 |
אני לא יודע מה יותר חשוב השבוע, המזרח התיכון החדש שמפציע מכל חור לבנטיני אפשרי (ראה לבנון, סוריה, החיוך של פרס), או המידל איסט הישן שבו כל מטפלת מכניסה מכות, ויש גם פוטו רצח של העניין הזה. כנראה המטפלת יותר חשובה, במזרח התיכון נתעסק עוד שנייה. פתאום מתברר שאנחנו חוטפים מכות מכל מיני בחורות עם המלצות משובחות. אפילו עדנה לב הכניסה השבוע (לכאורה, לכאורה) מכות לאיזו שוטרת, או צעקה עליה או משהו. יכול להיות שעדנה גילתה פתאום שהיא לא זמרת וזה ביאס אותה, אבל בכל מקרה, האלימות פושה בנו מכל עבר. כל מיני נשים בלתי מתוחכמות באות אלינו הביתה ומטלטלות לנו את הילדים בצורה שמעוררת קנאה אצל מיטב חוקרי השב"כ. אחרי זה הן גם נוהגות להעיף לנו את הילד לקיר לראות אם זה חוזר חלילה. למה? מה עשינו? כאילו, לא רע לנו מספיק? מה הרעיון לבוא אלינו הביתה, לקבל כסף ולהכניס מכות לילד? מכיוון שאנחנו לא פחות מתוחכמים, ישר אנחנו מצלמים את המיצג כדי להראות לשכנים ולמשטרה. אין, לא תמצאו היום משפחה בישראל שאין לה מצלמה נסתרת ומוסתרת בפוסטר של התמונה של הילד הבוכה בסלון.
אותנו לא עשו באצבע. אנחנו נתפוס את השרמוטות על חם! כאלה אנחנו: אם המטפלת נראית לנו קצת חשודה, ישר אנחנו מצלמים אותה, כי הילדים שלנו יקרים מפז. כתבו בעיתון השבוע שהמכירות של ציודי הקלטה משוכללים ונסתרים כאלה עלו פלאים השבוע. הנה, עוד מישהו עושה כסף מילד מוכה. אבל כאמור, אנחנו לא פראיירים, הילד שלנו הוא מעל כל שיקול, ולא משנה כמה כסף יעלה ציוד מתוחכם שכזה, אנחנו רוצים להיות שקטים. המטפלת רוצה לדרוך על הילד? בבקשה, אבל אנחנו הולכים לתעד את זה!
ככה, תוך כדי שאני כותב, אני שוב מנסה להבין. למה, יא בדל אדם וגועל מרוכז בצורת מטפלת, למה לפרק תינוק שקיבלת שלם? כמה עוד כמוך מסתובבות בעיר שלי, מאיפה באתן, והאם יש אפשרות שתגוועו ומהר?
בכל מקרה, אני מתכוון גם את זה לצלם. את הגוויעה האטית שלכן, מרמור מהלך על שניים. מצד שני, יכול להיות שסבלתן ממצוקה בילדות (הלוואי), יכול להיות שסבלתן מגילוי עריות (לא מזיל דמעה גם על זה), ויכול להיות שקניתן קצת טריפים מגונן שגב. אז בואו ניפרד במילים חמות: הלוואי שתישרפו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
המטפלת המתעללת. צילום מערוץ 2
|
|
 |
 |
 |
 |
|
די, נמאס לנו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אוקיי, עליתם על זה, אני כועס. גם המטפלות האלה וגם פוצצו לי את הקיוסק בטיילת. אני יודע שכולם מדברים על מועדון הסטייג', אבל לידו התעופף גם קיוסק. אני נוהג לעצור בו מדי שבת בבוקר עם שניים מתוך שלושת ילדיי בדרך לטיול ליפו. יש שם יופי של סוכרייה על מקל. למה עשיתם פיגוע, יא חארות? מה יש לכם, ערבושים חסרי תובנה אנושית? כבר היה פה כמעט מזרח תיכון חדש, כבר מעיפים את הסורים מלבנון, אסד מתחיל לגמגם, אבו-מאזן הוא בכלל (מתברר) פופאי, המתנחלים עוברים לאשקלון, ואתם באים עם הרטרו הזה של 2002? למה אתם תמיד קקות בסופו של דבר? כבר חודש שלא התעללנו בכם במחסומים, ואתם הולכים ומפוצצים זוג שהלך להתחתן? איך אני, בתור שמאלן שפל ופחדן, אמור להגן על הטבח הזה? מה, אתם לא רוצים לחיות חיים נורמליים, לבוא הביתה, לראות את המנהיג הבא, השגריר הבא, הדוגמנית הבאה ואת דני רופ עושה טריקים? אתם רוצים שישלחו לכם את אפי איתם מתוחזק בשתי מטפלות עצבניות? הבנו שאנחנו לא בסדר, הבנו שגירשנו אתכם, דיכאנו אתכם, רצחנו אתכם, עיכבנו אתכם, השפלנו אתכם, בזזנו ושדדנו אתכם, אבל השתנינו! החלטנו שהרגנו מספיק ערבים למאה הזו ועובדים פה על כיוון אחר. אז תשתלטו על הגנים מלאי נקמת הדם שלכם, כי די, נמאס לנו מהשכנות הדפוקה הזאת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הכי מבריק שיש
|
 |
|
 |
 |
 |
|
במעבר חד, למשהו הרבה פחות עצבני, חרם צרכנים. והפעם - רואים עולם. לפני שאני משחק אותה ניצן הורביץ עם קטעים מהעולם הגדול, מעקב קטן אחרי חרם קודם. כתבתי פה על הפרסומת של שטראוס עם סלט הירקות מחבל הבשור שבו נכנסת האימא כולה למקרר, קוטפת ירקות ומביאה סלט לילד שעוקב אחרי האימא בהתפעלות ובקנאה. הפרסומת הזו נעלמה, ופתאום קפצה חזרה למסך. אני שוב אומר שזה עניין של זמן עד שילד יראה את זה וייכנס למקרר כדי לבלות שמה, אז או לא לקנות את הסלט הזה של שטראוס או לנעול את המקרר. בכל מקרה, כשהילד ייכנס למקרר וכנראה ימות, צלמו את זה במצלמה נסתרת, כי זה הטרנד עכשיו.
ועכשיו, כפי שהבטחתי, הנה אוסף טיפשויות צרכניות מהעולם הגדול שליקט עבורי הבן החייל שלי, שאני בטוח ששמתם לב שמאז שהוא במודיעין, סוריה זה לא סוריה, חרירי זה לא חרירי, ויש מזרח תיכון חדש. אז הנה, לא המצאתי כלום:
על מייבש שיער חדש, אירופי, נכתב: לא להשתמש בזמן השינה. על סבון רחצה של חברת דיאל כתוב: להשתמש כמו סבון רגיל. על ארוחה קפואה אמריקנית נכתב: הצעת הגשה - להפשיר. על פודינג של מרקס אנד ספנסר נכתב: המוצר יהיה חם לאחר החימום. על תרופה נגד שיעול לתינוקות נכתב: נא לא לנהוג או להפעיל ציוד מכני כבד לאחר השימוש. על גלולות שינה של חברת LOTYN נכתב: זהירות, עלול לגרום לנמנום.
אצלנו בישראל (אין עלינו) נכתב על מעדן שמכיל גרנולה: זהירות, עשוי להכיל קליפות. ועל מגהץ חדש של חברת TNEWOR נכתב: לא לגהץ בגדים על הגוף.
כל זה נכתב כי כנראה אנחנו צרכנים מטומטמים, והחברות המסחריות קלטו אותנו. בכל מקרה, צילמתי במצלמה נסתרת את אשתי כן מגהצת בגדים על הבת שלי, כי היא לא הבינה את ההוראות. עכשיו אני אתבע את חברת המגהצים, הבת שלי תהיה בסדר, הכוויות יעברו לה עד הצבא. העיקר שצילמתי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
השי של נחמן
|
 |
|
 |
 |
 |
|
השבוע נפרדנו מהתוכנית "השגריר". אני מודה שכמעט לא ראיתי אותה, אבל אני מבין שהיה מאוד מרגש. בעיקר היה מרגש לראות שוב את נחמן שי מככב לנו על המסכים בסמכותיות הידועה שלו מימי מלחמת המפרץ הראשונה. בואו נדבר רגע על נחמן ומלחמת המפרץ. איזה כיף היה במלחמת המפרץ, נכון? איזה כיף זה להיזכר מה עשינו באזעקה הראשונה? זה כמעט כמו הכיף להיזכר במה עשינו ברצח רבין. האמת שמה שאני הכי זוכר ממלחמת המפרץ זה אותו, את נחמן שי. כשאני חושב על ההוראות שהוא נתן לנו אז עם המים והסמרטוטים, זה נשמע לי נורא, נו מה המילה הזאת... מטומטם. חברים, בואו נודה, דובר צה"ל בתקופת מלחמת המפרץ התנהג בטמטום. אפילו, דובר צה"ל לא יכול להכחיש את הידיעה הזאת. אבל ככה זה: אתה מבלבל את המוח בתור דובר צה"ל, ישר אתה מקבל תוכנית טלוויזיה.
אתם מבינים שבמלחמת המפרץ חודש וחצי הקשבנו להוראות מפגרות, שתינו מים, אכלנו אקונומיקה, לבשנו סמרטוטים רטובים, שכל מה שהיה צריך לעשות זה לרדת למקלט? אז נכון, נהרגו רק שניים. רמת-גני אחד מהתקף לב, ואתיופי שלא הבין שאי אפשר ללעוס את הסמבוסה דרך המסנן של המסכה. אבל סתם, זה היה סוג של נס. אז עכשיו נחמן שי בחר לנו שגריר, ובלי שום קשר לתוכנית הטלוויזיה, אני נורא מקווה לא לשמוע יותר מהאיש הזה. שיהיה הוא שגריר. רחוק אם אפשר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אחי, יהיה בסדר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
נוה"ם (נשיא המדינה, למי שפספס את ההסבר בשבוע שעבר) נסע השבוע לאוסטרליה, כי כנראה הוא היה מאוד צריך לנסוע לאוסטרליה. סתם, יש איזו ארץ שעוד לא ניתקה איתנו את הקשרים, אז כבוד הקצב נסע לראות מה אפשר לעשות בנדון. מה שכן, הייתה לו פגישה נורא מרגשת עם הספורטאית היהודייה שהייתה בין הראשונות להתמוטט עם הגשר המצוין במכבייה. היא כנראה לא תתאושש לעולם, אבא שלה שונא אותנו, וההוא מהנהלת המכבייה ממשיך לטפס בסולם הדרגות.
חשבתי על זה השבוע, שמעניין כמה פעמים אמרו בכנס פתיחת המכבייה "יהיה בסדר". אני מתכוון, המהנדסים אחד לשני ולמנהלים שלהם. "יהיה בסדר, מה כבר יכול לקרות? הגשר קצת זז, אבל הם ספורטאים, הם רזים. יהיה בסדר, תגידו לאוסטרלים לעלות". אני זוכר נורא טוב את השידורים בערוץ 1 באותו ערב. אז בעצם המציאו את המסך המפוצל. בצד אחד אוסטרלים טובעים בבוץ המסרטן, ובצד שני ריטה שרה בטקס הפתיחה "לא בת 16". רפיק חלבי היה אז מנהל החדשות, והיה מאוד כיף לראות יהודים טובעים בירקון תוך כדי זמרה של ריטה. זה הנאה גדולה כמעט כמו בני נוער נמחצים למוות על רקע שירים של משינה עם נוף קסום של פסטיבל ערד.
מעניין כמה פעמים אמרו בפסטיבל ערד "יהיה בסדר". אני מתכוון, האמרגנים אחד לשני. "יהיה בסדר, כמה כבר יבואו לראות את משינה? יהיה צפוף, אבל יהיה בסדר, תמשיך למכור כרטיסים". בטח אמרו את זה 50 פעם, שזה קצת פחות ממספר הפעמים שהמהנדס של אולמי ורסאי אמר לקבלן כשהוא בדק את הרצפה: "יהיה בסדר, היא קצת דקה הרצפה, אבל כמה שמנים הם יכולים כבר להיות, האורחים שירקדו? יהיה בסדר, תוריד, תוריד את העמוד בטון שתומך, הוא מפריע לאווירה".
והכי מעניין, כמה פעמים אמרו ב-4 בנובמבר 1995, ככה בשעות אחר הצהריים, "יהיה בסדר"? אני מתכוון, השב"כניקים אחד לשני. "יהיה בסדר, מה אתה דואג? לך אתה, תאכל שווארמה, אני כבר אשמור עליו כשהוא יירד מהמדרגות, יהיה בסדר". אולי כדאי להחליף את ההמנון שלנו משיר "התקווה" לשיר ה"יהיה בסדר". הנה הצעה שכתב אלדד זיו:
אחד נפל מהחלל, שני טבע בים היה אולם של חתונות, יותר הוא לא קיים וגשר שחיבר בין החורשה לאיצטדיו ןטבע את החותמת שאנחנו ביזיון.
זרם הנחל אל הים רגוע ושקט ומי שבימיו צלל נחשב היום למת פיגוע בנחלת הכלל ורצח בכיכר ועוד 69 איש שטבעו עם הדקר. יהיה בסדר, יהיה בסדר סמוך עליי חבר, כי הכל יהיה בסדר יהיה בסדר, יהיה בסדר בסוף הכל יהיה בסדר.
מטוס מטען המריא ותוך מספר שניות קצר קצר שכונה באמסטרדם לפני שנעצר ואוטובוס פנויים פנויות לקח פנייה חדה ופדופיל הרס את החיים של עוד ילדה.
חלקי גופות פזורים פזורים ראשים מרוסקים ועוד מושג חדש נולד: אסון המסוקים אל"ף אוהל, בי"ת זה בית, יש לזה צלילים אל"ף בי"ת גם מפרידים בין שני הצאלים.
תשעה נסעו לצ'ילה ורק אחד שרד ועוד שלושה שנמחצו בפסטיבל ערד נווט צנח ונעלם מעבר לקווים ובכפר-קנא, ככה סתם, הרגנו ערבים.
וזה רק קצה קצהו של אמצע הסיפור אפילו לא הזכרנו את מלחמת יום כיפור השיר הזה עוד לא נגמר, הוא רק בעצם פסיק כי זאת המנגינה שאי אפשר עוד להפסיק יהיה בסדר. בסוף, הכל יהיה בסדר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הקרקס העירוני חי ובועט
|
 |
|
 |
 |
 |
|
חולדאי, ראש העירייה האהוב שלי, הודיע שיותר אין קרקסים בת"א, כי אצלו לא יתעללו בחיות ובטח לא בפרהסיה. זה נורא יפה והומני כזה, באמת. עכשיו אולי כדאי שחולדאי לא יסכים שיהיו הומלסים ברחובות. זה פחות הומני, אבל גם טיפה חשוב. אני מכיר שניים שכרגע מסתובבים ברחובותינו נטולי הקרקסים: אימא עם שני תאומים בני 13, שרק הודות לתרומות של כל מיני אנשים נחמדים יש לה עוד לילה באיזה הוסטל (ומיום ראשון היא כנראה ברחוב), ועוד אבא אחד, שחקן תיאטרון לשעבר, שמסתובב בשינקין עם שני ילדיו ומתגורר בחדרי מדרגות. הקרקס הזה עדיין חוקי בת"א. אפשר לבוא ולראות ולאכול צמר גפן מתוק תוך כדי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
חבל, היא יורדת
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אני לא הולך המון להצגות, אבל שבוע שעבר ראיתי את ההצגה האחרונה של "שבוע", מחזה מקורי של שלומי מוסקוביץ'. הצגה מופלאה שלא כל כך ברור למה היא יורדת אחרי פחות מ-80 הצגות. מעבר להצגה המשובחת, יש שם את עידית טפרסון, יפה מתמיד ומוכשרת נורא, ויוצא מכל זה שנורא שווה ללכת לראות את ההצגה. כן, אבל היא יורדת, אז למה אני מתאמץ? אולי בכל זאת מישהו בתיאטרון הלאומי שלנו יחליט לתת לזה עוד צ'אנס קטן. אולי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
שמונה הערות לסדר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
1. שר הבריאות הגאון שלנו, דני נוה, הביא הצעה חדשה שבה קופות החולים יקיימו בדיקות צואה בדואר כדי לאבחן באופן מוקדם את סרטן המעי הגס. זה יפה שרוצים לגלות את הסרטן מוקדם, אבל ההוראות "למרוח קצת חרא, להכניס למעטפה, לשלוח לדואר ועוד להדביק בול אחרי זה עם קצת רוק", לא יעשו אותנו יותר בריאים.
2. עודד מנשה עוזב את ערוץ הילדים. האמת שגיליתי לאחרונה שמדובר בבחור די מקסים. תוסיפו על זה שהוא מדבר גם עברית בלי שגיאות ובטח תחליף אותו אחת מפליטות "פרויקט Y", וכל זה הופך את הסיפור לקצת עצוב.
3. כאילו שלא מספיק עצוב, אז גם כרמית גיא, שמירה אימבר, עדי רבן ועוד כל מיני אושיות נגמרו. אין יותר. אזל. אנשים שהורגלנו לקום עם קולם וללכת לישון למרות קולם, הולכים והולכות הביתה. משהו שקשור להסכם פרישה מוקדם. הם טוענים, לעומת זאת, שהם הולכים כי רשות השידור הפכה למקום שאי אפשר לעבוד או ליצור בו. יאללה, בראל, נשאר לך רק להעיף את חיים יבין ותכבה את האור אחרי זה.
4. גונן שגב הודה סופית שהוא הבריח אקסטזי. תודו, שוק. הפרקליט שלו אמר שהוא הודה והלך לעסקת טיעון כי המצב המשפטי של השר והסלב לשעבר הסתבך. מה הוא מתכוון, הפרקליט, שפתאום עלו באופן סופי על זה שהאיש הבריח סמים לילדים קטנים, וזה נהיה מסובך?
5. איציק מרדכי לא יוכל כנראה ללמד בבתי ספר בשדרות. למה? למה שלא ייתן כמה שיעורים לבנות הנוער שנייה לפני שהן מתגייסות לצבא? איך הן יידעו מה לעשות עם האלוף שירצה קוצ'י מוצ'י בציצי?
6. פסק הלכה חדש - מותר לירות בחיילים דרוזים בתהליך ההתנתקות. יש! כל הזמן חיפשתי סיבה לירות באיזה חייל דרוזי, והנה עכשיו גם נציגי אלוהים מרשים, ועוד ביום חול. השאלה שלי היא אם אפשר לירות גם בשניים דרוזים קטנים, ואם הוא רק נפצע הדרוזון, האם אפשר לנסות שוב?
7. אישה שהתלוננה בעבר על כך שבעלה מנסה לרצוח אותה, אכן באופן תמוה, נרצחה על ידי הבעל. המשטרה מצדה הודיעה שהיא חושדת בבעל. אני אומר לכם, עם כזאת משטרה מבריקה אפשר לגדל ילדים בשקט, לישון בשקט ולרצוח את אשתך מה זה בשקט. בעצם אפשר לעשות קצת רעש. המשטרה מקסימום תחשוד. בכל מקרה, צלמו את זה.
8. עוד 100 הרוגים בפיגוע בעיראק, אבל נזכיר שוב שגם הפעם הכל נעשה באופן מאוד דמוקרטי וכמורשת בוש כהלכתו. שבת שלום. |  |  |  |  | |
|