 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: אם כל הלשונות? |
|
|
|
| לבן ו-Albino, פירות ו-Fruit, אוויל ו-Evil. מי היה כאן קודם? חקירה מדוקדקת בדבר אפשרותה של השפעה מפוקפקת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כמה כותבים מתרעמים על הקביעה כי התאוריה שלפיה העברית היא אם כל הלשונות מופרכת ("הזירה הלשונית", 14.1.05). הם נסמכים בין היתר על עבודה שפירסם יצחק מוסזון בשנת 89', ובה הביא דוגמאות רבות של דמיון בין מילים עבריות רבות מן המקרא למילים בלשונות אחרות. נעמי דינור כותבת: "העובדה שעשרות אלפי מילים בכל שפות העולם דומות יותר מדי לעברית מצריכה להתייחס לטענה הזאת ברצינות. לדוגמה: יגון ו-Agony; לבן ו-Albino; נושן ו-Ancient; עתיק ו-Antique. האות השמינית חי"ת והספרה Eight; עין ו-Eye; פירות ו-Fruit; גרעין ו-Grain; חלול ו-Hollow; ידיעה ו-Idea; ילד ו-lad; שומר העברי וסמוראי היפני ועוד".
דב כותב: "אין ויכוח כי המילה Earth באה מהמילה 'ארץ'. הדוגמאות ממש זועקות לשמים! Theoria באה מהמילה 'תורה'. Chaise (כיסא בצרפתית) מהמילה 'כס'. Table (שולחן) מהמילה 'טבלה', ועוד אלפי דוגמאות של מונחים ומושגים בסיסיים. אגב, האדם הראשון והדורות הראשונים דיברו עברית ויש לכך הוכחות הן מהתנ"ך והן מן האטימולוגיה".
ישראל קרמר מוסיף עליהם: "מוסזון מצא שחלק מהמילים העבריות חדרו לאנגלית דרך שפה אמצעית כגון להגים אינדיאניים, שפת ילידי הוואי, צרפתית ועוד". קרמר
מזכיר דוגמאות נוספות משל מוסזון: "'גינזה', רובע העסקים במרכז טוקיו, מקורו ב'גנזך', שפירושו אוצר המלך בעברית הקדומה; 'סקאנק' הבואש מקורו במילה האינדיאנית 'צחנח', שיבוש של 'צחנה'; 'לווייתן' הוא Leviathan; המילה 'דורמיר' הצרפתית, שמשמעותה "לישון" מקורה בשורש ר.ד.מ העברי; Source הוא שורש, Camel - גמל , Aura היא אורה, Side הוא צד, Wine הוא יין ומקורו עברי, Evil הוא אוויל (במובן רע, רוע), Suffiks הוא סוף. מוסזון גם מסיק שהעברית היא מדע מדויק, שכל מילה בה מבטאת רעיון, ושהיא אינה אוסף מקרי של הגאים, כמו בשפות אחרות. למשל 'כלב' שווה 'כולו לב'. על פני הכלב, יותר מאשר חיות אחרות, ניתן לראות באופן בולט האם הוא שמח, עצוב, רגוע או כועס".
"באבוריג'ינית", מוסיף קרמר בעקבות מוסזון, "שפת ילידי אוסטרליה, 'דורוכו' פירושה 'דרך'. האבוריג'ינים היו מנותקים דורות רבים משאר המין האנושי, ואין הסבר מדעי טבעי כיצד חדרו לשפתם מילים בעברית, אלא אם כן נקבל שהעברית היא אם הלשונות, ובשפה זו דיברו בזמן הקדום של העולם, אך בגלל חוצפתם של בוני מגדל בבל כלפי אלוהים, הוא בלל את שפתם והפיצם בכל העולם. שפות היסוד של בוני מגדל בבל היו כולן פשוט שיבושים של העברית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
רובע הערלים
|
|
|
 |
|
|
|
הקוראים קרמר, דינור ודב חייבים להחליט אם עמדתם נשענת על הבלשנות ההיסטורית או שהם מתייחסים אליה רק אם היא נוחה לאמונה הדתית. ערבוב השתיים אינו אפשרי. הבלשנות ההיסטורית משתמשת בידע שיש לנו על תנועות העמים בעבר ועל הלשונות העתיקות, ובאמצעותו בוחנת גם את ההשפעה של הלשונות זו על זו. התיאור של מוסזון נשען על אמונה פשטנית בכך שסיפורי התנ"ך התקיימו כנתינתם, אבל נטול כל בסיס היסטורי.
הדוגמאות שמובאות כאן בשם מוסזון הן ממש מגדל בבל של עניינים לשוניים בלתי קשורים. חלק מהמילים העבריות הן תלמודיות ומקורן ביוונית, כמו המילה "גרעין". "טבלה" התלמודית ו-Table האנגלית באו מאותו מקור לטיני-יווני: Tabula. המילה Fruit התגלגלה מהפועל הלטיני Frui, שפירושו ליהנות, בעוד "פרי" קשור לשורש השמי הנפוץ פ.ר.ה, הקשור להתרבות המינים בטבע, וממנו נגזרו גם "פרו ורבו" ו"פריון". המילה Idea פירושה מחשבה, ומקורה ביוונית: Idein, לראות, אין כאן שום קשר ל"ידיעה" מן השורש השמי העתיק י.ד.ע או ו.ד.ע. המילה Camel אכן הגיעה ליוונית מן השפות השמיות, לא קשה להבין למה. מוסזון מתעלם מהמבנים השונים של השפות. כך הנו"ן במילה "אלבינו" היא חלק מהסופית "ינו", בעוד שבמילה "לבן", הנו "ן היא שורשית. Suffix נולדה מחיבור לטיני של שתי מילים: Sub+Figere , תת+להדק. אין כאן שום קשר למילה "סוף".
גם חיבורי המשמעות, המובאים בשמו של מוסזון רופפים מאוד לעתים. "אוויל" איננו רשע, ו-Evil איננו שוטה. המילה האנגלית Agony (סבל) נולדה מהמילה היוונית Agon, שפירושה תחרות, בעוד "יגון" העברית מתקשרת ל"וג'י" הערבית שפירושה כאב. על הקישור בין רובע גינזה שבטוקיו למילה "גנזך" אין להכביר מילים. באותה מידה אפשר לומר ששמו של רובע הארלם בניו יורק נקבע במקרא והוא רובע "הערלים", מפני שיש בו פשיעה רבה. ובאשר לכלב, סופרי המקרא אהבו כלבים הרבה פחות מאשר מר מוסזון, והוא נחשב בדרך כלל יצור נקלה ובזוי.
יש באוקיינוס המילים שבשפות העולם מילים שצמחו ממקורות שונים וביניהן דמיון צלילי מקרי. מי שרוצה למצוא ביניהן קשר, חייב לתאר ביושר ולאחר חקר ממצה איך התגלגלה המילה, האם יש סיכוי כלשהו שהיא נוצרה ממפגש של דוברי שפות, מתי זה קרה, ואיזו שפה השפיעה על האחרת. התיאור הזה מגלה לכל מי שנמנה עם הקהילייה הבלשנית, כי על העברית השפיעו בתקופות שונות של קיומה שפות רבות, בעוד השפעתה שלה על שפות אחרות קטנה מאוד. ערוץ השפעה אחד הוא תרגומי המקרא לכמה שפות. בתרגומים אלה שמרו המתרגמים על כמה מונחים, בדרך כלל מטעמים דתיים. כך Leviathan, שנזכר לעיל, הגיע לשפות הלטיניות מהמקרא. הגולש דרור מזכיר מונחים נוספים כאלה כמו Behemoth שמקורה במילה "בהמות" המקראית, ושואל האם המילה Shibboleth, שמובנה הוא קריטריון להבדיל בין מי ששייך למעמד מסוים למי שלא שייך אליו, לקוחה מ"שיבולת" המקראית. התשובה חיובית, דרור. זו תרומה של העברית לאנגלית, והיא לא הגיעה אליה על כנפי השכינה אלא בדרכים נסתרות פחות, במהלך לימוד ותרגום התנ"ך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מילת השבוע
|
|
|
|
|
|
|
ועידה
אסתר ומיכל שואלות: "היינו מבקשות לדעת מה ההבדלים בין המילים קונגרס, ועידה (Conference), וכנס (Convention)?".
לשלוש המילים אותו תפקיד: התכנסות חגיגית בדרג הגבוה ביותר של מוסד כלשהו. לצד הקונגרס הציוני יש גם "קונגרס יהודי בוכרה", ואפילו "קונגרס הסלסה הרביעי" שייערך באילת באפריל הקרוב. "כנס הרצליה" ו"כנס בוגרי שכונת ממילא" נערכו ממש לאחרונה. דווקא המילה "ועידה" מיועדת בדרך כלל למוסדות נכבדים ובעיקר היסטוריים. "ועידה" היא בתה החוקית של אותה מילה בלשון ימי הביניים שפירושה שם מפגש, כמו גם "התוועדות". היא נכדתן של "ועד" ו"ויעוד" התלמודיות, ונינתה של צורת הנפעל כמו ב"לכה וניוועדה יחדיו" (נחמיה), הנגזרת מהשורש י.ע.ד. משפחה טובה, שמתוכה דווקא המילה "ועד" ירדה מנכסיה. מ"ועד ארבע ארצות" דרך "ועד הלשון" צנחה המשמעות לישיבות "ועד הבית", נמכרה ב"מבצע מיוחד לוועדי עובדים" וגמרה באיום "נוציא אותך מוועד ההורים". אז כמה כמה יצא בוועידת שארם?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובה
|
|
|
|
|
|
|
הדבוראים, המשך
קרן דובנוב מן האקדמיה ללשון כותבת, בעקבות "דבוראים וכוורנים" ("הזירה הלשונית, 31.12.04): "לפני חמש שנים פנתה לאקדמיה גברת לאה זקס ממושב צופית בבקשה לאשר את המילה דבוראי, ואחד הנימוקים שלה אכן היה זיהוי הצליל של כוורן וקברן. בזמנו השיב לה ברק דן מן המזכירות המדעית, שצורתה הלשונית של המילה דבוראי כשרה, אך איש לא העלה את ההצעה לדיון באחת מוועדות האקדמיה. יש להעיר כי בדרך כלל אין האקדמיה נוהגת להחליף מילים קיימות ומשמשות, ודאי לא בנימוק של הומופוניה. בסביבות ראש השנה נמסרה הודעה לעיתונות מטעם איגוד מגדלי הדבורים ומועצת הדבש, שהאקדמיה החליטה כביכול לשנות את כוורן לדבוראי, ואין להודעה זו כל בסיס".
תודה קרן, ואם יורשה לי, לא השתכנעתי. "דבוראי" עדיף על "כוורן" בצליל ובמשמעות. אם הדבוראים יתעקשו להשתמש במונח, אולי יימצא זמן לדון בו באחת מוועדות האקדמיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביטוי
|
|
|
|
|
|
|
מצב החסה בשטחים
דפנה שואלת: "מהו מקור הביטוי' מצב החסה בשטחים' כדימוי למשהו אזוטרי?".
מדובר בביטוי חביב ואפילו נפוץ יחסית. גולש באתר "שעת השין" כותב כי "צ'וטטתי מספר מועט של פעמים בלילה ויש לציין שלמדתי רבות על מצב החסה בשטחים". מצ' וטט ב"ישראבלוג" מכריז כי "השאלה הכי חשובה. . . האם מצב החסה בשטחים באמת על הפוקצ'ה? ". לאחרונה נפוץ הביטוי לתחום האפור של החוק, מאחר ש"חסה" הוא אחד משמות הקוד של עשבי הסמים הקלים. באתר "עין הדג" טען הגולש לונג ג'ון שהביטוי נולד בצה"ל וצורתו השלמה היא "מצב גידול החסה בשטחים בשנות העשרים המוקדמות של המאה ה-18". גולש אחר נזכר במערכון ישן של אבנר דן משנת 87' (!). דן שואל פוליטיקאי: "מה דעתך על מצב החסה בשטחים?", וזוכה לתשובה פסאודו-גששית: "אתה שואל אותי בתור חסה, או בתור שטח?".
ruvik@maariv.co.il | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
