 |
 |
|
|
|
|
|
|
| מותר לצפות מרה''מ להתייחסות יותר רצינית ופחות עילגת לסוגיית השחיתות המטרידה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צריך לומר בבירור: אין שחר להאשמה שהטיח אתמול ראש הממשלה בנאומו בכנסת, כי המסע נגד השחיתות מכוון פוליטית נגד הליכוד ושופט באיפה ואיפה את מפלגתו לעומת המפלגות האחרות. הסיבה לכך שרוב הזרקורים מופנים לליכוד היא פשוטה: הוא מפלגת השלטון. והשלטון משחית.
היו עוד מפלגות לבד מהליכוד שחברים בהן נהגו שחיתות בעבר, ונכון שהליכוד לא המציא את השחיתות. ואולם, הליכוד הגיע להישג אחד בולט והוא אובדן הבושה בשחיתות, הפיכתה לנורמה והכללתה בספר החוקים, בכל מיני הצעות חוק עוקפות מבקר המדינה ועוקפות בג"ץ.
הרגע המכונן הזכור היטב של אובדן הבושה היה באותה הופעה של לימור לבנת בוועידת הליכוד, שבה שאלה שאלה רטורית: "האם הגענו לתפקידינו כדי לחלק ג'ובים?" והתשובה היתה שאגה אחידה מן הקהל: "כן!". זה קרה בליכוד. בינתיים רק בליכוד. השאר מתביישים, בכל זאת. אם זה כך, לראש הממשלה אין שום טענה תקפה נגד המסע נגד השחיתות, והוא יכול להפנות את כל הטענות האלה למפלגתו שלו.
לא נעים לומר, אבל זה היה גם חיזיון מוזר לראות את מר שרון נושא דברים בעניין הזה, כשעל ראשו מרחפת העננה של מי שנמלט בעור שיניו מתגרת ידו של החוק מחוסר ראיות מספיקות, כשחלקים גדולים וחשובים בציבור סבורים כי האמת היא שהוא היה שותף לעבירות שעניינן שחיתות.
זה נחמד להשתחל בין סעיפי החוק ולצאת לא מואשם, אבל זה בוודאי לא אומר שהציבור חושב שאתה צח כבדולח. בוודאי ובוודאי שראש הממשלה, כשהוא מדבר על שחיתות, חייב להכיר תודה לחלקים גדולים וחשובים בתקשורת הנוהגים בו בשנה האחרונה כבאתרוג, מרפדים אותו מסיבות פוליטיות ושומרים עליו לבל תמנע ממנו, חס וחלילה, איזו התנפלות של שומרי החוק את ביצוע ההתנתקות.
מצד שני זה גם די נלעג לראות כיצד חברי הכנסת מהימין הקיצוני, אשר במשך שנים תמכו בהפרת החוק בשטחים, מתייצבים פתאום בראש המאבק בעד תקינות, שקיפות וניקיון משחיתות, כאילו הדבר הזה היה מאז ומתמיד בראש מעייניהם (מה עוד שאתמול, כאשר שרון החניף למרכז הליכוד, שכחו המורדים את מאבקם בשחיתות, וחזרו להצביע בעד הודעתו בכנסת). בקיצור, אלה שומרים על האתרוג ואלה סוחטים את הלימון, כל אחד לפי האינטרס הפוליטי הצר שלו.
נכון, אהוד ברק המדבר נגד השחיתות עדיין חייב הסברים לגבי מעשה הזיוף הנורא תחת שרביטו, כשמאדיסו מסאלה נגנב המקום הריאלי ברשימת העבודה לכנסת לטובת סופה לנדבר. נכון, יצחק הרצוג אינו ראוי לכהן כשר בממשלה אחרי ששמר על זכות השתיקה בחקירות בעניין כספי העמותות, בהיותו מזכיר ממשלה. חברי הכנסת של המפלגות החרדיות אינם יכולים למחוק את הבושה שבהתנהלות המושחתת של עמיתיהם ושל מערך הכספים של חלק מהישיבות.
אבל אחרי שאמרנו את כל זה, הליכוד אינו יכול להסתתר מאחורי האשמות בדבר מניעים מפלגתיים לקמפיין נגד השחיתות. למבקר המדינה, שחשף מעשי שחיתות אצל שרים של הליכוד, אין מניעים מפלגתיים. לבג"ץ אין מניעים מפלגתיים. ובוודאי שלנו לא היו כל מניעים מפלגתיים כשהנענו את המערכה הזאת לפני כחודש.
זה היה מוגזם - שלא לומר מגוחך - לצפות שראש הממשלה יעמיד את עצמו בראש המלחמה בשחיתות. אבל מותר היה לצפות ממנו לדיבור פחות עילג, יותר אחראי, פחות מפלגתי ויותר רציני בסוגיה שמטרידה רבים מאוד מאזרחי המדינה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | אמנון דנקנר הוא עורך "מעריב" משנת 2002, סופר, בעל טור ופובליציסט. דן מרגלית הוא בעל טור ב"מעריב", לשעבר חבר הנהלת "הארץ". מנחה תכניות הטלוויזיה "פוליטיקה" ו"ערב חדש" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
