 |
 |
|
|
|
|
|
|
| אבו-מאזן ייבחן ביכולתו
לא להשמיע שוב את
הסיסמאות שהשמיע
בקמפיין הבחירות שלו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היום אמור להתחיל פרק חדש. יש מנהיג פלשתיני חדש. גם בימים שלאחר מות ערפאת היה נדמה לנו שנפתח פרק חדש. אלה היו ימים של אופוריה. הם חלפו. המלחמה שמתנהלת ברצועה-וזו מלחמה לכל דבר - כמו גם ההצהרות של אבומאזן על "זכות השיבה", על "האויב הציוני", ניערו את כולנו מהאשליה קצרת הטווח.
אכן, יש בינינו מי שטוענים שמדובר בהצהרות לקראת בחירות. הלוואי. שהרי אבו-מאזן אומר גם, וחוזר ואומר, שהוא בעד הפסקת האלימות ללא תנאי, וכי הוא חפץ בחידוש השיחות עם ישראל. אלא שהניסיון המר שלנו אומר, שכאשר יש הצהרות שליליות וחיוביות, רק הראשונות מתממשות. הלוואי שנתבדה.
ניקח רק דוגמה אחת. בעקבות לחץ אמריקני, והיענות של אבו-מאזן, דווח על כך שהטלוויזיה הפלשתינית מפסיקה עם שידורי ההסתה. האמנם? ארגון "מבט לתקשורת הפלשתינית" עוקב אחרי השידורים. ואכן, מודה הארגון, המזוהה עם הימין, היו שבועות בודדים של הפוגה. אלא שבשבוע שעבר חזרה הטלוויזיה הפלשתינית לסורה. הפסקת האש הסתיימה. הדרשן - בטלוויזיה הרשמית, להזכיר - דרש שם שיבה לגבולות 1929, 1936 ו-1919, " הגבולות האלה והקרבות האלה אשר בהם הוקרבו כפרים, נהרסו בתים ונהרסו והוגלו משפחות ע"י הכנופיות הציוניות, בתמיכת הממשלה הבריטית". וכאן עוברת ההסתה לבריטניה: "איננו יכולים לשכוח ולא נמחל. . . מי נתן להם (לציונים) את הזכות על פלשתין". וכך נמשכת הדרשה ועוסקת בקבורת האמריקנים, במסורת המתאימה לדרשנים של אלקעידה. וזה קורה בטלוויזיה הפלשתינית.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. בנעוריו נזרק ממוסדות לימוד שונים, פרסם את הספר "אגרוף פוליטי", היה עורך העיתון החברתי הלוחמני "הפטיש", והגיש תוכניות רדיו. עיתונאי ומשפטן. חובב ג'חנון וחילבה. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
