרט האימה "הזבוב" של דיוויד קרוננברג מ-1986 מתאר איך סת' ברנדל, מדען מבריק, הופך אט אט לשעטנז נוראי בין אדם, זבוב ומכונה. מה שמעניין הוא שתהליך הזבוביזציה ראשיתו בחטא תודעתי: המטריאליזם המדעי. המדען רואה ביצורים חיים ואנושיים אך ורק סך של חלקיקים פיזיים שבהם ניתן לתמרן ולעשות מניפולציות. מכיוון ומשנעשה החטא המחשבתי של המטריאליזם, לא נותר לחכות אלא לראות את הצורה שהוא מקבל בבשר, כששלב אחרי שלב מתקלף האדם ונותרת רק המהות החרקית של המדען המודרני.
הסרט בנוי במידה רבה על פי המודלים העלילתיים של גיבורי העל; אבל אם לדוגמא ספיידרמן - איש העכביש - הופך בזכות המדע לעל-אדם, הרי שאיש הזבוב הופך לתת-אדם, ובמובן הזה משקף נאמנה את צורת המחשבה של שטיינר.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/913/750.jpg
החרק שבמדען: הזבוב  |
|
|
|
|
|
|
|
|
הקולנוע כבית ספר לחומרנות
|
|
|
|
|
|
|
גם אם סרטים מסוימים משקפים חזון דומה לזה של שטיינר בנוגע למהות העכבישית של האינטלקט החומרני, חשוב לדעת שבעיני שטיינר הקולנוע עצמו, הקולנוע כולו, הקולנוע כקולנוע - הוא כלי עיקרי בידי המטריאליזם. בשל טבעו הוא משפיע על תשתית נפשו של האדם, יותר מאמנויות אחרות. הבעיה העיקרית היא שהאדם המודרני סבור בטעות שהדימוי הקולנועי, בשל אופיו "התיעודי", מייצג נאמנה את המציאות; היום אולי נאמר זאת יותר על דימוי הטלוויזיוני-אינטרנטי.
התשוקה לקולנוע, טוען שטיינר, היא צורך לגירוי ותנועה הבאים מבחוץ, והיא נובעת מכך שהאדם המודרני נעשה פסיבי וחדל להיות מודע, אקטיבי וחי בפנימיותו. עיניו האתריות של צופה הקולנוע, אומר שטיינר, נעשות גדולות ומזוגגות כשל כלב ים.
שטיינר לא חשב שצריך או שאפשר לבטל את הקולנוע או לעכב את התפתחות המדיה – אלא שיש לאזן אותם בהתפתחות רוחנית, פיתוח חיים פנימיים ויכולת לעבד מידע שאינו פרי של הקלט החושי הרגיל. עם איזון כזה נוכל לראות סרטים ללא חשש. אך בלעדיו – הדימוי הקולנועי יהפוך את בני האדם לארציים יותר ויותר וינתקם מהעולם הרוחני כליל. ואז, כשהירח יתאחד עם האדמה, הכל יחזור אלינו בהפוכה – עם העכבישים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/913/748.jpg
חיפושית-המוח מ''גברים בחלל''  |
|
חיפושית-המוח מ''גברים בחלל'' |
|
|
|
|
|
|
|
שטיינר: נביא האינטרנט?
|
|
|
|
|
|
|
ואולי ישנה דרך נוספת לפרש את החזון של שטיינר. אוקיי, הוא דיבר על ריקמה עכבישית שתכסה את העולם, שאופייה מינרלי-אורגני, שעשויה באינטליגנציה כבירה ותחכום מופלא, ושתהיה חלק בלתי נפרד מנוף החיים של האדם העתידי. אבל אולי העתיד של שטיינר כבר הגיע - ומדובר, בעצם, באינטרנט? או בשמה הנרדף והעכבישי במוצהר – הרשת? היא מכסה את העולם, היא חומרית-מינרלית בבסיסה אבל מבחינה צורנית יש לה מאפיינים אורגניים של התפתחות, צמיחה וארגון עצמי; והיא ללא ספק יוצרת מעין ספירה, סביבת-תודעה-וחיים חדשה שבה יותר יותר אנשים מבלים יותר ויותר מחייהם. האם תיאורו של שטיינר לא מהווה תמונה סימבולית מדויקת למדי?
אם נלך רגע עם ההנחה שאכן שטיינר חזה באופן נבואתי-תמונתי את היווצרות האינטרנט, הרי שיש כאן אזהרה מבעיתה בדבר טבעו האמיתי והעומדים מאחוריו. לא מדובר במדיה נייטרלית - ויש לתת את הדעת אם ישנן ישויות רוחניות שמפיקות רווח - אפל או לא אפל - מרתימת האינטלקט, הכוחות הנפשיים וזמנו של האדם - באופן כל כך דרמטי וגורף - לצריכת המידע הדיגיטלי.
בין אם תהיה זו מטאפורה ובין אם מציאות עתידית עגומה, שטיינר מזהירנו שאם איננו רוצים למצוא את עצמנו סבוכים בריקמה שיצרנו בעצמנו באינטלקט-הצללים, עלינו להתבונן בעולם – על ממלכות הדומם, הצומח, החי והאדם – לא רק כאוסף אינטראקציות חומריות, אלא כמעשה בריאה אלוהי מלא הוד, רווי משמעות רוחנית, מוסרית ואסתטית; בעצם, כיצירת אמנות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רשימת מאה הסרטים הרוחניים - עד כה
|
|
|
|
|
|
|
1. המופע של טרומן | 2. לקום אתמול בבוקר | 3. זיכרון גורלי | 4. ממנטו
5. המסע המופלא | 6. המעיין | 7. להיות ג'ון מלקוביץ' | 8. אודיסיאה בחלל
9. האופק האבוד | 10. פגישות עם אנשים מיוחדים | 11. טים אמריקה
12. שיעורים בחשכה | 13. איש הקש | 14. ראש מחק
15. הציפורים | 16. החותם השביעי | 17. תינוקה של רוזמרי
18. שר הטבעות | 19. אל טופו | 20. סטאלקר | 21. הקוסם מארץ עוץ
22. עיניים עצומות לרווחה | 23. סולאריס | 24. בן חור | 25. ז'אן ד'ארק
26. סרט | 27. אדפטיישן | 28. מלהולנד דרייב | 29. מועדון קרב
30. פרסונה | 31. היו זמנים במערב | 32. מטריקס | 33. הזבוב
בונוס: הרשת שטוו שני עכבישים בחלל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
