 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: השפכטל של רביץ |
|
|
|
| הסיידים, הטייחים, אשפי הרמונט והחשמלטורים, כולם מדברים גרמנית מימי אנו באנו. שפת השיפוצניקים חלק א'
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המוסכניקים מדברים זה שנות דור אנגלית מנדטורית משובשת. אגזוז ובקאקס, אמברקס וברקסים, טייר ופנצ'ר, עם קצת צרפתית (שאסי, ג'אנט, טמבון ובגאז') וקורטוב גרמנית (וישר וונטיל), ועל כך דובר במדורנו רבות.
איך מדברים השיפוצניקים? המילון השיפוצניקי בנוי רובו ככולו על בליל של מושגים משפות אירופה, ובעיקר גרמנית. לצדה מעט יידיש, קצת אמריקה וקצת ערבית ואפילו עברית. שיפוצניק, לענייננו, הוא מקצוע הדורש מבעליו לדעת הכל על הכל: בניין וטיח, גבס וריצוף, אינסטלציה וחשמל, ובכל תחום כזה, לאן שלא יזוז, אורבת לשיפוצניק הגרמנית, שבדרך כלל לא שמע אותה בבית אבא.
פעם זה היה אחרת. הקורא יוסף שחם כותב בעניין זה: "בשטח האינסטלציה הובילו העובדים ממוצא גרמני ואירופי ולכן רוב המונחים בגרמנית. משפט לדוגמה: ביטה' הר פריץ, קח את הפלאשינג צוג, תרים את הצינור שני צול על השראפנשטוק, ותחתוך עם הגווינט שנידר כדי שנוכל לחבר את המופות. האסט דו פרשטנדן!'". ואילו ליכטיג
בר-זוהר מ"הסיידים" של הגשש, שילם ביוקר על בורותו בשפת הסיידים, וראה נאומו של פולי: "סיד צריך לקנות? פרפנקלייסטר, שמארגל פאפיר, ברנפלקס, כל זה עולה כסף, ומנין אקח כסף?".
הגרמנית נוכחת בעולמם של החשמלאים, ומי מאתנו אינו חשמלאי לעת מצוא? השאלטר והשטקר הגרמניים מוכרים לכל ישראלי, ארדונג עדיין נשמע לצד ההארקה, ופעם היה נפוץ על כל לשון קורצשלוס, הוא קצר. בעיקר מולכת הגרמנית באותו חלק מחיינו שבו אנחנו מפקירים את חיינו ורכושנו בידי שיפוצניקים שעושים לנו רמונט, מילה כלל אירופית שהגיעה מהגרמנית, מקורה צרפתי Re Mont )- לעלות שוב) והיא קיימת גם ברוסית. השיפוצניקים מבחינים בין "שיפוץ קוסמטי": מטייחים והולכים, לבין "שיפוץ קומפלט", שבו הורסים את הבית, הקירות והאינסטלציה, ומחזירים את המקום לתקנו אחרי כמה שבועות, במקרה הטוב. כאמור, כאן שולטת הגרמנית ללא עוררין.
מילון ביניים לענייני שיפוצים בעברית מגורמנת עם קורטוב יידיש:
איזולירבאנד. סרט בידוד, בעיקר למטרות חשמל ואינסטלציה.
אינטרפוץ. מנגנון פנימי של ברז קיר, בדרך כלל זה המשמש כטוש במקלחון.
דיבֶל. הפריט המפורסם הנתקע בחורים בקיר לצורך הברגה. לצד הגרמנית הוא קיים גם באנגלית, Dibble. בעברית: מיתד.
גֶרונג. שם שניתן לחיתוך שני אריחים ב-45 מעלות לצורך יצירת זווית חלקה.
טעפאלע. מערבל בטון קטן, וביידיש: סיר.
יפונקה: עגלה להובלת בטון הדומה לריקשה, ומכאן שמה, ביידיש: "היפנית".
מֶנְטשלֶה. מעצור לתריסים מדגמים עתיקים בדמות איש קטן, ומכאן השם.
נִיט, ביידיש: מסמרת. אקדח ניטים, כידוע, יורה את הניטים הקירה.
פאנַדלֶה. כלי דמוי מחבת להשלכת טיט על קיר הבניין. מחבת בגרמנית וביידיש: פאן (בגרמנית המילה נכתבת (Pfan. פאנדאלע, מחבת קטנה.
פוגות. החריצים שבין האריחים. בגרמנית פוֶה פירושו מרווח, מפרק, וביידיש: חריץ. יש גם שם עברי טהור, מישק. כאשר השיפוצניק מניח צלבי סימון למילוי החריצים גם הם נקראים פוגות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שיפוצניקים. קח את השייבה ותביא את השליכט. צילום: אלי דסה
|
|
|
 |
|
 |
|
קאנט, שליכטה, שפכטל ושפריץ
|
|
|
 |
|
|
|
קאנט. קו תיחום, שוליים. יש גם שטוף-קאנט: קאנט ישר, ללא בליטות, וכן אוברקאנט ואונטרקאנט: הקו העליון והתחתון של הקאנט, ממש ביקורת הבנייה הטהורה. לבליטה בקאנט קוראים בלשון השיפוצניקים פְלֶץ, אולי בהשפעת המילה הגרמנית פלֶצְשֶן, עוגייה, או ביידיש פלעצל, כיכר קטנה.
קלאמְרה. ברזל קמור להידוק, ובגרמנית Klammer, מהדק.
ָרבִיץ. הטיח שהניחו על גבי רשת בגגות הרעפים והיום יצא כמעט מהאופנה. נסיונות המדור להתחקות על עקבות המילה עלו בתוהו, ההשערה היא שיש לה רקע גרמני.
שטיכמוס. פלס-צינור למדידת גובהי קירות. גרמנית: StichMass . שייבה, דיסקה, מילה יידית-גרמנית נפוצה בכל תחומי השיפוץ, בעיקר במוסכים ובאינסטלציה, וגם בעסקי חתונות.
שליכט, או שליכטה, חומר שמורחים על הבלוקים לפני שלב הטיח, בכדי להחליקם. שליכטן פירושו בגרמנית לפשר, לתווך. ייתכן שהמילה היא שיבוש של שליק, שפירושה בגרמנית טין.
שמארגל-פאפיר, נייר לטש עשוי מסיבי זכוכית, ובקיצור, נייר זכוכית. רצוי בעת השימוש להבחין בקפידה בינו לבין "קאק פאפיר", המכונה בעברית צחה "נייר אשר יצר" (נייר טואלט).
שנוגריסט. מסגרת עץ אליה מחוברים חבלים בשתי וערב, לסימון מיקומם המדויק של עמודי הבית לפני יציקתם. השם המלא בגרמנית: Schnurrgeruest (מילולית: פיגום חוטים), ובעברית תקנית: מתווה בית. יוסף גוגנהיים מספר על טפסן גרוזיני שהגיע לבית שנבנה והבטיח שלמחרת יבוא "להקים את השנוגליס".
שפכטל. כף הבנאים והטייחים, כלי היסוד של השיפוצניק. עברית: מרית. בלשון השיפוצניקים היא הפכה לשם הכלי וגם לשם החומר שבו מטייחים, והמשפט "תשים שפכטל על השפכטל" אינו מופרך כלל ועיקר. לאחרונה פופולרי הלהיט החדש "שפכטל אמריקני", שהוא חומר טיוח סינתטי מוכן המגיע ישר מאמריקה. שם נרדף לשפכטל שמקורו אינו ברור: מסטלינה, ובגרסה אחרת: מסטרינה.
שפלינט. פין פציל ממתכת שמכניסים לתוך חור ומפצלים אותו לשניים על מנת שלא ייפול החוצה. מקור המילה לא ברור ואולי הומצאה בישראל. בטירונות הוא מכונה "פין שבת": אותו חלק של האם-16 שקל לאבד, ומי שמאבד אותו חוטף ריתוק שבת.
שפריץ. טיח מותז, נגזר מן הפועל הגרמני-יידי שפריצן, להתיז, שממנו נולד גם המשקה המוגז שפריץ, והפועל העברי להשפריץ.
בשבוע הבא: מה זה סרגל ארבע ידיים, איך אוכלים חול, מאיזו פירמה האקרשטיין ומה להביא למי שמבקש מכפתיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משוכלים 1
|
|
|
|
|
|
|
שפן את חדיה
גונן גלייבטר כותב: "בעקבות המדור העוסק בביטויים משוכלים "(ג'ים סטייק בונד", הזירה הלשונית 30.7), סיפור אמיתי, לא התחכמות אלא שגיאת לשון בתום לב: לפני שנים הסביר לי סבל, שהחוכמה בנשיאת מקרר כבד היא להחזיקו ב'משקל שבוי' (שיווי משקל, כמובן)".
שני פרופסורסקי כותבת: "יומיים אחרי שקראתי את המדור, הילדים שלי שיחקו בצבעי גואש ונשפך צבע על הרצפה. המראה היה רחוק מנעים לעין. ואז עלה לי גואש' ֶפֶל', על משקל 'גועל נפש'". החיוך שהביטוי העלה בהחלט עזר להתגבר על הכעס".
ורד טוכטרמן כותבת: "כשקראתי את המדור נזכרתי בשם הקוד שהתפתח אצלנו לסדרת שבט' דוב המערות' של ג'ין אואל: הוא' שָפָן את חָדֵיה', וזאת על שום התיאורים המיניים החוזרים ונשנים אצלה".
יעל לוי כותבת: "קראתי שיכול לשם ספרו של צ'רלס דיקנס בין' שתי ערים': במקום A Tale of Two Cities נכתב ASale of Two Titties , שניתן לתרגמו בתרגום מחוספס ל"זוג ציצים למכירה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משוכלים 2
|
|
|
|
|
|
|
חוויה נשכי בילתחת
דן אמיתי מזכיר: "השי' הציצי' (הצי השישי), במערכון חתונת הדמים של הגשש החיוור; קיק' פוט' (קוקפיט, תא הטייס), במערכון של אלי יצפאן על חופשה באילת".
אלון בורשטיין מזכיר: "במערכון בית' המשפט' של הגששים אפשר למצוא: הרי' יש חופש מדינה בדיבור הזה'".
משולחנו של יעוד גונן: דמארה שושני, ירקה יפוני, מיכה רבקאלי, איסט קלינטווד.
הגולש מיקרופוסט: גיל בייטס (ביל גייטס)
משולחנו של מושיק לין: חוויה נשכי בילתחת (בלתי נשכחת), ארלוז רחוברוב (רחוב ארלוזורוב), גרפון וסיימונקל (סיימון וגרפונקל), איך שהרן זמץ (איך שהזמן רץ).
משולחנו של הגולש המשכל מאילת: מיקוד מחוסל (חיסול ממוקד) ; פומפ ג'ורג'ידו (ג'ורג' פומפידו); פק בסתיתה (סטייק בפיתה); צלי גהל (גלי צה"ל); עוש הריר (ראש העיר).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משוכלים 3
|
|
|
|
|
|
|
עיסוי בפיסוק
יוסף אבידור כותב: "בשעתו הדביק עמוס קינן את הכינוי ברונו' יורמסקי' ליורם ברונובסקי, בימיו הראשונים בעיתון הארץ''".
אורי הייטנר: "פנינה שנתקלתי בה בשירה בציבור: צחוק החבצלת בשחור שיערך".
בלפור חקק: "רצתי מסדה המקצרון (רצתי מקצה המסדרון)".
המרפאה בעיסוק א': "ריפוי בעיסוק - עיסוי בפיסוק".
שתי גרסאות לכפר שמריהו המשוכלת:
שמר כפריהו (הגולש אבוטבול), שפר כמריהו (הגולש שין).
מיכל שולחת שיר: "הקפן השטן סגר לשכוח הדלת/ התמסכן הצינן וניזל קבלת/ צ'ה צ'ה צ'ה הפלי/ צ'ה צ'ה צ'ה הפלי".
יואל נץ: "לקסיקון הביטויים המשוכלים איננו שלם אם אין הוא כולל את הפרסומת המשוכלת: תענוז לגיין על מגרן זום אוויר". או בגרסת מיכל: "נא לזכור - לגיין בשבת גה תענוז". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
