 |
/images/archive/gallery/109/638.jpg דן מרגלית
צילום: יוסי אלוני  |
|
|
|
|
|
|
| הזוכה בתואר הוא לא גל פרידמן עם מדליית הזהב. לא בנימין נתניהו עם התוכנית הכלכלית. גם לא יונתן בשיא, שיזכה אולי בשנה הבאה. איש השנה הוא האדם שב14- השנה האחרונות מנהל מאבק עיקש על טוהר המידות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שנים-עשר החודשים האחרונים ניפקו מועמדים למכביר לתואר איש השנה. כולם ראויים. רובם אינם יכולים לזכות בו. מפני שפועלם קשור בנושא עיסוקם, וזה אינו מצוי במרכז ההוויה הישראלית בתשס"ד. מי לא?
לא גל פרידמן. מפני שלמרות הישגי גלשן הזהב מאתונה ומכבי תל-אביב בכדורסל האירופי אין בשני מפעלים אלה כדי להצביע על פריצת דרך ישראלית בספורט הבינלאומי.
גם לא בנימין נתניהו - איש השנה תשס"ג. תוכניתו הכלכלית נקלעה לשנת מעבר. הוא משייט במים עמוקים. טרם הגיע לחוף מבטחים.
דין דומה חל על יונתן בשיא. מינהלת ההתנתקות רק בראשית דרכה. הוא מועמד בכוח לשנה הנפתחת השבוע.
אריאל שרון היה מועמד של ממש אילו החל לנוע בפועל. תשס"ד היתה בשבילו, כמו לאחרים ברשימת המועמדים, שנת-העוד-לא. התחלות
מבטיחות בלי סוף. לפי שעה הכל דיבורים.
סבירה יותר מועמדותם של משה (בוגי) יעלון ואבי דיכטר. אמנם לא מיגרו את הטרור הפלשתיני, אבל הנחיתו עליו מהלומה מתמשכת. בטווח-קצר-מועד של מלחמה טקטית בטרור הם סיפור הצלחה. נהנים ממנו בעקיפין גם שאול מופז ושרון.
מחדל גדר ההפרדה יכול היה לנפק את המועמד. אך ליתום הזה יש יותר מדי אבות.
אלחנן טננבאום היה מועמד חולף לרגע. לא בגידה ולא עינויים. יותר עלוב ממזיק.
השנה הנמוגה רשמה מחדלים חשובים, שלא הגיעו לתודעת האזרחים. בולט בצנעה הסירוב להידבר עם ממשלה ריבונית המצהירה על רצונה בשלום. בשאר אסד נענה במשיכת כתף מירושלים. עוד ידברו על הסירוב לשמוע מה בפיו כעל ציון דרך. נוספה החמצה.
כל אלה לא ניפקו את איש השנה תשס"ד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בשערי בג"ץ
|
|
|
 |
|
|
|
יותר מכל אפיינה אותה מגפת השחיתות המתפשטת. שמות שונים נקשרו בה. כבר עתה מצויים 22 נבחרי ציבור שמתנהלת נגדם חקירה. כולם חפים מפשע עד שיורשעו. אבל התופעה כבר הוכחה. סדק צר של ספק, המביא לזיכוי על חודו של קול משפטי, אינו מוחק את המגמה.
היא אוכלת בכל פה. כפי שאמרה פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל בעניינו של שמעון שבס, שעדיין תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון: "תצביע על חבר שלך, שסתם הכניס לך 300 אלף שקל לחשבון הפרטי ואני מוחקת את כתב האישום נגדו." שבס זוכה מאשמת השוחד. ארבל לא שינתה את דעתה. שותף לדעתה גם מני מזוז. אם גם יש מקום לזכות את שבס - נוכחותה המעיקה של השחיתות היא עובדה קיימת.
כסף רע במטבעות מסוגים שונים גורם לשחיתות נסיבתית, שהיא כסרטן עם גרורות גם בהיעדר אישום פלילי. הסכום שקיבל בנו של ראש הממשלה גלעד שרון מדוד אפל הוא השחיתות בהתגלמותה למרות שהיועץ המשפטי לא מצא בו עילת תביעה. עכשיו יכולים אריאל וגלעד ודודי לצעוד כל הדרך אל הבנק, ולצחוק.
מה בסופו של דבר יבין יזם ישראלי מתחיל הנכנס לעולם העסקים, מצויד בפנקס חשבוניות? רק דבר אחד, ש"צדיק ורע לו," שהוא פראייר. כפי שהעיר יצחק רבין: יותר מכל שונא הישראלי לחוש פראייר.
האי היווני ופרשת סיריל קרן הם רק סמל. מתחת לפני המים רוחשים חיים אפלים. לרוב אינם מגיעים לבית המשפט. בתנועה לאיכות השלטון מצאו כי חלק מראשי הערים נבחרו בכספי קבלנים. הם צריכים בובות ממושמעות בראש הוועדות לבנייה ותכנון.
בעיר אחת, נאמר בתנועה, מימנה משפחת פשע מועמד. יש לה באזור תחנות דלק בלתי חוקיות, שגורמות לזיהום סביבתי. היא רוצה "להלבין" אותן כחוק. מי יכול להריץ מועמד בכמה מיליונים אם לא הפשע המאורגן? הרי רובם אינם נציגי מפלגות, שממילא קופותיהן ריקות.
חלק מההשחתה גלוי על פניו. ד"ר אילנה דיין חשפה את כורי החול בעלי הקשרים במרכז הליכוד. מיקי רוזנטל עשה כן בטלוויזיה בעניין שוד הקרקעות הגדול. אין צורך בחשיפה עיתונאית כדי להבין מה הולך.
עבריינים נוהרים לרכוש מעמד במרכז הליכוד. אם בעתיד תתחלף מפלגת השלטון הם יפרשו מהליכוד אליה. זה עניין אידאולוגי עקבי. הם תמיד עם השלטון.
לא רק הם. גם ההון הגדול. הוא מממן, וגובה טובות הנאה. 11 פניות לבג"ץ מטעם התנועה לאיכות השלטון ממתינות לשופטיו. זה השאור שבעיסה הקלוקלת של הקשר המשחית בין הון לשלטון, אך לא המסה הגדולה, שקשה להגיע אליה.
זו התמונה: מעט משפחות עשירות מקבלות כסף רב. חברי מרכז מקבלים ג'ובים כעובדי מדינה וכנציגים במועצות מנהלים בכסף קטן ובינוני. הצירוף של משפחות עשירות, שבטי פשע ומינויים פוליטיים הוא הרה אסון.
צחי הנגבי אינו לבד. מה עושים אחיו של עוזי כהן אצל סילבן שלום ודני נוה? מדוע התכתש שר האוצר שלום עם נציב מס הכנסה מעולה כיוני קפלן? האם לא על סירובו-למופת של קפלן לאשר מינויים פוליטיים?
קפלן אינו איש של שערוריות, ופרש. אבל היכן היתה נציבות המדינה, שמתעסקת עם פקידים המקבלים היתר לעבודה נוספת (עד 50 אחוז משכרם) ומשלמים מס הכנסה, ולא עם מה שבאמת מושחת? עכשיו היא רוצה לבוא חשבון עם פקידים שהתקרנפו ולא חסמו בדישם את השרים הזוללים מינויים פוליטיים? חובה לבוא חשבון עם השרים.
לעצם העניין, יש מינויים פוליטיים כחול אשר על שפת הים. כולם על חשבון האומה. אך לכדו דווקא את נעמי בלומנטל, שמימנה מכספה לינת לילה לתומכיה במלון בינוני.
חשיפת המינויים הפוליטיים במשרד איכות הסביבה הביאה את עוזי כהן להציע את פירוק משרד מבקר המדינה, ואיש לא הציע להשעותו ממרכז הליכוד. הוא וגלעד שרון וכורי החול ומפקיעי קרקעות הציבור יכלו להיבחר כאנשי השנה.
אבל מי שאינו מאבד תקווה יבחר בצד השני של המטבע. במי שנלחם בשחיתות. האיש הראוי הוא מי שנלחם בה מזה 14 שנים והקים את התנועה לאיכות השלטון ועומד בראש הבאים בשערי בג"ץ כ20- פעם בשנה, עורך הדין שרגא אליעד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"אימפריות התמוטטו מפני השחיתות אכלה בהן". עו"ד אליעד שרגא. צילום: פלאש 90
|
|
|
|
|
|
|
הלוחם המתמיד
|
|
|
|
|
|
|
הוא בן .45 נשוי ואב לשישה. דור תשיעי בירושלים. קצין צנחנים ביחידה מובחרת, מאבטח בשגרירות בלונדון, מי ששוטט בחוגים לארכיאולוגיה וגיאוגרפיה באוניברסיטת תלאביב וסיים בה את לימודי המשפטים, מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה וחובב ריצות ארוכות ונהיגת שטח ברכב ניווט.
ב,1990- בסיימו את לימודי המשפטים, הפגין בגפו בשערי בית הנשיא במחאה על שערורייה פוליטית. יעקב אחימאיר פגש בו בכניסה. השעה היתה ארבע אחר הצהריים. התקיים ראיון קצר, ששודר במהדורת "מבט." בערב הוצף שרגא במצטרפים.
מאז הוא לוחם מתמיד, שמתהלך לאחרונה במועקה כבדה. "לא הצלחנו בשיווק," כדבריו. "לא הנחלנו לציבור את המודעות לכך, שאימפריות התמוטטו מפני שהשחיתות אכלה בהן בכל פה, בפנים." בעבר כל הפגנה שאבה ציבור רחב. לאחרונה, במהלך שביתת רעב, גילו צלמי הטלוויזיה הבנה כלפיו. הם מיקדו את העדשות על קומץ שנכח במקום. לא הראו את הריקנות מסביב.
ישראל שמתקדמת בקשיים מובנים לשיפור יחסיה עם הפלשתינים, ובכאב רב להיחלץ ממצוקתה הכלכלית, מפגרת במאבק המכריע על טוהר המידות. הוא נערך בתנאי נחיתות. אילו באנגליה נפתחה חקירה נגד ראש ממשלה הוא היה פורש מיד. בישראל מוכן אפילו שרגא, שיוכל להמשיך ולמלא את תפקידו עד להרשעתו החלוטה. הכל כדי שיועצים משפטיים לא יהססו להעמידו לדין.
המציאות עגומה. גולת הכותרת של הקשר הון-שלטון כפי שנחשפה בפרשיית האי היווני מקרינה על כלל החברה עד לתחתית המינויים הפוליטיים. גורמי אכיפת החוק מגיעים באיחור, מסובכים עם עצמם. בתי המשפט עטים על כל ספק קל כדי לזכות את נאשמי הצווארון הלבן.
ישראל זקוקה לשורת המתנדבים החדשה. לתנועה לאיכות השלטון חזקה. למאבק ממושך ורציף. כדי שבתשס"ה לא תהיה סיבה לחזור ולבחור בשרגא כאיש השנה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים להיסטוריה יהודית מודרנית ובוגר יחסים בינלאומיים, בעל טור ב"מעריב" , לשעבר חבר הנהלת "הארץ", מחבר הספרים "שדר מהבית הלבן" ו"ראיתי אותם". מנחה תכניות הטלוויזיה "פוליטיקה" ו"ערב חדש" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
