ראשי > כוכבי מעריב > אודטה
בארכיון האתר
הבואיקוס של סבתא של עירית
(ועוד דברים שממש שווה לדעת. לגזור ולשמור)
20/5/2005
לעירית (שהיא החצי מ"עירית ודביר בנדק", ה "סשה ונטשה" של עולם התאטרון המקומי), יש מתכון מהמם לבואיקוס מהסבתא הבולגרייה שלה.

"בואיקוס" זה מאפה גבינה טעים לאללה שאופים אותו בתבנית שקעים (הכי טוב, ברור, זו תבנית מסיליקון), רק שהממזרתא
הזו התחכמה: "מה אני אאפה עכשיו בתבנית שקעים ובטיח", היא שאלה את עצמה. "ואם אני אשפוך את כל הבלילה לתוך תבנית פיירקס, מה, לא ייצא לי טעים? ".

בטח שייצא לה טעים. ועוד איך!

וככה מכינה עירית "בואיקוס" מצטיינים:

חומרים
 2 אשל (400 מיליליטר)
1 גביע גבינה חמישה אחוזים (250 גרם)
1 גביע קוטג' חמישה אחוזים (250 גרם)
3 ביצים גדולות
1/2 2 כוסות קמח תופח (300 גרם)
1/2 גביע ריק (של האשל) מלא שמן קנולה (100 מיליליטר)
300 גרם גבינה בולגרית חמישה אחוזים מגוררת בפומפייה גסה (עירית משתמשת בזו של "פנחס" )
150 גרם קשקבל מגורר לזרייה מלמעלה

אופן ההכנה
1. בקערה גדולה מערבבים את כל החומרים (למעט הקשקבל).
2. מעבירים הכל לתבנית פיירקס משומנת (בשמן קנולה!) בגודל 22X35.
3. זורים למעלה את כל הקשקבל.
4. אופים בחום של 200-180 מעלות צלזיוס (392-356 פרנהייט) כ-40-30 דקות, עד שמזהיב לצבע עמוק.
מחכים טיפה שיצטנן,חותכים את המאפה לקוביות, שבעה סנטימטרים למנה, ויאאאאמי!!!

ברכה פרטית בתפירה עילית
מאז שחני פאר (שהיא הרבה מאוד שנים מורה במיל') זוכרת את עצמה, תמיד, כל החברים, המכרים והמודעים שלה היו מבקשים ממנה "שתכתוב כמה מילים" לאירוע שלהם.

וחני כתבה להם. למה לא. בהרבה חן ואהבה היא חיברה להם נאומים, ברכות, ודרשות לבר/ת מצוות, ימי הולדת, חתונות, גיוסים, פרישות. בפרוזה, במקאמה (שזה סיפור בחרוזים), בשיר (שזה אותו הדבר, רק עם שורות יותר קצרות...), בקריצה , בהומור ובהרבה רגש.

וככה, מכיוון שהדברים האלה שהיא כתבה תמיד נתנו לאירועים את ה"אקסטרה", בעידוד מעריציה היא הפכה את התחביב למקצוע.

וכך יצא שכבר הרבה שנים שהיא כותבת לכווווולם. אנשים מעבירים את הטלפון שלה מאחד לשני כמו שמעבירים אוצר וחוזרים אליה שוב ושוב, עם כל אירוע במשפחתם.

אז פניתי אליה כדי שתביא לעמישרואל טיפים לכתיבת "דברי ברכה רשמיים", וזה הולך ככה:

1. "ראשית", אומרת חני, "כדאי לאסוף על ה'אובייקט' אנקדוטות, רעיונות וציוני דרך שעולים אסוציאטיבית בראש,
ולרשום אותם בפנקס מיוחד עוד לפני שמתכוונים לכתוב, כי ברגע האמת של הכתיבה הכל בורח. כך צוברים חומר גלם לכתיבה.

2. אחרי שמתכננים את ה'מה' (התוכן), חושבים על ה'איך' (הצורה): מקאמה , פרוזה, שיר. תמיד כדאי ללכת על מה שהכי נוח וקולח לכותב.

3. חשוב לכוון את הדברים ישירות אל מי שחוגגים לו, על פי הקודים האהובים עליו ובצורה הברורה לו. לא לפנות, למשל, בשפה גבוהה ומליצית לילד, רק כדי לעשות רושם על הנוכחים (כי זה מביך לראות נער בר מצווה מפהק לנוכח פני האומה למשמע דברי אביו...). ולעומת זאת, לא כדאי לדבר אל אדם שקול וענייני במילים שמאלציות, נוטפות סלסולים ודבש. אבל בברכה לאדם רוחני או פיוטי בהחלט אפשר להוסיף ציטוט מהמקורות או מדברי אישיות ידועה. הקטע הוא התאמה, התאמה, התאמה.

4. רצוי מאוד לתבל את הברכה בהומור, ברגש ובנוסטלגיה, אבל לפי הגיל וההקשר.



5. אם סגנון הכתיבה המועדף הוא חריזה ויש סיכוי שתהפכו להיות המברכים האולטימטיביים, אפשר להכין אוסף של חרוזים שימושיים ואליו להוסיף בכל פעם הברקות חדשות. בכל מקרה, בחנויות הספרים ישנם מילוני חריזה ואוספי ציטטות שהם ספרות חובה למברך המתחיל.

6. הברכה תמיד תהיה מחולקת לשלושה חלקים ותהיה בנויה מפתיחה, גוף וסיום. הפתיחה
חייבת להיות מעניינת. אפשר לפתוח בשאלה מסקרנת, במשפט שמעלה חיוך - העיקר לעורר עניין. כי 30 השניות הראשונות הן חורצות הגורל והן שתקבענה את מידת ההקשבה בהמשך.

7. איך תתגבר אמא פולנייה על הקראת ברכה מרגשת לבן/בת, כאשר 'מפולת איפור' צפויה שם מרוב הדמעות?

פטנט טכני: עושים חזרות על הקראת הטקסט, קוראים וחוזרים וקוראים. כמה יותר, ככה יותר טוב.

כמו כן, מפנימים את הרעיון הבא כמו מנטרה:
אין לי כל קשר למה שנכתב פה . אני בתורנות קריאת 'פסוקו של יום'.

לצורך העניין, לא מאפשרים לדימויים ולרגשות להשתלט לנו על המוח. זה כמו להיות לכמה דקות שחקן על במה מול קהל.

8. וטיפ אחרון: כדאי לכתוב אמיתי ומהלב. את סגירת החשבונות, העקיצות והמסרים מתחת לחגורה עדיף להשאיר להזדמנויות אחרות, פחות חגיגיות, כדי שבדיעבד לא נצטער". מזלטוף .

חני פאר, טל': 03-9651737.

 
www.index.co.il/chanipeer

מחיר לכל נאום לאנשים פרטיים: 385

איור: דימיטרי קיליסקי
פטנט ל"סיבוב קשה" של מפתח דלת הפלדה
לרוב האנושות המקומית יש דלת פלדה כלשהי. ואחרי שבכל תוכניות התחקירים ראינו איך לפורץ מיומן לוקח חמש דקות תמימות נוספות כדי לפרוץ דלת פלדה, מותר להניח שדלת פלדה היא כמו קמע - לא ממש יעילה, אבל מרגיעה מאוד את בעליה...

אוקצור , פעם בכמה שנים מתחיל להיות "קשה" לסובב את המנעול של הדלת הנ"ל. ולך תקרא למסגר או לחברה המתקינה, והרי האחריות כבר נגמרה מזמן, ולמי בכלל פונים? אייי, באסה.

ולמה אנשים נתקעים במצב הזה?

כי הסיבוב ה"קשה" הזה של המפתח לא ממש מפריע להיכנס הביתה (שאז, מן הסתם, כבר היינו נאלצים לעשות מעשה), הוא רק נורא מציק. אז פעם בכמה זמן אנחנו מפטירים לעולם: "אני מוכרח/ה לעשות משהו בקשר לדלת הזו", ושמחים וטובי לבב ממשיכים את שגרת החיים עם הקוץ הזה ברגל.

זה נובע מכך שבתוך רצפת הבית, בקו ישר מתחת למנגנון מנעול הדלת, קדחו חור קטן ועמוק, שיכיל את אחת מרגלי הבריח, שתיכנס לתוכו ותעגן את הדלת חזק.

אממה? ברבות השנים, לתוך החור העמוק הזה נכנסים חול, אבק ואדמה, הוא הופך ככה לפחות עמוק, קשה לבריח להיכנס לתוכו, וזה מה שאנחנו חווים כ"קושי בסיבוב המפתח".

אז עכשיו! עכשיו!

קחו "מברג שפיץ" דק (שכשמו כן הוא, מברג שנגמר ב"שפיץ" ), וקחו גם שואב אבק ותלבישו עליו את הפייה הצרה לניקוי ה"שינות" של הדלתות והחלונות הזזים.

חופרים טוב טוב בתוך החור שברצפה עם ה"מברג שפיץ" (כי בינתיים כל האדמה נדחסה שם פצצה בגלל הבריח), ובעזרת הפייה הצרה של שואב האבק הפועל שואבים משם את הכל. חוזרים שוב ושוב על הפעולה עד שכל החור מרוקן.

ברוב רובם של המקרים הבעיה נפתרת פה, אבל אם לא, "מטפלים" גם בלוחית המתכת שסביב ידית הדלת.

לוקחים מברג "פיליפס" בקוטר חצי סנטימטר, שזה מברג שנגמר עם "ראש צלב" או מברג "ראש שטוח" ברוחב חצי סנטימטר, אבל כזה שכל הרוחב שלו נגמר דק יחסית. ניתן להשיג את המברגים האלה בכמה שקלים בכל חנות "טמבור" או "עשה זאת בעצמך".

עכשיו ככה: לוקחים את מברג ה"פיליפס" או את מברג "הראש השטוח" (תלוי בצורת החריצים של הברגים שעל לוחית המתכת שסביב הידית שלכם, אם זה "צלב" או סימן "מינוס" ) ומתחילים לחזק אותם (
חיזוק וסגירה זה בכיוון סיבוב השעון). מסובבים ומסובבים עד שאי אפשר יותר. תתפלאו כמה רופפים הם היו (מטריקות חוזרות ונשנות), ובגלל זה לשונית המנעול לא יכלה להיכנס למקום המדויק שלה. תם ונשלם.

אחותי כלה, את לא מתארת לך איזה אושר זה לנצח את חוסר האונים. אז תני את ההוראות האלה ליוסק'ה הפרטי, שיהנה, שיהיה מאושר, למה לא...

odetta@maariv.co.il
הצעות, רעיונות, בקשות, פטנטים, מתכונים וכל מה שתרצו בפקס לאודטה: 03-5632065 ( אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם)

  מדד הגולשים
נעצר חשוד בפרשת...
                  18.84%
היעלים הבורחים...
                  11.58%
רצח מרגריטה...
                  8.28%
עוד...

אודטה
העיקר הבריאות!  
אלי יצפאן - סופר מודל  
אודטה  
עוד...

עוד כותבים
אבי בטלהיים
אבי רצון
אביעד פוהורילס
אבישי בן חיים
אדם ברוך
אודטה
אמנון דנקנר
אראל סג
בן דרור ימיני
בן כספית
טלי ליפקין-שחק
יהודה שרוני
יהונתן גפן
מאיר שניצר
משה גורלי
משה פרל
נתן זהבי
עמיר רפפורט
קובי אריאלי
רוביק רוזנטל
רון מיברג
רון עמיקם
שי גולדן
שלום ירושלמי
שרי אנסקי