 |
 |
|
|
| רייכר מתרגז: רפואה משלימה
|
|
|
|
| כל רצונו של האזרח אלי קוזי היה לקבל חוות דעת שנייה על בעיות העיניים שלו. את הרופא שלו בקופת-חולים כללית זה הרגיז. הוא נזף בפציינט על חוצפתו וסירב, בניגוד לחוק ותקנה, לספק מידע רפואי לקולגה. בעקבות התערבות המדור שב הסדר התקין: אלי קיבל את המידע הנחוץ והד"ר העיקש זכה בנזיפה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי קוזי לוקה בעיניו, ועל כן הוא מטופל כבר שנתיים ימים אצל רופא הקופה הכללית הסמוך למקום מגוריו. רופא העיניים הקשיב בתשומת לב מרובה לתופעת הערפול בשדה הראייה ורשם טיפות כתרופה ראויה. לאחר ששילח את אלי לדרכו, נותר הערפול בעינו. בתום סדרת ביקורים שלא הביאה מזור לעינו החולה, רשם רופא העיניים אבחנה חדשה. תמציתה היתה: ייתכן שטיפול בלייזר יוכל להיטיב עם הליקוי החוזר ונשנה.
אלי נתקף דאגה עמוקה לנוכח ההתפתחות החדשה וביקש סיוע ועצה אצל מומחה רפואי נודע העומד בראש מכון רב יוקרה. הרופא בדק את עיניו וביקש חומר רפואי נוסף על מנת שיוכל לקבוע שיטת טיפול ראויה. אלי חזר לרופאו בקופה וזכה לקבלת פנים צוננת וזעופה. הרופא קבע כי הפנייה לרופא הנוסף היתה מיותרת ועקרה, והוסיף ברוגזה כי טיפול בלייזר לא יקל על החולה כמלוא הנימה.
אלי יצא מאוכזב מהפגישה, אולם לאחר שהתעשת חזר ותבע בתקיפות רבה את המידע הרפואי הנוגע לעינו החולה. הוא הסביר כי על מנת שיוכל להיענות לדרישת המומחה בטרם יקבע אבחנה, עליו לגייס מידע. רופאו בקופה הקשה את עורפו ותמה: "מדוע אתה מבקש מידע רפואי הנוגע למצבך."? הוא גם קבע כי אסור לו למסור כל מידע רפואי, ועל כן דחה את הפנייה.
אלי לא הרפה וטען כי החוק מחייב למסור מידע לפי בקשה ואף הביע הסכמה לחתום על טופס שבו הוא מוותר על סודיות רפואית בכל הנוגע
לדיווח של עינו. הוויכוח נמשך ללא הפוגה ואלי חזר ופקד את רופאו עד אשר זה נכנע והפקיד בידיו מסמך במעטפה חתומה. המומחה הנודע עיין בכתב היד הבלתי קריא, שדמה לכתב חרטומי מצרים שנחשף במערת קבורה קדומה. על אף המאמץ הרב שגילה, הוא לא הצליח לפענח את סודה של הכתיבה המוזרה בעידן של מחשבים ומדפסות קלות תנועה. הקרב על המידע לא ידע הפסקה ורופא הקופה, שאיבד את קור רוחו, טען ברתחה: אינני חייב לך מאומה.
אלי נסוג משדה המערכה ופנה למדורנו בתלונה. הוא טען כי הרופא נהג בו בגסות רבה לנוכח בקשה מובנת ופשוטה של המצאת מידע רפואי שיאפשר לו לקבל חוות דעת נוספת וראויה. פנינו להנהלת קופת-החולים הכללית הגדולה במדינה. הדוברת המסורה אתי שילינג גילתה לנו כי קיימים כללים ברורים באשר למסירת חומר רפואי לחולים: כל חולה יכול לקבל את המידע, והיא מצרה על כך שלמר קוזי נגרמה אי נעימות רבה. היא גם מגלה לנו כי הנהלים המורים לרופאים למסור מידע רפואי ירועננו ויופצו מחדש בקרב כל רופאי המחוז שבתחומו אירעה התקלה.
רופא העיניים שהיווה את נושא התלונה שמע דבר כיבושין והבהרה לגבי חובתו להקפיד על יחס נאות לחולה הפונה אליו בבקשת עזרה. לאחר שבעייתו של אלי נפתרה, אנחנו מנצלים את מדורנו על מנת להבהיר לרופאים אחדים המתקשים בהבנת הנקרא כי עליהם לספק לחולה מידע רפואי על פי דרישה, ללא כל הסתייגות ועכבה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איור: איתי
|
|
|
 |
|
 |
|
קונים בלבד ב"אירוקה"
|
|
|
 |
|
|
|
איתן דרשן, תושב הקריות שליד חיפה, רכש זוג משקפי שמש מחברת "אירוקה" הנודעה ושילם תמורתם 449 שקל נטולי הנחה. הוא הטה את אוזנו בעת הרכישה להבטחה החגיגית וגם הכתובה כי החברה אחראית לכל פגם ותקלה במהלך תקופת האחריות למשך חצי שנה.
בתום התקופה האמורה הבטיחו המוכרים בחנות ההדורה ב"קריון" שבקריית-ביאליק כי החברה תספק שירות תיקונים וחלקי חילוף על-פי דרישה. איתן הרכיב את המשקפיים שגוננו עליו מפני השמש העזה, ובתום תשעה חודשים מרגע הקנייה גילה לחרדתו כי זרוע אחת במשקפיו נשברה. המוכרת האדיבה בחנות קבעה כי עלות התיקון תהיה 47 שקל והמשקפיים נשלחו היישר למעבדה.
חלפו עשרה ימי המתנה ואנשי "אירוקה" התקשרו לביתו וחשפו את העובדה המרה: המשקפיים לא יתוקנו מפני שהזרוע לדגם שקנה איננה בנמצא. איתן תמה: הייתכן כי משקפיים רבות יוקרה שנקנו לפני פחות משנה ברשת נכבדה, יושלכו לאשפה רק בגלל העובדה שהחלפים חסרים במחסני החברה?
ישראלה, מנהלת שירות הלקוחות של החברה, הסבירה לו באריכות רבה כי אין חברת "אירוקה" מתחייבת להחלפת חלק במשקפיים מעבר לתקופת האחריות שהיתה בת חצי שנה. היא הוסיפה ואמרה כי גם אם היה קונה משקפיים ב1,500- שקל, עדיין היתה החברה משיבה את פניו ריקם. היא הציעה לו הנחה של 25 אחוז אם ירכוש זוג משקפיים חדשים.
איתן המשיך ומחה: מדוע נמנע ממני לרכוש ב47- שקל זרוע חסרה וכופים עליי לרכוש זוג חדש במאות שקלים? הוא חזר וטען באוזני ישראלה כי המוכר בחנות הבטיח לו כי לא תהיה בעיה לספק חלקי חילוף גם בתום תקופת האחריות שחלפה. הנציגה חתמה את השיחה בהצהרה תקיפה: זו היא מדיניות החברה.
איתן הנזעם שיגר אלינו תלונה. יפה גרין, מטעמה של ההנהלה, חזרה וקבעה כי אין ביכולתה של החברה להתחייב על מלאי חלקים בלתי מוגבל לכל הדגמים ולאורך שנים. ואנחנו עדיין תמהים: האם תשעה חודשים אינה תקופה הראויה להחזקת חלקי חילוף במחסני החברה? האם מי שרוכש משקפיים במאות רבות של שקלים עלול לגלות עד מהרה כי עליו לרכוש זוג חדש בהנחה? זו היא לטעמנו מדיניות תמוהה, ואנחנו מערערים על הגיונה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קצת נחת בצל השביתה
|
|
|
|
|
|
|
לאחרונה דיווחנו על קורותיו של זוג נוסעים בחברת "אל על" בימי השביתה הגדולה, והנה כותב לנו יצחק פייטליס שאף הוא נקלע באותה שביתה למצוקה כי זכה לחוויה שונה. הוא ואשתו נחתו בלונדון בטיסת "בריטיש איירווייס" בדרכם ארצה מקנדה הרחוקה. השביתה השיגה אותם בשדה התעופה הלונדוני ומיד זומנו הנוסעים לדוכן החברה. מזוודותיהם, שעמדו לטוס לארץ, הוחזרו להם בתוספת שובר לינה וארוחה במלון פאר ואף הסעה משדה התעופה.
למחרת שבו בני-הזוג לשדה ונצטוו לחכות שעות אחדות עד לטיסה שהתאחרה מחמת השביתה. אשתו של יצחק חשה ברע ועל כן זכו השניים מידי נציג החברה, באדיבות רבה, לשובר נוסף של "בריטיש" על מנת שיוכלו לנוח במלון "הילטון" הצמוד לשדה התעופה. שם נמנמו בשלווה גמורה עד שנתבשרו כי השביתה הסתיימה ועוד באותו הלילה שבה המשפחה ארצה לביתה.
יצחק מבקש מאיתנו לפרסם את מכתבו, על מנת שנלמד ונדע כי שירות ראוי בעת משבר וצרה הפך אותו ללקוח נאמן שימשיך ויטוס באותה החברה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עושים סדר
|
|
|
|
|
|
|
שבח והלל לשוטרי ולפקחי תל-אביב רבת הפקקים על שחרור נתיב אבן גבירול ממכוניות חונות החוסמות נתיבים בבקרים העמוסים
המען לפניות: המגזין, "רייכר מתרגז," רח' קרליבך 2 תל-אביב, מיקוד: 67132
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | קרא בשקיקה ב-30 השנים האחרונות רבבות מכתבים של אזרחים זעומי עפעפיים וכועסים ומהווה כתובת קבועה לכל קרבן עוולה, טרטור או מצוקה. החל מימי "כלבוטק", המשכו ב"סקנדל", "יש כתובת", "רייכר בשטח" ופיסגת פעילותו ב"מעריב" במדור האלמותי "רייכר מתרגז" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
