 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| השפה המרוקאית העשירה חדרה לעברית המדוברת. בין הדרוויש לקחבה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
המד'רוב מתחרווט
|
|
|
 |
|
|
|
השפה הערבית-מרוקאית והשלוחה היהודית שלה זוכות בתקופה האחרונה לעדנה. הן נלמדות בקורסים ברחבי הארץ ויש אפילו תאטרון המציג מחזות במרוקאית.אבל היא איתנו כבר זמן רב, עוד מאז הגיעו עולי צפון אפריקה בשנות החמישים והשישים,ובוודאי בשנות השמונים והתשעים,באמצעות כור ההיתוך הלשוני הישראלי. המרוקאית אף תרמה משלה לאוצר המילים והביטויים של העברית המדוברת, אם במילים שיש לה עליהן בלעדיות, ואם במילים הקיימות בגרסאות דומות בשפות ערביות אחרות, אך אפשר לראות בדוברי המרוקאית סוכן שלהן.
טעימה מהשפעת המרוקאית על הישראלית מובאת כאן באמצעות שלושה: דוד דנינו, שחקן שהופיע לאחרונה בתפקיד הרפגון בהצגת "הקמצן" בשפה המרוקאית, עופר שטרית הפעיל בקידום הנושא ומגדיר עצמו "פריק של התרבות המרוקאית", וסמיר בן-ליאשי, מרוקאי החי בישראל, דוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, ואנציקלופדיה לשונית מהלכת.
אבויה. פנייה ידידותית בתפוצה גוברת, ככל הנראה קיצור של הצורה המרוקאית לפניית חיבוב "יא בויה", אולי בהשפעת "אבוי", אבא שלי בערבית.
אהבל תרבח. הטיפשות מועילה, ומילולית "אם תתנהג כטיפש תפיק מכך תועלת". הופיעה ב"מילון עלם" שליקט גולן ג'ורנו, וחלקו הופיע במדור בעבר.
אכל אותה. הביטוי תורגם לעברית מכמה להגים ערביים, וביניהם המרוקאית, שם הוא מופיע במשמעות המקובלת בצורה "כלהה".
בוזה. במילון "שוטרים וגנבים" של ראובן שפירא ונתן רועי נכתב כי פירושה נשיקה, שהיא אכן משמעותה במרוקאית. בשפות ערביות אחרות בוזה פירושה גלידה, בוסה היא נשיקה.
בז'ז'ים. שדיים. הצורה המקבילה, המושפעת מהפלשתינית, היא בזזים. יש גם צורה משולבת: בז'זים.
ג'יפה. למילה מקור מרוקאי ועיראקי גם יחד. פירושה נבלה חיה, ומכאן סירחון בלתי נסבל, לכלוך מבחיל וכדומה. הצורה העיראקית שונה במקצת: ג'יפי.
דבע. אטום, טיפש. מילולית: שד.
דדוס. משחק קוביות, מקורו בספרדית.
דודה. צורך נואש בסם, ביטוי מפתח בעולם המעשנים. במרוקאית ובעיראקית יש לביטוי משמעות כללית יותר: מצב שבו אדם זקוק לדבר מה באופן נואש. המשמעות המילולית: תולעת.
דרוויש. במרוקאית דרוויש אינו כוהן דת, אלא כינוי כללי לאדם שקט וחסר אונים, ומכאן התפשט השימוש בסלנג הישראלי, כולל הפיתוח "בדרווישיות", במתינות , שחלחל לשפת הניו-אייג'.
התחרפן. ההשפעה כאן משולבת. ח' ורפאן בערבית פירושו סנילי. במרוקאית תחרפ: מי שמדבר כאילו הוא הוזה.
חוואו אושוואו ומעשים טובים. ביטוי נרדף ליחסי מין (ראה מילון "עלם", וגם מילון "שוטרים וגנבים" ). מילולית : לזיין, לעשות על האש, ומעשים טובים.
חנאז'. מסריח, שם תואר הנהגה גם חנאג' ופושה בשטח.
חנון. היורש של יורם ובן זוגו של הפראייר הנצחי. המקור: חנונה, נזלת במרוקאית. הילד עם הנזלת הנצחית הוא החנון של הכיתה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
מרוקאית 3
|
|
|
|
|
|
|
איך התגלגלה לכל פינה המילה כפרה במשמעות חיבוב? בעניין אחד אין ספק: זו הדרך שבה היא מקובלת ביהודית המרוקאית, שבה "כפרה" במלעיל, היא מילה נפוצה. על מישהו שאתה אוהב נאמר: "כפרה עליק", או "נמשי כפרה עליק" (תלך כפרה עליך), ובעברית : כפרה עליך. הפירוש, הברור לאנשי מרוקו: אני אוהב אותך כל כך, שאני מוכן לעמוד במקומך ולכפר על עוונותיך.
ואחרונה אך חשובה וחביבה, החמסה, שתפוצתה הרחבה בתרבות הישראלית מיוחסת ליוצאי מרוקו בפרט ויוצאי צפון אפריקה בכלל. מקורה ערבי, ראשיתה בהנפה של כף היד הפרושה כסימן למזל, וממנה נוצר תכשיט המזל. כף היד, התכשיט והרעיון של ברכת המזל קרויים חמסה, דהיינו, חמש, על פי חמש האצבעות. בעברית הישראלית היא נוכחת גם בביטויים נפוצים כמו "חמסה עליך" ו"חמסה חמסה". אתה הבנת את זה, קשטן?
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
