 |
 |
|
|
|
|
|
|
| המחאה החברתית לא
תתפשט – החיוך של
הגברים החרמנים כן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לכאורה מי אני שאשפוט אותה, את ויקי קנפו. אני לא חד-הורית, לא נותרתי בחוסר כל, גם לא יצאתי
למאבק חברתי נוקב וצודק, וחזרתי ממנו מוכה וחבולה. ובכל זאת, אותי ושכמותי רוצה ויקי קנפו לעורר, לזעזע, לטלטל. לא את האמהות
החד-הוריות היא מחפשת במאבקה כנגד המדיניות החברתית של ישראל, אלא אנשים כמוני וכמותכם, שציקצקו בשפתיהם לאות הזדהות, אמרו "כל הכבוד! כל הכבוד!" והמשיכו את חייהם כרגיל.
ובכדי להגיע אלינו היא בחרה לעצמה דרך מוזרה, שלא לומר טיפשית, שממש לא לומר מטומטמת. כי במקום לחדור אל ליבנו, היא בחרה לחדור לעולמם של גברים חרמנים, שמחפשים את סיפוקם באתרי פורנו באינטרנט. מה היא חושבת לעצמה, שמישהו מן הגברים הללו, ואולי פה ושם גם כמה נשים, ישלם כסף וייכנס לאתר כדי לקרוא מה כתוב לה על הגוף.
כדי להזדהות עם הזעקה שלה, זעקת אם חד-הורית שאינה מצליחה בשום אופן להעניק את הצרכים הבסיסיים לילדיה ולעצמה. אלא שאת אלו שאתרי פורנו הם הקיק שלהם, זה מעניין כקליפת השום. הם יכנסו כדי לראות את ויקי קנפו בעירום. אולי זה מה שיעשה להם את זה. המשפטים החברתיים שהיא תחרוט על גופה רק יפריעו להם להציץ בכל הציצים שלה, ובעוד כמה מקומות.
ויקי יקירתי, נפלת בגדול. שיחקת לידיים של גברים ממולחים, שחיפשו דרך לשווק את האתר שלהם,
ומכרו לך את השטויות שאת יכולה ככה לקדם את המאבק שלך. נפלת לתוך השיטה הגברית המקוממת, שמנסה למכור לנשים כמוני וכמוך את הזיונים כמשהו שיש בו אמירה חברתית. הרי את הפסדת במאבק ההרואי שלך, בדיוק מפני שאיש מחבורת הגברים המנהלים את האוצר ואת המדינה, לא מתייחס ברצינות למאבקים של נשים. יותר נכון לא מתייחס ברצינות לנשים בכלל.
השאלה המהותית האם אתרי פורנו שהופכים נשים לאוביקטים מיניים, הם תוצאה של ההתיחסות השובינסטית הזו, או שהם הסיבה. יש להניח שכמו בכל דבר בחיים, זה גם התוצאה וגם הסיבה, וחוזר חלילה. אז איך את, אשה חזקה ומודעת, יכולה להכנס לתוך המלכודת הזו, ועוד להאמין שאם תתפשטי תשפיעי. איך את יכולה לקבל את דברי ההבל שמכרו לך רודפי הבצע שמנהלים את האתר הזה, וכל מה שמענין אותם זה כמה גברים ישלמו כדי להכנס אליו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אל תהרסי את חייך בגלל מצוקה רגעית"
|
|
|
 |
|
|
|
לא ביבי הוריד אותך לזנות, כפי שטוענות חברותיך למאבק. את הורדת את עצמך. ועוד לא מאוחר לצאת משם. תעזבי את הכל, תחזירי את הכסף שקיבלת, אם קיבלת, (ואני מאד מקווה שקיבלת. לפחות שלא תעשירי אותם לחינם). תחזרי להיות האשה שאת, זו שלוקחת אחריות על חייה, קובעת את גורלה, או לפחות מנסה.
ויקי, יש דרכים אחרות, גם אם כרגע את חשה שהכל חסום. אבל יש. אולי תעזבי את מצפה רמון, תבואי למרכז, את תמצאי עבודה, פרנסה, חיים בכבוד. אל תהרסי את חייך בגלל מצוקה רגעית. הגברים, אם לא ידוע לך, מריחים מרחוק אשה במצוקה, ומנצלים זאת בדיוק כמו שניצלו אותך אלו שהציעו לך להצטלם בעירום באתר בתשלום שלהם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאית ועורכת במעריב. כותבת מאמרים פוליטיים במוסף הפובליציסטי של מעריב וכן כתבות אישיות בנושא פנאי ואוכל. מתמקדת בעיקר בהעלאת השקפת העולם של השמאל ,במאבק נגד הכיבוש ובעד הסכם שלום או התנתקות חד צדדית ופינוי התנחלויות. כיום עורכת במעריב את "בכיף" ,מוסף בענייני טיולים, תיירות, אוכל ופנאי. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
