ראשי > כוכבי מעריב > אראל סג"ל
בארכיון האתר
אופנת סג"ל: תוכנית החלוקה 2
לא סכסוך נדל"ן אלא עימות לאומי. השלב שאחרי ההתנתקות
"ארזתם כבר‭"?‬
(פנייה נבזית למתנחלים מתוך תגובה למאמר
על ההתנתקות באתר‭(nrg ‬
רוח רעה
רוח רעה באה בי. חזיון תעתועים, זמן שיגעון. העולם המוכר נמס לשלולית עכורה בצחנת גומי חרוך.
  
אני מבולבל. ההתנתקות, הדיון סביבה, מאיימים על שנותר משפיותי. שכל מול רגש, אמת מוחלטת מול ריאליזם ציני מפוכח. אגב, זה טוב להשתגע לפעמים, אני נשבע לכם, אפילו אמרו בטלוויזיה. היה שם איש חכם ומשוגע עם כובע מצמר אלפקה שהסביר כי בנאדם שלא חווה טירוף, שלא ראה איך עולם מוצק הופך לנוזל, חי חיים דלים וחסרי משמעות.

בגיל 14 לבשתי חולצה צהובה עם אגרוף שחור. שנתיים מאוחר יותר השתתפתי בהפגנות שלום עכשיו. חוויתי את האמת המוחלטת מקצותיה: אמת שאין בה ספק, אמת טהורה, אמת חסרת הומור וחמלה, אמת חדה כתער, שהאוחז בה מדמם ונחירי אפו נרעדים כסוס מלחמה. האמת שלי היום קצת שונה, זקנה ומקומטת, אמת חלודה.

"הגדר שלנו היא עד איפה שכדור אם‭16-‬ מגיע‭."‬
(מתנחל מבת עין שנשאל מדוע לא מקיפה את היישוב גדר. "המלחמה הבאה‭,"‬ ערוץ ‭(2‬
 
ראיתי ונבהלתי. אך לא מהמסר עצמו כמו מתחושות הבטן שעוררו בי הדברים. אני מניח שלא הייתי היחיד שעוצמת המילים הללו הממה אותו, נמשך באינסטינקט ללוגיקה הפשוטה אך המדויקת המשתמעת מהדברים: שהם יבנו גדר, לא אני. אותו היגיון חומצתי המבעבע בקיבה מיד לאחר פיגוע נורא, כזה הדורש נקמה אכזרית. תובנה קדומה הנכבלת כמה רגעים אחר כך במוסרות התרבות המערבית, המצננות את להט השנאה היוקדת ומפנה את המקום לצלילות מחשבתית מעשית.

המציאות הנושנה של ימין ושמאל בישראל מסתחררת במערבולת. חלום ארץ ישראל השלמה גוסס וחזון שלום אחרית הימים נותר בגדר נפל. המרכז מגדיר עצמו כל יום מחדש. זכותנו המלאה על הארץ מתנגשת במילה שקשה לי פיזית לרשום. כיבוש.
  
השמירה על מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי הנה צו הישרדותי מובהק. המציאות הדמוגרפית כופה עלינו את ההתנתקות מעזה כשלב ראשון בחלוקת הארץ, חלוקה שאל לה להתבסס על מפתח טריטוריאלי אלא על מפתח אתני. אין כאן סכסוך נדל"ן אלא מלחמה בין לאומים.
איור: דודי שמאי
יושב ערבי
יושב ערבי קשיש במחנה הפליטים עין חליווה בלבנון, ממתין לסופנו.פניו קמוטות,צרובות שמש,ועל חזהו תלוי מפתח גדול. מפתח לביתו החרב שלא עמד באריאל או באלון שבות, גם לא באיתמר. הערבי גורש מביתו בכפר אבו שושה. ודאי לא שמעתם על אבו שושה, אולי משום שעל אדמותיו יושב קיבוץ משמר העמק, קיבוצו של מנהיג מפ"ם המנוח יעקב חזן. שמוצניקים.
  
רגע לפני שנמשיך עם ההתנתקות, כמה מילים על צביעות ועזות פנים. בכל פעם שמישהו מזכיר את מנטרת גזל-אדמותפלשתינים-בידי-המתנחלים, אני נדהם מחדש מחוסר היושר האינטלקטואלי והצדקנות המבחילה. כל יישובי יש"ע הוקמו על אדמות מדינה. לעומת זאת, 75 מקיבוצי שמאל, בין אם תק"ם או קיבוץ ארצי, השתלטו על אדמות ערביות פרטיות.
  
מזה שנים ממרק השמאל הציוני את מצפונו בהטלת רפש על ההתיישבות היהודית ביש"ע. רגשות האשם המתוגברים בהתנשאות אליטיסטית של מי שהמדינה רשומה על שמם, מייצרים נפיחות של צדקנות מבחילה ושנאה קדושה. דווקא לשיטתם, זו שאינה מקבלת את זכותו ההיסטורית של עם ישראל על מולדתו העתיקה, אלא מסתמכת על קווי גבול בינלאומיים, הרי שכל ההבדל בין כיבוש ‭'48‬ לזה של ‭'67‬ הנו כרונולוגי.
במשך שנים
במשך שנים החזיק השמאל הציוני בתפישת עולם ברורה, מדינת ישראל קמה בזכות ובצדק והפתרון הנו שתי מדינות לשני עמים על פי גבולות ‭.'67‬ השמאל הפוסט ציוני או ליתר דיוק האוטו אנטישמי, ראה בהקמת מדינת ישראל עוול משווע, פעולה קולוניאליסטית שהתרופה לה היא מדינה דו לאומית. בשנים האחרונות היטשטשו הגבולות בין התפישות. ככל שהימין הממוסד התמרכז לפרגמטיות מפא"יניקית, השמיל השמאל הציוני לקצה הפוסט של הפוסט, תוך הקפדה על אחיזת עיניים.
  
המאבק הנוכחי שרק ילך ויגבר אינו טריטוריאלי אלא מהותי. רוב אזרחי המדינה השלימו עם הקמתה של ישות פלשתינית עצמאית, השבר שינה מקום. עצם קיומה של מדינת לאום יהודית עומד בספק.
  
אותו שמאל, המקדש את זכות הפלשתינים להגדרה עצמית ולמרחב נקי מיהודים במדינתם, מציב משוואה מעוותת בפני ציבור תומכיו. ברירה בלתי אפשרית בין מדינת אפרטהייד יהודית לדמוקרטיה ליברלית חילונית שבה מאבד העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית.
הנתונים העולים
הנתונים העולים מתוך המחקרים הדמוגרפיים ברורים. בעוד ‭30-20‬ שנה, יהוו הפלשתינים בתוך גבולות הקו הירוק כ‭40-‬ אחוז מהאוכלוסייה הכוללת. מדובר בקצב ריבוי מהגבוהים במזרח התיכון. אוכלוסייה שמכפילה עצמה כל 20 שנה. במצב שוויון דמוגרפי, אין אפשרות לוגית ומוסרית לקיים מדינת לאום יהודית. הברירה שתעמוד בפנינו תהיה אכזרית. או שישראל תהפוך למדינה דו לאומית שבתהליך בן שני דורות תתאחד עם אחותה פלשתין, או שעל פי התסריט הריאלי צפויה כאן מלחמת אזרחים נוראה. יוגוסלביה כמשל.
הימין והשמאל
הימין והשמאל הקיצוני נחושים להוביל אותנו למציאות דו לאומית. אלו מבקשים מלחמת עד, טיהור אתני והשבת המלוכה, ואלה טרודים בפנטזיות על אוטופיה דו לאומית בעלת ניחוח מרקסיסטי. בל נאפשר להם לגרור אותנו לשאול תחתיות.
  
העוול הנורא שנושאת עימה תוכנית ההתנתקות נסבל אך ורק אם מדובר במהלך ההפרדה הראשון בין העמים. קורבן נורא אך ראוי. ישראל נדרשת למהלך אמיץ שתכליתו חלוקת השטח על פי מפתח דמוגרפי באמצעות חילופי שטחים, לא טרנספר אלא הסטת קו הגבול. המשולש על תושביו עבור גוש עציון. אום אל-פאחם תמורת גוש אריאל ועוד רעיונות יצירתיים. יענו לי כוהני השמאל: מה גזעני ולא מוסרי בהעברת ריבונותה של אום אל-פאחם למשל • לרשות הפלשתינית?
גלגלו את הרעיון,
גלגלו את הרעיון , הרהרו בו ללא דעות קדומות. בקרו באתר האינטרנט הזה, יוזמה ברוכה של בחור צעיר בשם אור ענבר. המידע המקיף באתר מסתמך על מחקריהם של פרופ' ארנון סופר, פרופ' סרג'יו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית וד"ר יצחק רביד. זהו המקום היחידי כיום שבו מתנהל דיון רציני ומעמיק בבעיה הדמוגרפית ובאופציה של חילופי שטחים.
  
כולי תקווה שרעיון זה יתפוס תאוצה ומנהיגות שתדגיש כי הפרדה לאומית אינה הפרדה על רקע גזעני, אלא כורח מוסרי במטרה למנוע שפיכות דמים. מציאות של מדינה פלשתינית לצד מדינה דו לאומית אינה רק מתכון למלחמת אזרחים איומה אלא גם עיוות מוסרי. העם היהודי שניצל בעור שיניו מג'נוסייד לא יכול להרשות לעצמו לשחק בניסיון של מדינה דו לאומית. בעולם שבו מוקמות שמורות לחיות נדירות, גם העם היהודי זכאי לעתיד. תרצו או לא תרצו, מדינת ישראל היא השמורה של היהודים.
איש רוח בשקל. חובב אותיות, פורנו רך ופוליטיקה קשה. מפסל בחלבה בשעות הפנאי.

  מדד הגולשים
נעצר חשוד בפרשת...
                  18.84%
היעלים הבורחים...
                  11.58%
רצח מרגריטה...
                  8.28%
עוד...

אראל סג"ל
חבורת הזבל  
מחאה תמימה  
הקפצת רגש  
עוד...

עוד כותבים
אבי בטלהיים
אבי רצון
אביעד פוהורילס
אבישי בן חיים
אדם ברוך
אודטה
אמנון דנקנר
אראל סג
בן דרור ימיני
בן כספית
טלי ליפקין-שחק
יהודה שרוני
יהונתן גפן
מאיר שניצר
משה גורלי
משה פרל
נתן זהבי
עמיר רפפורט
קובי אריאלי
רוביק רוזנטל
רון מיברג
רון עמיקם
שי גולדן
שלום ירושלמי
שרי אנסקי