 |
/images/archive/gallery/349/940.jpg עומר ברקמן.
 |
|
|
| כדי להגיע גבוה, צריך להתכופף |
|
|
|
| עומר ברקמן מסביר מדוע לחימה אמיתית היא מול עצמנו ומול האגו שלנו |
|
| עדכון אחרון : 17/9/2007 15:06 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
להבדיל מאופי, איתו אדם נולד או מעצב בחודשי חייו הראשונים בלבד, האישיות היא דבר שנבנה ושמתפתח עם הזמן, עד יומנו האחרון. לכל אחד מאיתנו אישיות משל עצמו. מעצם הגדרתה, האישיות הינה דבר ייחודי ואין האחת דומה לרעותה. ובכל זאת, מה משותף לאישיות שלי ולאישיות שלך? איך בכלל נגדיר אישיות?
אמנות לחימה מגדירה את האישיות כשליטה עצמית - כוח רצון, יכולת התמדה, היכולת להגיב נכון למרות הרגש, היכולת להישאר ניטרלי מול כל מצב. אין הכוונה היא שהלוחם אינו צריך להרגיש, להפך - הלוחם חייב להיות אדם רגיש במיוחד. היכולת להרגיש ולהיות קשוב היא מפתח הקרב. אך להרגיש אין פירושו שצריך לפעול מהמקום הרגשי. אישיות גבוהה מאפשרת לנהוג לפי השכל, לפי מה שנכון למצב בו אני נמצא, ולא לפי אמוציות ותחושות
בטן. תגובה רגשית היא בדרך כלל לא נכונה.
אמנות הלחימה, שעניינה הוא בפתרון מצבים, מאפשרת לנו לנסות להתמודד עם מצבים ולבחון את עצמנו. באמנות לחימה עובדים מול בן זוג, יוצרים מצב של חוסר הרמוניה: אגרוף, בעיטה וכיוצא בזה, ואז מנסים לפתור את הבעיה. כאשר מתרגלים מול בן הזוג, קל לראות כאשר מישהו מתרגז על מי שעובד מולו. כתוצאה מכך הוא יפעל בדרך כלל בצורה שגויה, יאבד את המיקוד שלו ואת שיווי המשקל - הפיזי והנפשי. גם במערכות יחסים קל לראות את זה, גם בעסקים, בנהיגה, ובכל מערכת שיש בה חוסר הרמוניה. בשביל להיות מסוגלים להתמודד נכון עם המצבים אליהם אנו נקלעים בחיים, צריך שיווי משקל, כוח רצון, ויכולת להגיב נכון לאותו מצב לפי כל התנאים שיש בשטח. צריך אישיות חזקה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
המסכה
|
|
|
 |
|
|
|
"איזהו גיבור - הכובש את יצרו" (פרקי אבות, פרק ד', משנה א')
חכמינו ידעו לזהות את הגיבור, זה שאישיותו נעלה, כאדם שמתעלה על יצרו, על תאוותו, על סערת רגשותיו, ויודע לשלוט על עצמו. הגיבור אינו נמדד לפי תכונות האופי שלו: הוא יכול להיות פחדן או קמצן או סתם לא נחמד, ובלבד שיהיה מסוגל לשלוט בכך ולהתנהג לפי מה שנדרש. הגיבור אינו פועל בצורה מסוימת כי ככה בא לו או כי ככה הוא רוצה, אישיותו מאפשרת לו להתגבר על כל אלה ולפתור מצבים בצורה הטובה.
אני זוכר שיעור מסוים בו השתתפתי כתלמיד לפני כמה שנים. המדריך זרק לעברי הערה עוקצנית ומעליבה. העלבון צרב בי, הרגשתי את האודם עולה בפניי, ואחר כך כבר ממש כעסתי. לא יכולתי להמשיך בשיעור ויצאתי משם. כל הדרך חזרה לביתי חשבתי על הדבר והייתי נחוש - כף רגלי לא תדרוך עוד בבית הספר הזה. לא היה ראוי בעיניי שיתייחסו אלי בצורה כזאת.
אך כשהגיע המועד של השיעור הבא, כבר לא הייתי כל כך בטוח בעצמי. נכון שנעלבתי, אבל האם זה מה שחשוב? מהי הסיבה האמיתית שבגללה אני הולך לשיעורים? התשובה היתה ברורה - אני הולך בשביל ללמוד. את מי אני מעניש בכך שלא אלך עוד לבית הספר - את המדריך או את עצמי? כנראה שלא לחזור עוד לבית הספר היה הפתרון הטוב בשביל האגו שלי, כך הוא לא יפגע יותר. אבל האם זה גם מה שנכון בשבילי? הרי הייתי יכול להמשיך וללמוד דברים חדשים, הייתי יכול להמשיך להתפתח. באותו יום הבנתי שהאגו עלול לפגוע בהתקדמות שלי ושעלי לשים לב לכך.
מהו האגו? מה תפקידו? לפי אמנות הלחימה, האגו הוא זה שגורם לי להתנהג כמו מישהו אחר, ולא כמו מי שאני באמת. האגו הוא המסכה אותה יצרנו בפעמים הרבות בהן רצינו להיות מישהו שאנחנו לא, בפעמים בהן קינאנו במישהו אחר, בפעמים בהן רצינו שיעריכו אותנו יותר, בפעמים בהן רצינו לעמוד בציפיות של מישהו אחר וכו'. כל אחד, במהלך חייו, בנה לעצמו דמות שהיא לא בדמותו, אלא בדמות האגו שלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מאסטרית הואנג בביקורה בישראל. צילומים: ורד פאר
|
|
|
|
|
|
|
מה שמגדיל את האגו, מקטין את האישיות
|
|
|
|
|
|
|
"הכבוד הוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם" (הרמח"ל)
מה שטוב לאגו שלנו, לא בהכרח טוב גם לנו, ולהפך. תפקידו של הלוחם הוא לזהות מה טוב לו באמת ולא מה טוב לאגו שלו. הלוחם הוא זה שמפתח את עצמו, ולא את האגו שלו.
האגו שלנו עלול להפריע לנו ללמוד. יש משל סיני מפורסם בו מדגים המורה כיצד הוא שופך תה לכוס מלאה שכמובן אינה יכולה להכיל עוד, והתה נשפך לרצפה. המורה ממשיל זאת לתלמיד שלא יוכל ללמוד עוד מכיוון שהוא כבר מלא, הוא כבר יודע הכל. רק מי שמטפח את האגו שלו יכול לחשוב כי הוא יודע כל כך הרבה. ובאמת, בהרבה שיטות רוחניות "מקדשים" את חוסר הידיעה והחכמים מתפארים בה (המתעניינים יוכלו למצוא לכך ביטויים רבים בספר הקלאסי "קולות האדמה" של צ'ואנג טסה).
מי שמטפח את האגו שלו עושה זאת על חשבון ההתפתחות האישית שלו. מי שלא מסוגל לוותר על האגו, הוא בעל אישיות שאינה מתאימה לאמנות לחימה.
המאמץ העיקרי בבניית האישיות נמצא במאבק מול האגו. בדרך כלל, מה שמגדיל את האגו, מקטין את האישיות. לכן, כדי לבנות את האישיות, אמנות לחימה פועלת מול האגו. מאדם שמתרגל אמנות לחימה נדרש פעמים רבות להתכופף, לוותר, לפעול בניגוד לנטיות ליבו. הרעיון העומד מאחורי זה הוא כי לוחם לא יוכל להיבנות מבלי ש"ידרכו" עליו - זאת הדרך לבנות את החוזק הנפשי שלו, לגייס את כוח הרצון שלו, ללמד אותו על הכוחות שמעבר לכוחות הגופניים, ללמד אותו שהלחימה האמיתית היא מול עצמו ומול האגו שלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שרירים באישיות
|
|
|
|
|
|
|
באמנויות לחימה נודעה חשיבות רבה לתרגילי האגו שעושה המורה לתלמיד. אין כמעט סרט קונג-פו שמוותר על השלב בו התלמיד החדש מבקש להתקבל אצל המורה הגדול וזה מעמידו במבחנים בלתי אפשריים. מן המקובל היה שאדם המבקש להתקבל כתלמיד חייב ראשית לוותר על האגו שלו. תלמידים שנאלצו לשטוף כלים משך חודשים, שנענשו עונשים משפילים, שטולטלו סחור סחור עוד טרם אפשרו להם ללמוד ולו תנועה אחת, כל אלה מלמדים על הגישה המסורתית בעניין האגו.
למרות שמבחני אגו בנוסח המסורתי אינם דבר שתלמיד מערבי יוכל לעמוד בו, ולכן גם אינם קיימים בשיטות לימוד באזורנו, עדיין ניצבים בפניו מבחנים לא קלים. נבחן כמה מהם:
היכולת ללמוד תנועות מצריכה ויתור על האגו
. התנועות הן קבועות, מדויקות ועל התלמיד ללמוד אותן כפי שהן, על אף שוודאי היה מעדיף לבצע אותן בצורה אחרת - יותר קלה, נעימה, יפה. על מנת לדייק בביצוע התנועות ולבצען בצורה הנכונה, על התלמיד להתמודד מול האגו שלו ולוותר על נטיות ליבו, אחרת - לא יתקדם.
העבודה בזוגות היא שלב שבלעדיו אין אפשרות ללמוד אמנות לחימה. אם האגו לא מאפשר לוותר בעבודה בזוגות, אם התלמיד לא מוכן לפעמים להידחף, אם הוא לא מקפיד לעבוד על פי העקרונות שהציבו לו, אם כל מה שחשוב לו זה שבן הזוג שמולו ידע עם מי יש לו עסק, איך יוכל התלמיד להשתפר ולהתקדם? איך יוכל להכיר בצדדים החלשים שלו? איך יוכל לתקנם? גם פה, אם התלמיד לא יתגבר על האגו, יהיה מחסום בהתקדמותו.
בית ספר לאמנות לחימה מקיים מסגרת וכללים בפניהם צריך להתכופף ולקבלם. אפילו מהתלמיד המתחיל נדרש לקיים את כללי המקום: תשלומים, תלבושת, אימוץ קודים של התנהגות וכיוצא באלה. עבור כל תלמיד, כמובן, יהיו דברים שונים איתם הוא מתקשה, אבל כל תלמיד יאלץ לוותר על משהו מעצמו בשביל להמשיך וללמוד.
כמובן שישנם עוד הרבה קשיים והתמודדויות הניצבים בפניו של תלמיד אמנויות לחימה. הדרך הנכונה להתמודד איתם הוא לבדוק מה בדיוק קשה. אם הקושי נגרם עקב פגיעה באגו - כנראה שזהו הכיוון הנכון. בדרך כלל, האישיות תגדל ביחס ישר להקטנת האגו. לפעמים, על מנת להגיע גבוה, צריך דווקא להתכופף.
האישיות היא דבר שמתפתח, יש שלבים באישיות. אם בחדר כושר מפתחים שרירים בגוף, כנגד מאמץ גופני, באמנות לחימה מפתחים שרירים באישיות, כנגד מאמץ נפשי. זו התוצאה של תרגול אמנות לחימה.
פרסום ראשון : 31/8/2005 14:44 | | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מתרגל אמנויות לחימה סיניות משנת 1995.תלמידו של מאסטר יחיאל ניר מלחי, מדריך במרכז הישראלי לטאי צ'י ומדריך מוסמך לאמנויות לחימה מטעם מכון וינגייט.veomer@walla.co.il | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
