 |
/images/archive/gallery/349/940.jpg עומר ברקמן.
 |
|
|
|
|
|
|
| הכללים נועדו ליצור מסגרת, והמסגרת נועדה לאפשר ללמוד. עומר ברקמן ממשיך את סדרת אומנות הלחימה |
|
| עדכון אחרון : 17/9/2007 15:08 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בסין, ילד שלומד ציור אינו רשאי לצייר את שליבו חפץ. עליו לצייר דמויות שהוגדרו מראש, על רקע נוף שנתון לו, להשתמש רק בצבעים עליהם החליט המורה והוא נמדד על פי הצלחתו להגיע לתוצאה ידועה מראש. רק אחרי שנים בהן הוא לומד להגיע לשליטה מלאה בטכניקות הבסיסיות, רשאי התלמיד להפגין יצירתיות ולתת ביטוי עצמי ליצירותיו.
בארצות הברית למשל אותו ילד יונחה ליצור לפי רצונותיו ותשוקותיו. כל ביטוי עצמי שלו יזכה לעידוד וטיפוח מצד המורה והוא נמדד לפי הצלחתו לבטא את היצירתיות שבו. רק אחרי שנים בהן הוא לומד להעביר את עצמו אל יצירתו, התלמיד מתחיל ללמוד טכניקות נתונות ומקבל את הבסיס הדרוש לו כדי לבטא את עצמו בצורה הטובה ביותר.
אפשר
לזהות בדוגמא הזו שתי גישות שונות לחינוך ולהתפתחות: האחת עסוקה בהעברת ידע ברור, מתן כלים מוגדרים ומאמינה בהצבת גבולות ברורים, בעוד השנייה עסוקה בפיתוח יצירתיות, מתן כלים אינדיבידואליים ומאמינה בחוסר גבולות. זאת מנסה להקנות ידע שנצבר לאורך דורות, וזאת מנסה להקנות את היכולת לחדשנות.
יכול להיות שאותם יחידי סגולה, שהופכים להיות אומנים גדולים, יגיעו כך או כך לרמה התפתחותית שתכלול הן שליטה מלאה בטכניקות הבסיסיות והן מיצוי של יכולת הביטוי העצמי והיצירתיות. אך מה בדבר שאר האנשים, הרוב המוחלט, האם יש גישה אחת העדיפה עבורם? האם יש דרך אחת שהיא נכונה יותר מהשנייה עבור ההתפתחות האישית?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מאסטר וונג. צילומים: ורד פאר
|
|
|
 |
|
 |
|
פשוט תעשה את זה וזהו
|
|
|
 |
|
|
|
באמנות לחימה נדרשת שליטה בטכניקה לפני שניתן באמת ללמוד את האמנות. באמנות לחימה, שלב היצירתיות והביטוי האישי יכול לבוא רק לאחר הפנמת כללים מחמירים. התלמיד מחויב לקיים כללים רבים כלשונם וללא פרשנות אישית.
אמנם במחוזותינו נהוג בשלב ראשון להתרכז בעיקר בתנועות ולא "להכביד" יותר מדי על התלמיד המתחיל, אולם בבתי ספר במזרח מחויב התלמיד מהרגע הראשון להרבה יותר. ביפן לדוגמה לא ייתכן שתלמיד ששכח את חולצת בית הספר ייכנס וישתתף בשיעור - תלמיד שאינו מבין שעל מנת להתקדם יהיה עליו לציית לכללים, מה הטעם שישתתף בשיעור?
בתרבות שלנו מכונה גישה זו כ"נעשה ונשמע", כלומר ראשית נקיים ורק אחר כך ננסה להבין, גישה שבדרך כלל קשה לנו לקבל. התלמיד הישראלי רוצה להבין עוד לפני שהוא עושה. הוא שואל 'למה' במקום 'איך'. לפעמים נתקלים בתלמיד שכל כך חשוב לו להבין, עוד לפני שהתחיל לתרגל, עד ששואלים איך הוא משתמש במעלית, במכונית, במחשב - הגם אותם הוא רוצה להבין לעומק לפני שהוא משתמש בהם?
באמנות לחימה יש כללים אותם צריך לכבד ולקיים, אפילו אם לא מבינים את משמעותם. איך תסביר לילד שלך ששואל אותך מדוע עליו לכבד את אביו ואמו. מה תאמר לו? באמנות לחימה תשובות כמו "פשוט תעשה את זה", או "תשאל אותי שוב בעוד כמה שנים" הן תשובות מקובלות, ועל התלמיד להבין זאת.
בתור דוגמא לרעיון הזה ניקח את הקאטה, רצף התנועות. הקאטה בנויה מתנועות שאפשר להבינן ולבצען ברמות שונות. רק התלמיד שמקבל את התנועה כמות שהיא ומבצעה כפי שלמד, יוכל להבינה כהלכה, לדייק אותה ולהתעמק בה. מעל הכל, נדרש מהתלמיד לתרגל את אותן תנועות מאות ואלפי פעמים עוד קודם שיוכל באמת להבינן. ככל שיתרגל את התנועות, בצורה בה למד אותן, איכותן והשפעתן עליו תהיה גדולה יותר ובבוא הזמן יוכל גם ללמוד אותן ברמה יותר גבוהה.
אך ישנם עוד הרבה כללים בפניהם יש להתכופף: ציות למורה, מתן כבוד לשאר התלמידים, צורת לבוש, אופי האימון, תשלומים, הקפדה על רצף האימונים ועוד ועוד. קיום מסגרת זו, שעם הזמן גם חורגת מגבולות בית הספר ומשפיעה על השינה, התזונה וכיוצא באלה דברים, מקנה לתלמיד ידע נכון ומדויק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מעטים מאוד הם האנשים שיכולים להתפתח ללא מסגרת
|
|
|
|
|
|
|
אדם חסר מסגרת הוא בדרך כלל בעל משמעת עצמית נמוכה יותר וכזה שעלול להתפתות בקלות רבה יותר לפעול על סמך סיפוקים רגעיים (מה שמתבטא פעמים רבות בהרגלי שינה רעים, דפוסי אכילה מזיקים וכו'). יכול להיות שיהיה אדם שאורח חיים כזה, ללא מסגרת, מתאים לו, אבל עבור רוב האנשים מדובר בהרס עצמי וחוסר יכולת לתרום לסביבה. מעטים מאוד הם האנשים שיכולים להתפתח ללא מסגרת. עבור שאר האנשים, מסגרת יכולה לעזור להם לבחון טוב יותר את עצמם ולהשתפר.
מסגרת יכולה להיות בסיס קבוע המאפשר לנו לשים לב לשינויים שחלים בנו, להתקדמות שלנו. עצם ההתמודדות בתוך מסגרת, המשמעת, ההקפדה, תשומת הלב, ההתמסרות, הלימוד, כל אלו בעצם מאפשרים לנו לראות טוב יותר את עצמנו. כאשר אני נמצא במסגרת ברורה, כל סטייה שלי מהדרך בולטת. כאשר אין לי מסגרת, הסטיות שלי כמעט ואינן ניתנות להבחנה.
מצד שני, וזאת יש להדגיש, גם אם חוסר מסגרת מבטיח בדרך כלל אי התקדמות, ההפך ודאי שאינו נכון - קיום מסגרת אינו מבטיח התפתחות של אדם. למעשה, הרבה מקרים של הרס עצמי וסביבתי וחוסר התפתחות נובעים דווקא מקיומן של מסגרות, כאלה שאינן מתאימות לאנשים שבתוכן. מסגרת שאינה מאפשרת לאדם לבחון את עצמו, לשאול את עצמו שאלות, להתבטא, מסגרת כזו תקשה מאוד על אדם להתפתח. גם בתחום של אמנויות הלחימה, מן הסתם, קיימים בתי ספר שלא יודעים לאפשר לתלמידים שלהם להתפתח ומגדלים אנשים "תקועים". למרבה הצער, מעטים בתי הספר לאמנויות לחימה המסוגלים "להחזיק" תלמיד ולאפשר לו להתפתח גם אחרי שנה, חמש או עשר שנים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כמו לטפס על הר
|
|
|
|
|
|
|
אמן לחימה נמצא במסגרת קשיחה ומקיים כללים נוקשים. הכללים נועדו ליצור מסגרת, והמסגרת נועדה לאפשר ללמוד. כמו הכוס המגבילה את המים, ומאפשרת לנו לשתות, כך הכללים מגבילים אותנו ומאפשרים לנו ללמוד וללמוד.
אמן לחימה לא סוטה מהכללים אליהם הוא מחויב וכך הוא מפתח כוח רצון, כושר התמדה ורוכש ידע. וגם אם הוא נתקל במצב של חוסר ברירה ונאלץ לסטות מהכללים, הגוף שלו והאישיות שלו חזקים מספיק ומאפשרים לו להתמודד עם הסטיות. קיום הכללים והבנתם במסגרת נוקשה יאפשר גם את הסטייה מהם, במקרה הצורך. ככל שהכללים טבועים בתלמיד יותר, כך גדולה יכולתו לסטות מהם מבלי להיפגע. כפי שמדגים הסיפור הידוע הבא:
"מורה ותלמידו היו צועדים להם בחבל ארץ נידח, בדרכם למנזר רחוק. צעדו ימים רבים עד שהגיעו לנהר הרחב המפריד בין הארצות.
ובנהר הרחב, אף שרדוד היה, זרמו המים בחוזקה, והיתה עומדת בגדה נערה צעירה ויפה ומפחדת לחצותו.
ביקשה הנערה את עזרתם והמורה, ללא היסוס, נשא אותה על כפיו והעבירה לגדה השנייה.
המשיכו השניים ללכת והיה התלמיד מוטרד מאוד. מקץ שעה ארוכה לא התאפק עוד ושאל: מורי, הרי נאסר עלינו באיסור חמור להיות בקרבת נשים, קל וחומר לגעת בהן, ובכל זאת... אתה נשאת את הנערה בכפיך.
צחק המורה בקול וענה: אני השארתי את אותה נערה שם, בגדה השניה של הנהר, ואילו אתה ממשיך לשאת אותה אפילו עכשיו...".
המורה בסיפור נמצא כבר בדרגה המאפשרת לו להיות חופשי ולא כבול לכללים חיצוניים. הוא הבין את אותם כללים, הקפיד לקיים אותם במשך שנים והפנים את מה שהם לימדו אותו. לכן הסטייה מהם לא פוגעת בו (עדיין מהווה הדבר מבחינתו סטייה ועדיין הוא מחויב לאותם כללים). בדרך לשלב הזה, הוא היה צריך לעבור דרך השלב שבו נמצא התלמיד, ורק משמעת עצמית ושליטה שתורגלו תחת אותם כללים נוקשים ומסגרת קשיחה, אפשרו לו להגיע לשליטה עצמית מלאה. כך הגיע המורה למצב בו באמת טבעי לו לעזור לאדם נזקק, בלי שחושיו יתבלבלו או יתקהו. התלמיד, שנמצא ברמה פחות גבוהה, למרות שלא נגע באותה נערה, יצא משיווי המשקל שלו.
התרגול באמנות לחימה מאפשר להתפתח עד אין סוף. באמנויות לחימה גורסים כי מה שעוזר להתפתח הם דווקא כללים ברורים ומסגרת נוקשה, ואלה הם, בסופו של דבר, המאפשרים את החופש האמיתי. תלמיד אמנות לחימה יכול להמשיך ולהתפתח עד אין סוף, ובדומה לטיפוס על הר, ככל שמטפסים גבוה יותר, רואים נוף יותר מרהיב יותר ורוצים להמשיך ולטפס גבוה יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מתרגל אמנויות לחימה סיניות משנת 1995.תלמידו של מאסטר יחיאל ניר מלחי, מדריך במרכז הישראלי לטאי צ'י ומדריך מוסמך לאמנויות לחימה מטעם מכון וינגייט.veomer@walla.co.il | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
