 |
ברווח שבין בידור-עיתונות-פרסום כבר אי אפשר להכניס סיכה. צפוף, צפוף שם כל-כך. אין רווח. זאת אומרת יש רווח, רווחים נאים אפילו, למוטבים שגוזרים קופונים. ההפסד כולו שלנו.
זה כבר שנים שהכל מתנהל ברוח החארטה, הכל סוג של חפיף, והחוקים והתקנות לא נועדו אלא שיכופפו אותם ויגמישו אותם, ברשות ובסמכות. אלא שבאחרונה הסתמן מהפך.
נחשפנו לגשם של הטפות ולמטר של הלקאות, ולרגע של אשליה מתוקה. היה נדמה שהבנו איך נכון לחיות, מה הגון לעשות ואיפה נמצאת האמת, כל האמת. בסינגפור כמובן, מדינת המופת לסדר אנושי מתוכנת ומוכתב מלמעלה. וגם, אבל קצת פחות, אצלנו בכרכור. חשבנו שתפסנו את הפרינציפ, אחרי שמוחנו נשטף, ושכבר אף פעם לא נהיה פראיירים. טעינו.
רגע אחרי שהשלים את הסדרה הדוקומנטרית שלו, שלא היתה אלא תוכנית בידור זרועה מסרים פוליטיים מבית המדרש של כלכלת השוק ותורת הג'ונגל, שבה החזקים מנצחים, חיים הכט, עיתונאי חוקר, מוכר לנו עכשיו קווי חיוג בינלאומי חדשים. הכט, האיש והמותג, מיצב את עצמו כאביר איכות השירות, תקינות השלטון, בטיחות התעבורה והגנת הצרכן.
במארג עשוי היטב, בכישרון לא מבוטל, בחן ובמצגת כוונות טובות, חיים הכט היה לשם נרדף לאמון ואמינות. תשמעו לסנשיין, תדעו מה נכון, מה טוב, תצאו מרוצים. אז אם חיים הכט אומר לנו עכשיו כי קווי החיוג הבינלאומי שהוא מוכר הם הטובים ביותר, וכל האחרים שמהם חייגנו עד כה רימו וגזלו אותנו, לא נאמין לו? כשהוא חמוש באותו הטון, מצויד באותם ה"שטיקים", משתמש באותה מתכונת, בין קדימונים לפרק הסיכום, הכט מוכר לנו סחורה תמורת הרבה כסף - בשוק מדברים על סכום שאיננו נופל מ-80 אלף דולר ויכול לטפס לכמה מאות אלפי ירוקים, שקיבל כדי למכור לנו.
אנחנו מצדנו הרי לא היינו רוצים שיתפסו אותנו טועים, ומייד רצים לעשות מנוי. הכט מצדו, בלי להצטנן אפילו רגע, רץ לגזור קופון. זה ניצול בעייתי של הכוח המרשים שהיה לחיים הכט לשתול לאזרחי כרכור וכתריאליבקה נורמות ודפוסי חשיבה, וזה מפגן מביך של תאוות ממון. מועצת העיתונות עיגנה את סוגיית השימוש בעיתונאים לצורכי פרסום בתקנות גמישות למדי בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות.
תחת סעיף "עיסוק נוסף", נאמר : "לא יעסוק עיתונאי בכל עיסוק, עבודה, שירות, יחסי ציבור, פרסומת ואיסוף מודעות, המעוררים חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור". ופירוט שנוסף בתיקון מונה "תשדירי פרסום, יחסי ציבור, או שירות דומה אחר הקשורים בתחום עיסוקו או מומחיותו של העיתונאי המגיש שירותים אלה, תשדירי פרסום, יחסי ציבור, או שירות דומה אחר המוגשים על-ידי עיתונאי העוסק בחדשות, באקטואליה, בפרשנות, בתחקירים, או בראיונות על מגוון נושאים". אפשר להניח שהתקנות הללו אמורות לחול על עיתונאים שאינם בדרנים.
עיתונאי המשייט בין התחומים מחליש את כוחה של העיתונות. נקל לשער את הספיישל שהיה מגיש עיתונאי חוקר בהשתמשו במצלמה נסתרת לתעד את גניבת הדעת שיש בהתחכמות שבשימוש במתכונת העיתונאית לצרכים מסחריים מובהקים.
|
|
 |
|
 |
|
|
