 |
 |
|
|
|
|
|
|
| למה צריך הבנאדם לחטוף כל כך הרבה מכות? למה לא מספיקה מכה אחת כדי להשתנות. כרמל ויסמן על עשר המכות כמנגנון כהתמרה. פרשת השבוע |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בפרשת וארא
(לקריאת הפרשה) מופיעות 7 מכות מצרים הראשונות. אני זוכרת את הפרשה הזאת מבי"ס יסודי כאחד ממשברי האמון הראשונים שלי עם האלוהות: איך מישהו מצפה ממני לקבל עלי כאל, ישות אגו-מניאקית שמסוגלת לחולל הרס בעולם על מנת שנכיר בשמה ובכוחה ונפרסמה ברבים? אפשר לקרוא את הפרשה ברמת תודעה כזו, אבל אפשר גם להתייחס אליה כאל תיאור של מנגנון השינוי במציאות.
מדובר באחת הפרשות הבודדות שלא נקראות על שם המילה הראשונה בפרשה ולכן יש דגש מיוחד על המילה הזו, "וארא", שמגיעה רק בפסוק שאחר כך. האלוהות נואמת נאום שמתחיל בראייה ונגמר בידיעה. תהליך של מודעות מתחיל בראייה, האלוהות נראית אלינו באמצעות החוש הזה שדרכו אנו מסוגלים לברור ולהבחין במציאות. בגלל זה המילה להבחין משמשת הן לתיאור של ראייה ושימת לב והן לתיאור של הבדלה, כי זוהי מהותה של הבחנה. רק כשאנו רואים, ויש מובחנות ברורה, אנו מסוגלים לבחור ולפעול על פי זה, ואז ישנה התמרה, ישנה ידיעה חווייתית והפנמה.
נסו לחשוב על רוע כפעולה מתוך מקום של חוסר מודעות לטבע המציאות, חוסר ראייה וחוסר אבחנה, זיהוי מוחלט עם רעיון עד כי אין מרחק ביני לבין הדבר שהפכתי להיות. אני מסוגלת לרוע כלפי אחר רק כאשר אינני מודעת לטבעה הקישורי של המציאות ולטבעי האמיתי. פרשה זו עוסקת, אם כן, בכל מה שצריך לקרות כדי שבכלל נסכים לראות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כאב נוצר מהתכחשות לשינוי
|
|
|
 |
|
|
|
הדינמיקה שלנו עם שינוי במציאות היא מאוד מעניינת: לפעמים אנחנו רוצים לחולל שינוי ולא מצליחים, חשים תקועים, ולפעמים אנחנו מנסים להימנע משינוי בכל מחיר והמחיר תמיד נגבה בסוג של סבל. נראה לי שפרשה זו עוסקת באיך עובד מנגנון השינוי במציאות. בתחילת הפרשה האל מגלה בפני משה פן חדש שמתבטא בשם חדש, מה שאנו קוראים שם הוויה - י-ה-ו-ה. שם הוויה כשמו כן הוא והוא מרמז לכך שהאלוהות היא בהוויה ובזמן הווה. אם אנחנו נוכחים בזמן הווה וקשובים לטבע המציאות אנחנו פשוט שם. אבל כמה שהמשימה הזו נשמעת פשוטה, כולנו יודעים שהיא לא וכבר ראינו בפרשות קודמות כיצד קולות אחרים לוחשים על אוזנינו. זה מקום שיש ללמוד אותו, ללמוד לראות וללמוד להקשיב בזמן הווה.
פרשה זו מדגימה לנו כמה דרמה צריכה להתחולל כדי שנבחין. והכוונה לא רק לעם שמצוי בינתיים בפסיביות ולא בטוח שהוא מוכן לעזוב את מצרים, אלא גם לפרעה, שהמציאות משתנה מול עיניו והוא מסרב לראות את הדבר הנכון לעשותו. כשקוראים את הפרשה מבחוץ, קשה להבין איך אדם אינטליגנטי חוטף כל כך הרבה מכות ועדיין מסרב לזוז. אבל כשמסתכלים על החיים שלנו אפשר להתחבר בקלות למקום שבו נדרשנו לעשות שינוי גדול שמאוד מפחיד אותנו. כמה "מכות" היינו צריכים לקבל עד שכבר לא הייתה ברירה ונכנענו לשינוי הזה?
בני ישראל לא שמעו אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה". נשימה קצרה היא נוכחות רופפת בגוף, שגוררת הרבה פחות עירות ויכולת שימת לב. פרעה, לעומת זאת, לא שעה לבקשה מפני שבכל פעם הוכבד ליבו. כשלב מצוי במקום של כבדות או רובץ תחת כובדה של אמונה מסוימת, קשה יותר לשים לב למציאות כפי שהיא, אנו מתפתים לראות מציאות דרך מסננת אחרת שמסבירה לנו את המציאות בצורה שקרית וזהו אותו כובד. אנו מתפתים לזהות את ההסבר הזה עם המציאות, מתייחסים אליו בכובד ראש, בטוחים שבאמת אובייקטיבית לחלוטין "X הוא הכי טוב ונכון", "אני מכוער וחסר מזל", "החיים קשים וכל דבר מושג במאמץ" וכל דבר אחר שאתם בטוחים בו לגבי המציאות.
האלוהות היא המקום שכופה עלינו לעתים את ניתוץ פסלי האלילות, ניפוץ האמונות שהפכו להיות אנחנו ומפרידות בינינו לבין טבע המציאות. וטבע המציאות הוא שינוי. "הדבר היחיד שקבוע הוא השינוי". ובלשון הקודש: "שינוי" אותיות "ישנו" זהו טבע ה"יש". תוכלו ליצור דברים קבועים רק מתוך אי היאחזות בהם כטבעה של המציאות. זוהי המשמעות העמוקה של עבודת אלילים בעיני וזה מה שפרעה מייצג, את ההיאחזות וההתכחשות לנוכח ההווה, שיוצרת סבל. כשאנחנו לא מחוברים ונוכחים ובזמן הווה, הדברים שאנחנו לא רואים מנכיחים את עצמם בצורה שלא נוכל לפספס אותם. סבל וכאב הם אפוא תוצר של התכחשות לטבע המציאות בזמן הווה, תוצר של הפער בין מה שאני מנסה לשמר או להשיג בכוח מבלי להיות מחובר למה שאכן קורה בפועל. זה פותח אפשרות חדשה לדרוש את שמו של פרעה על פי אותיות "פער", אדם שתמיד יש פער בין הראייה שלו למציאות כפי שהיא. במובן הזה רבים מאיתנו פרעונים לא קטנים...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השגרה כנס בעולם של שינוי
|
|
|
|
|
|
|
אז למה צריך כל כך הרבה מכות? לכאורה מספיקים שניים-שלושה ניסים בסדר גודל כזה כדי שבן אדם יבין את הרמז ויזרום הלאה. האל הוא המכביד את לב פרעה שוב ושוב ולא ברור מדוע הוא רוצה למצות את כל השואו. אז אתם מכירים את המצב הזה שלפעמים אנחנו מקבלים כמה מכות ומבינים שהשינוי בכל זאת נדרש ואנחנו מזיזים את עצמנו למשך תקופה ואז איך שהוא, למרות כל מה שהיינו והבנו והרווחנו, אנחנו נופלים שוב לאותו דפוס, לאותה התמכרות ישנה? זה מה שקורה כשלא עושים את עבודת ההתמרה עד הסוף, כשלא שורפים את כל הגשרים. אם רוצים לחולל שינוי אמיתי ובלתי הפיך צריך לעשות עבודת עומק וההעמקה אינה מיותרת, היא מבטיחה שהשינוי לא יהיה רק טכניקה, רק תגובה זמנית. היא מבטיחה התמרה של ממש.
אני מוצאת את הרמז לכך בפרשה בכך שאת הניסים שמשה ידע לעשות במטהו, ידעו גם מכשפי פרעה לחקות. לפעמים אנחנו אומרים שמשהו הוא מקרי או טבעי אפילו אם זו שרשרת אירועים בלתי מוסברים. על פי הפרשנים זה מה שטענו חרטומי פרעה כלפי משה בערך עד לקטע של השחין. בנוסף, יש טכניקות של מאגיה וצורות עבודה עם חומר שאפשר לרכוש מבלי להיות מחובר לכוונה מהותית וכוללנית כמו זו שהאלוהות מייצגת. אפשר ללמוד לעבוד עם (וגם לעבוד את) כוחות שונים במציאות, אפשר לחולל שינויים ולהשיג תוצאות בדרכים שונות, אבל התמרה של ממש דורשת עומק מסוג שונה וחיבור למשהו מעבר לכך. זה מה שעשר המכות מדגימות לנו. הן אמורות ללמדנו מנגנון שיבטיח שלעולם לא ניפול שוב למקום של מצרים.
לא בכדי שואלים בפסח "מה נשתנה הלילה הזה?", השאלה הזו היא אירונית שכן הכל משתנה בכל רגע, אבל אנחנו שואלים את זה כדי לראות האם הלילה הזה אולי נצליח להבחין? בעולם שטבעו שינוי וזרימה אני מוצאת שהניסים הגדולים ביותר חבויים ביומיום. עצם זה שניתן בכלל ליצור שגרה כשטבע המציאות הוא כאוטי, זהו נס עצום שאיננו מבחינים בו. אנחנו בועטים בשגרה בכזו קלות ומחפשים ריגושים גדולים, והאלוהות מודעת למקום הזה שבו אנחנו זקוקים לדרמה כדי בכלל להסכים לראות.
אבל למה שתאמינו לדברי? תבדקו בעצמכם. צאו לרחוב, תסתובבו בבית, קחו נשימה ארוכה, תהיו נוכחים בגוף וערים בתודעה, הרפו מכל הידע המוקדם על הסביבה ונסו לשים לב. לכל דבר קטן, לכל מה שבעצם ישנו ואולי לא נקלט באוטומט היומיומי, נסו לחוש את כל מה שמתרחש בכל רגע ורגע בכל מקום ומקום. ותגידו לי בעצמכם אם זה לא ה-סוד, ה-נס בכבודו ובעצמו.
שבת שלום.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | 70 פנים לתורה וזה הפן שלי. כרמל וייסמן עוסקת בהתפתחות אישית בעזרת כלי החוכמה היהודית ותלמידה בתוכנית ההסמכה ההוליסטית-אינטגרלית לרבנות של 'בית חדש' | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
