 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: הצ'ופצ'יק של הלחם |
|
|
|
| מה עושים כשילד באומנה, טעון טיפוח ובעל דם כחול, נאבד באטליז ומותיר אחריו עקבות של כפכפי אילת ומטקה אחת. נשמע כמו מדע בדיוני? לא לא, זה רק שאלות ותשובות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שני אוזן
שואלת: מדוע נוהגים לומר "מצח נחושה", שהרי לכל ידוע שמצח הוא זכר?
מקור הביטוי במקרא: "ומצחך נחושה" (ספר ישעיהו) וכאן כבר התשובה לשאלה. "נחושה" איננו שם תואר, נקבה של "נחוש", אלא מילה נרדפת לנחושת, ויש כאן משפט שמני פשוט האומר: מצחך הוא נחושת, ובהשאלה: אתה אדם עקשן.
ארז: לא מזמן אמרתי לחבר על מישהו שהוא "נאבד" בתל אביב. הוא תיקן אותי ואמר לי שאומרים "אבד". האם צדק?
חברך טעה וצדק: "נאבד" במשמעות "אבד" קיים כבר בתלמוד, בעיקר במשמעות החמורה של משהו שכלה ונעלם, אבל גם במשמעות "הלך לאיבוד" (על השור נאמר "נשבה או נגנב או נאבד" ). בעברית החדשה "נאבד" מאפיין ילדים ולכן הוא נשמע כטעות בסביבת דיבור רגילה.
מוטי כותב: הורי לקחו ילד באומנה. אני לא יכול להגיד שהוא אחי והוא גם לא אח מאומץ. אולי הוא אח מאומן? איך אקרא לו?
קרא לו אחי, רק אחי, זו האמת וזו הדרך היחידה שבה אתה והוא תגדירו את יחסיכם. מה גם ש"אחי" פירושו מאז ומתמיד גם "חבר", " אדם קרוב" וכו'. בסדר , אחי?
אורן: האם הצירוף "מדע בדיוני" הוא תרגום שגוי של הצירוף באנגלית "Science Fiction" ? הרי מדע בדיוני אינו סוג של מדע אלא סוג של "Fiction" ( סיפורת).
החיים מלאי פשרות והשפה עוד יותר. בניתוח לשוני יבש הצדק איתך: "מדע בדיוני" אינו מדע. החלופה המתבקשת היא "בדיון מדעי" או "סיפורת מדעית", אבל גם היא מטעה: הרי הבדיון אינו מדעי, אלא עוסק בתחום המדע. אפשר להגדיר את "מדע בדיוני" כ"שגיאה לבנה".
כלנית בן-חיים כותבת: לאחרונה התעורר דיון במשפחתנו בדבר מקור השם כפכפי אילת. לאבי גרסה מעניינת, הטוענת כי ימאים שהביאו את הכפכפים מהמזרח הרחוק הגיעו לנמל אילת ולכן זהו השם. האם ידועה לך גרסה אחרת?
הביטוי השגור הוא "סנדלי אילת". את ההסבר שהבאת שמעתי גם אני והוא מתקבל, כל עוד לא הוכח אחרת.
גיל דיקמן שואל: מניין באה המילה "אטליז"?
המילה מופיעה לראשונה בעברית במשנה, במסכת בכורות: "כל פסולי המקודשים נמכרין באטליז ונשחטין באטליז". חנוך אלבק מסביר: "אטליז: שוק שמוכרים בו בהמות ובשר חולין". רש"י מסביר: "מקום שמוכרין הבשר במקולין". בעברית החדשה השם יוחד לחנות בודדת לממכר בשר. מקור המלה יווני: Katalycis, שפירושה התרת בהמות מן העול. הקו"ף הפכה לאל"ף בתהליך פונטי המוכר גם במקרים אחרים.
אלישע: מהיכן נובע הביטוי "בעלי דם כחול"?
המקור הוא בביטוי הספרדי: Sangre Azul. בני המשפחות הוותיקות בספרד רצו להבדיל בינם לבין המורים שהשתלטו על קסטיליה והצביעו על כך שוורידיהם כחולים יותר. הסיבה לצבע הכחול הבולט היתה שהם היו חיוורים מן המורים, אבל הביטוי, שהגיע לאנגלית במאה ה-19 והתגלגל לשפות נוספות, נשאר סמל לאריסטוקרטיה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נשיקה או לשיקה? צילום: ברקאי וולפסון
|
|
|
 |
|
 |
|
מטקות, הקף בעיגול, טעון טיפוח
|
|
|
 |
|
|
|
גדעון ברוידא כותב: בשנים האחרונות גובר והולך השימוש בצמד המילים "של ממש", "הישג של ממש", "הנחה של ממש", "כישלון של ממש" וכדומה. האם הצמד הזה נכון מבחינת העברית?
הצמד מצוי במקורות והופעתו הראשונה בתלמוד ירושלמי במסכת תענית: "אתם בכיתם לפני בכייה של תפלות, חיי עתידין אתם לבכות בכייה של ממש". לטעמי הצירוף לא רק עתיק אלא גם נאה.
דן גרינשטיין כותב: "במבחן שקיבל בני בבית הספר היה כתוב'הקף את התשובה הנכונה במעגל'. עד היום המושג שאני הכרתי היה 'הקף בעיגול'. אשמח אם תוכל לומר לי מהי הצורה הנכונה ומה בעצם ההבדל בין שניהם".
"הקף בעיגול" הוא טעות. העיגול הוא השטח שאותו מקיף המעגל, שהוא קו. הבלבול בין שתי המילים מוכר בין דוברי העברית. למעשה הן הפכו למילים נרדפות.
אהרון שואל: מה מקור השם מטקות?
המילה הקרובה ביותר מבחינת הצליל היא המילה היידית מאטיקע, שפירושה מעדר. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
חיים מחדרה שואל: הביטוי "ברירת מחדל" כתרגום ל-Default הפך שימושי בחיי היומיום בתחומים שונים. כיצד זכתה המילה "מחדל" לכבוד הזה?
הביטוי "ברירת מחדל" מופיע לראשונה במילון האקדמיה לענייני מידע (פרק 15, שפות תכנות), שהוצג בשנת 90'. יש כאן תרגום שאילה: המילה Default, פירושה מחדל באופן כללי, ובאנגלית הורחבה משמעותה גם לחלופה, המתקיימת כאשר לא נבחרת כל חלופה שהיא, בעיקר במסגרת ביטויים כמו By Default או Default Choice. העברית, כמו במקרים רבים, בוודאי בתחום המחשב, הלכה כאן בעקבות האנגלית.
מאשה שואלת: מה מקור הביטוי "טעון טיפוח"?
המחנך המנוח אריה סימון, חתן פרס ישראל לחינוך, טבע את המושג בשנות החמישים ביחס לילדי עולים, כגרסה עברית של הביטוי Culturally Disadvantages. הביטוי אומץ על ידי משרד החינוך בראשית שנות השישים כקריטריון להענקת סיוע לאוכלוסיות שונות.
מרים מוזס כותבת: הייתי בחברת חברותי והגענו במקרה למילה "נשיקה", של לחם. אחת החברות טענה שלא קוראים לזה נשיקה אלא לשיקה. מה המילה הנכונה ומה מקורה?
שתיכן צודקות, כיוון שהשימוש מוכר בשתי הצורות. המילה "לשיקה" כבר כמעט איננה בשימוש. השאלה שעדיין לא מצאתי לה תשובה ואשמח לתשובות קוראים היא מקור שני הביטויים. האם "נשיקה" במשמעות זו קיימת בתרבות לשונית אחרת? ומה זו בדיוק לשיקה? יש מתנדבים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 1
|
|
|
|
|
|
|
דבוראים וכוורנים
מרים ויואב אהרוני מיפעת כותבים: "באחרונה נכנס שם חדש לבעל מקצוע ישן, הלוא הוא "דבוראי", כתחליף ל"כוורן" הוותיק. כל זאת, על מנת למנוע טעות בין הבריות, שלא יבלבלו בין כוורן לקברן. אנחנו מעולם לא בלבלנו בין בעלי המקצוע הללו, כיוון שאצלנו הגו "קברן" בבי"ת דגושה, על משקל קללן, חללן, דלרן וגם זללן, שבילדותנו היה האיש שטיפל בערימות הזבל בקיבוץ וכיום הוא זה שמייצר זבל מילולי. גם מילון אבן-שושן גורס קלרן. ממתי ועל שום מה הפך הקלרן לקברן, עד שבגללו קוברים קבורת חמור שם מכובד למקצוע מכובד?".
"דבוראי" הוא חידוש של הכוורנים (או הדבוראים) עצמם, ויש שמייחסים אותו לנעמי שמר. האקדמיה אישרה את החידוש והמדור מצטרף. "דבוראי" הוא שם חי יותר ונעים יותר לאוזן, מעביר את מרכז הכובד מהכוורת אל הדבורה. אין להתעלם מכך שיש בלבול בין "כוורן" ל"קברן", המבוטא כמעט תמיד בבי"ת רפה. המלצה שלי לאהרונים: הצטרפו ל"דבוראים", שום דבר מכבוד המקצוע לא ייגרע ממנו בשינוי השם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 2
|
|
|
|
|
|
|
מלאן ואחול מניוקי
גיא שואל: מהי מקורה של המילה השגורה "מלאן", שמשתמשים בה במשמעות של "הרבה"? לדוגמה: משמעותו של הצירוף "מלאן מכוניות" הנו "הרבה מכוניות".
מלאן פירושו בערבית "מלא", ומכאן השימוש בסלנג הישראלי. מכאן כנראה גם השימוש ב"מלא" במשמעות "הרבה" ("היו מלא מכוניות על הכביש").
ירון מהשרון שואל: מה מקור צמד המילים המשונות "אחול מניוקי", כמו גם, "אחול בלועה", "אחול שילינג" ועוד?
המקור ערבי: "אחו" פירושו "אח", עם תנועת יחס (או), המייצגת סמיכות. האות למ"ד היא נציגתה של "אל", ה "א הידיעה הערבית. "אחול בלטה": " אחי הבלטה". התוספות כיד הדמיון הישראלי, וביניהן גם "אחול בננה" (הגששים) ; כאשר התוספת מתחילה בשי"ן תיפול הלמ"ד, כמו בערבית, וכאן מצטרפות לחבורת האחים גם אחושלוקי, אחושרמוטה, אחושקשוקה ואחושילינג. בסדר, אחוקי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 3
|
|
|
|
|
|
|
יוצא ואוכל חיה שואלת: האם זה תקני לשלב שני זמנים במשפט כגון: "ביום שישי הבא יוצא סיור לגליל", במקום "ייצא סיור לגליל" או "פעם הייתי אוכלת", במקום "פעם אכלתי"?
שתי הדוגמאות מצביעות על תופעות שונות. בדוגמה הראשונה יש שימוש בשפת ההווה, שנאנחתי וגנחתי על אודותיה במדור כמה פעמים. אין כל סיבה לתאר דברים שקרו או יקרו כאילו הם מתרחשים עתה. זה פשוט מכוער. השנייה תקנית לגמרי: "היה" הוא כאן פועל עזר המצטרף בתפוצה רחבה לפעלים בבינוני כמו בדוגמה שהבאת. ראשית השימוש הזה מופיע כבר במקרא, כמו בפסוק "אני דניאל הייתי מתאבל", והוא נפוץ מאוד בתלמוד ("רבן גמליאל היה אומר"), וכמובן בעברית החדשה.
ruvik@maariv.co.il | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
