 |
 |
|
|
|
|
|
|
| בין אם אתם רוצים "לזרום" או להיות מעורבים בעיצוב חייכם - פרשת ויקרא היא קריאה להשתתפות בהתפתחות התודעה. פרשת השבוע של כרמל ויסמן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנו מתחילים השבוע את הספר השלישי מתוך החומש, "ויקרא". הספר עוסק בעקרונות עבודת
הכוהנים, קורבנות וענייני טומאה וטוהרה, שלכל כמובן משמעות פנימית. פרשת "ויקרא" (לקריאת הפרשה) מתחילה במילים "ויקרא ה' למשה וידבר אליו". עד עכשיו לה' לא היתה בעיה פשוט להתחיל לדבר למשה, והפרשנים תוהים מה עניין הקריאה כאן. בתנ"ך עצמו ניתן לשים לב שהאות א' קטנה יותר מהאותיות "ויקר" והדבר מכוון אותנו להבחין בין "ויקר" ל"ויקרא". בין מקרה לקריאה.
הנחת היסוד של ספר ויקרא היא שניתן לחיות את החיים בשתי צורות:
1. החיים "קורים" לך, נסיבות חיצוניות מציבות את תנאיהן ואתה מגיב אליהן. אתה מנסה לשרוד, מחפש להפיק את המיטב ממה שהגורל מזמן לך בהרפתקה הזו.
2. החיים "קוראים" לך. קריאה אלוהית, קריאה פנימית. אתה מפתח את סביבתך הפנימית כדי ליצור את סביבתך החיצונית. אתה בורא יש מאין. אתה מחליט מה אתה רוצה ויוצא ליצור אותו באופן הרמוני עם היקום, עם הקיום. כמו בצלאל אמן המשכן, רואה את התבנית האלוהית בעיני רוחו, חש אותה בחכמת ליבו ויוצר את הגימור במציאות החומרית.
החיים קורים בכל מקרה אך דבר אינו יד המקרה. "מקרה" אותיות "ה' רקם". הקריאה האלוהית הפנימית מציבה בפניך את השאלה הבאה: האם את/ה רוצה לחיות בשיטת הגירוי והתגובה/ה"זרימה" הניו אייג'ית המפורסמת או להיות מעורב, להשתתף בעיצוב חייך? האם אתה רוצה להישאר לא מודע ומדי פעם להתעורר מאיזו צ'פחה או ללמוד את עקרונות עבודת הטרנספורמציה מלא מודע למודע, היא עבודת אוהל מועד? (תזכורת: אוהל מועד אותיות "הלא מודע"). למי שבחר באפשרות האחרונה מיועד ספר ויקרא.
אנרגיות זרות נהנות מאחיזה בנו (מה שנקרא בקבלת האר"י "יניקת החיצוניים") כתוצאה מהעובדה שאיננו מודעים אליהן. לא מודע שונה מבלתי נראה. אנו רואים אותן היטב אבל אנו מזוהים איתן לגמרי ובטוחים שהן חלק מהפנימיות שלנו. היכולת לחשוף בפני עצמי את מקור האמונות השקריות שלי על עצמי שומטת את השטיח מתחת לרגליהן. אם אני מבינה שבכל פעם שאני לחוצה או כועסת אני מגיבה בדיוק כמו אבא שלי - אני מופעלת על פי דפוס שאינו שלי אך במשך שנים אמרתי ש"זה האופי שלי" - יכולת ההתבוננות והאבחנה עצמה משחררת, מאפשרת סדק דרכו ניתן לשבור את הדפוס ולבחור להגיב ממקום אחר. בדקו את עצמכם: אילו אמונות יש לכם על עצמכם או על החיים, שאתם בטוחים שהן בגדר חוקיות של טבע המציאות? האם האמונות שלכם משרתות או מגבילות אתכם?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
אם אתם מאמינים שלא מגיע לכם יותר מזה, שאי אפשר גם וגם או שזה גבול היכולת שלכם בנושא מסוים - זה אינו טבע המציאות אלא רק האמונה שלכם לגביה, והיא זו שתקבע את גבול יכולת הראיה, ההכלה ואפשרויות הקבלה שלכם במסגרת המציאות. כשאתם יוצרים אמונה מגבילה אתם כופרים בעצמכם ובאל, בטווח האפשרויות של הבריאה האלוהית שפועלת דרככם, בשם האל שהתגלה למשה בסנה "אהיה אשר אהיה", האפשרות של האפשרות.
אז אחרי שהפנמנו את הקריאה נתקדם אות אחת מקרא לקרב. עבודת אוהל מועד מוצגת לנו בצורת פרקטיקה של העלאת קורבנות. הצמחונים שבנו יתקשו מאוד לקרוא את הפרשה הזו שיורדת לפרטים גראפיים למדי לגבי פיזור אברי החיה על המזבח, ובכלל ניתן לקרוא ברמת תודעה של פשט את כל עניין הקורבנות כפרקטיס פרימיטיבי, אכזרי ולא רלוונטי ולהמשיך הלאה. מידידי ליעוז למדתי שעל פי הקבלה יש צידוק גם לרמת הפשט של קורבן חיה ממש, שכן הקרבה טקסית מדויקת היא עזרה לנשמת החיה לעלות למדרגה הבאה שלה בגלגול הבא. אך אותי מעניינת המשמעות הפנימית של עניין הקורבנות. הראייה לכך שהחוכמה העברית תופסת את הקורבן כתרגול רוחני-אנרגטי היא החלפת הקורבנות בתפילות. הביטוי החיצוני הוחלף לכאורה במשהו כה שונה מהותית שלא ברור איך הוא קשור, אך מדובר בעקרונות של עבודה אנרגטית.
המשמעויות הנוספות של אותיות השורש ק.ר.ב מלמדות אותנו על האנרגיה של מה זה קורבן: קרבה, קרביים וקרב במובן של לחימה. עקרונות עבודת הקורבנות הם עקרונות של אמנות לחימה, לתחזוקת אנרגיית הגוף והרמוניה עם היקום. הדרך לעשות זאת היא להתקרב לעצמך ולאל, זו עבודה פנימית שהטרנספורמציות שלה מתרחשות בקרבי. לא פעם תהיתי על הקשר בין אוכל לתפילה/מדיטציה. נדמה לי ששתי הפרקטיקות השונות מהותית הן ביטוי של אותו עקרון אנרגטי של תזונה - חומרית או רוחנית. ונדמה לי, אם כן, שעבודת קורבנות כיום אינה רק עקרונות של מדיטציה/עבודה אנרגטית/תפילה אלא גם תזונה נכונה. לא בכדי יופיעו בהמשך הספר עקרונות התזונה הכשרה. למיטב ידיעתי היו קורבנות שבהם גם מקריב הקורבן היה אוכל חלק ממנו ולכן כבר בפרקטיס המקורי היה אלמנט של עיכול, הטמעה. היום אנו מקריבים קורבן כלפי פנים. שימו לב, במה אתם מאכילים את עצמכם, תרתי משמע? על השלכותיה של היעדר תחזוקה מודעת ניתן ללמוד מהפיכת אותיות ק.ר.ב: רקב, קבר. ריקבון, קיבעון, מוות פנימי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרשה מפרטת רשימה של חטאים ואיזה קורבן יש להביא עבור כל אחד מהם. "חטא" כותב הרמב"ן בפרשנות לפרשה, הוא מלשון החטאה. בחסידות תופסים חטא כפספוס על דרכך הרוחנית. ציווי הקורבן מאפשר לך קודם כל להיות מודע לכך שאינך על הדרך שלך. שמה שעשית כרגע אינו חלק מהסיפור שלך. ואם פעם דרך הטיפול בדפוס שגילית היה קצת יותר שאמאני באופיו, היום יש לנו דרכים רוחניות יותר: מדיטציה, תפילה, עבודה אנרגטית. אבל העיקרון זהה ויש להשקיע בפרשנות מקרא עכשווית על מנת לפענח אותו במהות. ובשתי הצורות יש להיזהר שהדבר לא יהפוך למס שפתיים, לתרופה טכנית של חטא ומחילה. כי אין לזה שום ערך. אין פה אף סבא עם זקן ומקל ארוך שמחכה לך בגיהינום. העונשים הם מכשולים פנימיים על שביל הצמיחה שלנו.
המילה "אשם" מופיעה מספר פעמים בצורות שונות בפרשה זו והרמב"ן מדבר עליו כהיררכיה גבוהה וחמורה יותר מסתם חטא, מפני שלטענתו אשם הוא סוג של חטא מודע, ואיננו סלחניים להחטאה מודעת כדין היעדר מודעות, מה שנקרא בפרשה "שוגג". אני מבינה מהו אשם מאותיות המילה עצמה: אותיות משא, רגשות אשם אכן מכבידות על פנימיותנו. מהותו הלקאה עצמית על כך שהא'- האני, האל שבאני-לא היה "שם". לא הייתי נוכח, או יותר נכון, הייתי שם, האלוהות היתה שם, כמו שהוא המצב תמיד, אבל אני לא פעלתי מתוך מודעות לכך.
המחויבות שלי למודעות אינה רק כלפי עצמי אלא גם כלפי האחר. מי ש"מעל בה' וכיחש בעמיתו" לא עשה שני חטאים שונים, אלא שזוהי המעילה בה', זה שהוא כיחש בעמיתו. לפגוע באחר זה לפגוע באל, זה להתכחש לכך שלאדם הזה יש ניצוץ אלוהי ושאנו שותפים לאותה תודעה. זה לא להיות מודע לאור האפשרי שבו. העלאת הקורבן מסמלת את ציווי ההתפתחות, עילוי הנשמה, התעלות מעל האגו. המעילה היא המקום שבו אנו נכשלים בעלייה. בספר הזוהר "עליון" הוא פנימי ו"תחתון" הוא חיצוני, לכן העלייה אינה ליניארית ואינה אי שם בשמים, אלא פנימה, בקרביים. בארכיאולוגיה של עצמי ועוצמתי.
ובברכת "מעלה, מעלה, מעלה" אאחל לכם שבת שלום.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | 70 פנים לתורה וזה הפן שלי. כרמל וייסמן עוסקת בהתפתחות אישית בעזרת כלי החוכמה היהודית ותלמידה בתוכנית ההסמכה ההוליסטית-אינטגרלית לרבנות של 'בית חדש' | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
