 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| הזירה הציבורית הישראלית ספוגה במונחי, ביטויי ודימויי שואה. לשואה אי אפשר להשוות דבר, ובכל זאת כולנו משווים בלי הרף את השואה לכל מה שזז. להלן מילון השואה הישראלי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אושוויץ. הסמל המוחלט, הקשה מכולם, של השואה. נשלף בהקשרים מיוחדים. בראיון ל"דר שפיגל" ב-69' התגייס שר החוץ אבא אבן להדוף תביעה לחזור לגבולות 67' ואמר: "מפת יוני... מזכירה לנו במידה מסוימת את אושוויץ". מכאן נולד הביטוי "גבולות אושוויץ", והוא נותר ברטוריקה הישראלית, כמו בדברים אלה בכנס נהלל השתא:
"אנו יודעים שגוש קטיף הוא רק ההתחלה, אחריו יבואו הבקעה, הגולן, יהודה ושומרון, ישראל תחזור לגבולות אושוויץ". לעומת אבא אבן, מנחם בגין השתמש בדימוי בישיבת הממשלה יום לפני היציאה למלחמת לבנון: "האלטרנטיבה (למלחמה עד הסוף) היא אושוויץ. החלטתנו ברורה - שלא תהיה עוד אושוויץ".
אייכמן. מה שנשאר בשפה מהאיש שמשפטו טילטל את המדינה ואת תודעת השואה, הוא מתקן אימונים אימתני בתל נוף, שגם הוא יצא מהאופנה.
אשכנאצים. כינוי מזרחי בוטה לאשכנזים. מי שחושב שהביטוי שצץ בשנות השבעים נעלם, מתבקש לרוץ למחשב הקרוב: "קדימה אשכנאצים, סעו לכם אל הארצות רוויות דם אבותיכם. ברוך שפטרנו" (א פרענק פארך, בצ'ט של ynet), וזו רק דוגמית.
גבלס. התועמלן הנתעב של המשטר הנאצי הפך לקלישאה. "היא השתמשה ממש בתעמולת גבלס", אמר אבי נשר על רובי פורת שובל בסכסוך ביניהם בעסקי קולנוע. יש גם שם תואר, "גבלסי": "כבר 30 שנה מנוהלת תעמולה גבלסית נגד המתנחלים, מבלי שהם הרעו לאיש" (nrg).
גירוש. ההיסטוריה היהודית זרועה גירושים. גירוש ספרד וגירוש תושבי הארץ אחרי חורבן הבית מתערבבים בגירוש ההמוני של יהודים בשואה. השימוש בביטוי מתרחב ככל שמתקרבת ההתנתקות.
גסטאפו. מונח בתפוצה רחבה, מתייחס בעיקר ללובשי מדים. נשמע גם בשיח הפוליטי. פעילי שמאל תועדו כשהם צועקים: "גסטאפו גסטאפו" לאנשי מג"ב במחסומים, בעיתונות הרוסית אפשר למצוא הגדרה של המשטרה כ"גסטאפו כחולי מדים" וגולש עול ימים מצ'וטט באתר "קקטוס": "ס'אמק איזה מורה גסטאפו. יש לה מחשב שרואה מה כל אחד עושה".
דר שטירמר. העיתון הנאצי פופולרי מאוד בעיקר כנגד ביקורת חילונית על החרדים. הרב דניאל זר טוען כי "ארסנל הביטויים כלפי החרדים, זה הנקוט בערבי שבת חילוניים, נשמע לפעמים כאילו הועתק ישירות מה'דר שטירמר'". משה פייגלין טוען כי "מבחר התבטאויותיהם של עמוס עוז וחבר מרעיו כלפי המתנחלים נראה כלקוח הישר מן ה'דר שטירמר'". כאשר מדובר בתקשורת בינלאומית או ערבית, היד על הדק ה"דר שטירמר" קלה יותר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מנחם בגין. סוף לאושוויץ
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
היטלר. השימוש בהיטלר כדימוי אינו רב. היטלר הוא השטן המודרני, אשמדאי. הוא זכור בביטוי הילדים: "שתמות בקבר השחור של היטלר". פה ושם נאמר על מנהיג ישראלי שהוא "כמו היטלר". כשמגיעים לערפאת או לסדאם ההשוואה כבר קולחת.
היטלר יוגנד. בפרשה תקשורתית-משפטית ארוכה ומתגלגלת ציטט המקומון "ירושלים" את פרופסור משה צימרמן: "תראה את ילדי חברון... מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר". צימרמן תבע את העיתון בטענה שהדברים אינם מדויקים והוצאו מהקשרם וזכה.
הייל היטלר. חנן עדני, יושב ראש הפועל מרמורק, באסיפה הכללית של ההתאחדות לכדורגל: "לא ניתן להצביע פה בשיטת הייל היטלר". הוא אף הואשם שהרים את ידו "בדרך המזכירה מועל יד". מקרה דומה אירע לישראל אייכלר, שהניף את ידו בעת נאום של לפיד, והואשם במועל יד.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. "כשאני חושב על דוח דברת אני לא יכול להימנע מלחשוב על תוכנית ריבנטרופ-מולוטוב, שנועדה לפגוע באחרים", דברי רן ארז, יושב ראש ארגון המורים. ארז ניסה להסביר תוך התנצלות חלקית. ספק אם תלמידיו הרבים ידעו על איזה הסכם הוא מדבר.
טלאי צהוב. הדימוי הקשה והעמוק ביותר של היהודי הקורבן הועתק בשינוי צבע למאבק אנשי גוש קטיף. עוצמת הדימוי הוויזואלי הזעיקה את ראשי יש"ע לגנות אותו ולהתנער ממנו. הטלאי הכתום ירד לשוליים, אך לא נעלם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
טלאי. צהוב או כתום?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יהודון. התרגום העברי לביטוי האנטישמי ז'יד, מילה פולנית שפירושה המילולי "יהודי". ראשון השתמש בו רחבעם זאבי כלפי שגריר ארצות הברית בישראל, מרטין אינדיק, והחרה החזיק אחריו צבי הנדל כלפי דן קרצר. השניים אימצו בכך את התפישה של היהודי בעיני האנטישמים כרכרוכי וכחסר אונים. לגיטימי? אולי. טעם רע? בוודאי.
יהודונאצים. ישעיהו לייבוביץ', פילוסוף מרתק, נביא זעם פוליטי, ידען מופלג, עלול להיזכר דווקא בזכות המונח שטבע ואף חזר עליו כלפי מדיניות צה"ל בלבנון: מדיניות יהודונאצית. הביטוי לא נקלט בשיח ועשה שירות רע גם למאבק הפוליטי הלגיטימי וגם ללייבוביץ' עצמו, אבל לך תתווכח עם לייבוביץ'.
יודנראט. אחד הביטויים הנפוצים יותר בשיח הפוליטי הימני מתייחס במקורו ליהודים שניהלו את חיי היהודים בתקופה הנאצית. נדיה מטר הביאה את השימוש הזה לשיא במכתבה ליונתן בשיא, ראש מינהלת ההתנתקות, שאליו שלחה "מכתב משנת 42' למיועדים לגירוש על ידי יהודי היודנראט (מינהלת ההתנתקות), בשיתוף פעולה עם רשויות הנאצים". אפילו מטר נאלצת להסביר שבשיא משרת חיסול רוחני, לא פיזי.
לא נלך כצאן לטבח. מקור הביטוי בכמה פסוקים במקרא, כמו "כשה לטבח יובל" (ישעיה), "התיקם כצאן לטבחה" (ירמיה). הביטוי נטבע על ידי אבא קובנר בדיון בתנועת ההתנגדות בגטו וילנה והפך סמל לשוני למאבק הציוני שלאחר השואה. הוא חוזר עתה ברטוריקה של מאבק המתנחלים. כך כותב מיכאל פואה, מראשי "מנהיגות יהודית", במאמר ששמו "לא נלך כצאן לטבח": "כשאתה מתרגל ללכת עם טלאי צהוב, כשאתה מוכן להיכנס לרכבת, אתה נכנס למסלול שבסופו כבר לא תוכל להתנגד".
לה-פן, היידר. הגזען המודרני. חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס הוצא מהמליאה לאחר שקרא לחבר הכנסת לפיד בנשימה אחת גם "היידר" וגם "ז'אן מארי לפיד".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יונתן בשיא. כונה "פקיד" ו"קאפו"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדי אס-אס. דימוי ויזואלי קשה שקדם לרצח רבין ומזוהה עם הרצח, חזר במהדורה מגומגמת משהו גם ביחס לשרון. גם הפעם לא נרשמו גינויים חריפים מהנהגת הימין.
נאצים. שם כולל לאנשי משטר הרשע, שהפך קללה עוברת לסוחר, משהו כמו "מנוול" או "בן אלף":
"כשאני מגיע לאוסישקין ואני שומע קריאות כמו... 'אתה נאצי' או 'תישרפו בשואה', אז אני תוהה מה אני עושה כאן" (שמעון מזרחי, ועדת הכנסת לאלימות בספורט).
עקירה. מילת המפתח של מאבק המתנחלים, אם כי לאחרונה נשחקה ו"גירוש" נשמעת יותר ממנה. מזכירה מחד את מחנות העקורים שלאחר השואה ומאידך את כפרי העקורים הפלשתינים באדמת ארץ ישראל.
פקידים. אמנון שפירא, איש טירת צבי, על יונתן בשיא, איש שדה אליהו: "כשהוא הסביר לי שהוא יעסוק רק בפיצויים, אמרתי לו:'גם בשואה היו פקידים שעסקו רק בעניינים הטכניים'". שפירא ובשיא שרדו את התקרית.
צלב קרס. אחד מדימויי הגרפיטי הנפוצים ביותר על קירות, מצבות וכרזות רחוב, בכל פעם שלמישהו מתחשק למחות נגד משהו. לאחרונה נמצא צלב קרס על קברו של בן-גוריון בשדה בוקר.
צ'מברליין. המדינאי הבריטי הפך למותג של הפוליטיקאי השוטה, המשתף באיוולתו פעולה עם הרשעים. השם הודבק על ידי הימין כמעט לכל מי שיצא להביא הסכמים עם הפלשתינים. למונח נוסף דימוי ויזואלי: מטרייה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מטרייה. הפכה למותג
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קאפו. ראש משטרה במחנות ריכוז שהפך שם נרדף לאדם אכזר ובוגדני. יונתן בשיא הנזכר לעיל זכה להיקרא כך על ידי אדיר זיק המנוח, שבחייו שבר את כל שיאי ההסתה. השימוש בדימוי אינו רחב.
קוויזלינג. הבוגד האולטימטיבי, על שמו של הנורווגי קוויזלינג ששלט בנורווגיה אחרי הכיבוש הנאצי. אפשר לשמוע אותו משמאל: "בשביל שרון, הרפורמה פירושה סילוק ערפאת וכינון מנהיגות של קוויזלינגים" (אורי אבנרי, גוש שלום. תרגום: פלשתיני שמשתף פעולה עם ישראל הוא בוגד), ומימין: "גם בשואה היו גילויי שיתוף פעולה מצד אוכלוסייה יהודית מגוונת... אין זה בלתי סביר להניח קוויזלינגים יהודים רבים מכל הגוונים נוכח עוצמתם האזרחית ושילוב בכלכלת הסמים האזורית עתירת ההון של 200 מיליון ערבים" (אליצור סגל, "ארץ הצבי". תרגום: יהודי שמשתף פעולה עם ערבים הוא בוגד).
שואה. מילה המופיעה 13 פעם במקרא במשמעות אסון כבד. למרות שהיא מזוהה באופן מוחלט עם רצח העם היהודי בידי הנאצים היא משמשת בשפת היומיום. וכך, כאשר אנחנו שבים הביתה והשירותים מוצפים אנחנו אומרים ש"זו ממש שואה". זילות השואה? ואולי פשוט הצורך היהודי הזה לסבול?
** תמונתה של דבורה ברטונוב שפורסמה במדור ב-22.4.05 היתה לצורך אילוסטרציה בלבד.
ruvik@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
