 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם הוא היה חי היום, אני מתאר לעצמי שכמו אמנים אחרים שהצליחו בסבנטיז, הוא היה משתלב בטרנד ודופק קאמבק. אין לי ספק שהוא היה ממלא את קיסריה. בשנות השבעים, הוא היה מופיע בין להקת "תמוז" לבין אריק אינשטיין ו"הצ'רצ'ילים." תייר מכוכב אחר, לא היה יכול לדעת שהאיש הקשיש והגבוה, עם החליפה המהוהה, הכיפה על הראש ושיער סורר שמתבדר מגבותיו ומאוזניו, הוא פילוסוף ומדען ו(תגיד את זה) אחרון גאוני הרוח בארצנו.
הוא היה יושב לו בחדר ההלבשה הצפוף וסדוק המראות, אפוף בזיעת גיטריסטים פרועים ועשן חשיש, מבטו זועף מאחורי משקפי קרן עבות זגוגית, מחכה לתורו להופיע, וכשהוא עולה על הבמה, קהל צעיר ומשולהב עומד על הרגליים ומוחא לו כפיים. הוא היה משתיק אותם ב"אין לי עניין עם אנשים שמסכימים איתי" המפורסם שלו. הקהל צוחק. מבלי שהוא ידע זאת, פרופסור ליבוביץ' היה סטנדאפיסט עוד לפני שהמילה הזאת גרה פה, רוקר
בלי להקה, וההופעות שלו היו תמיד טובות יותר מהספרים שלו.
לפני עשר שנים מת הפרופסור, ואם להאמין לתורתו, הוא לא חי בעולם הבא כי אין דבר כזה. רבים כתבו על פרופסור ליבוביץ' כפילוסוף (למרות שהוא תמיד העדיף להגדיר את עצמו כמדען מדעי הטבע,( כפוליטיקאי, כנביא זעם, כפרובוקטור ללא תקנה, כחוקר וסקרן בכל תחום, כעורך באנציקלופדיה העברית, אבל איש לא כתב שהוא היה פרפורמר ענק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל. צילום ארכיון: פלאש 90
|
|
|
 |
|
 |
|
* * *
|
|
|
 |
|
|
|
בתקופה שבה הנוער מתעב פוליטיקאים, מורד בגלוי כפי ששום דור לפניו לא העז למרוד, סוגד לרוקנרול, שורף חזיות (למה בעצם(? ומגדל שערות, למרות שאין לנו אלוהים - אנחנו מחפשים פילוסוף שיוביל אותו למהפכת המתירנות והמרד של שנות השישים והשבעים.
לצרפתים היה את סארטר, לגרמנים את מרקוזה, לבריטים את ברטרנד ראסל ואת ה"ביטלס" ש"גילו" את המהרישי ואת המיסטיקה ההודית (ומה שטוב לרינגו היה טוב גם לחבר'לך בקרנבי-סטריט(.
ולנו היה את ישעיהו ליבוביץ.'
לצעירים שחזרו ממלחמת יום כיפור בלי ערכים אבל עם הרבה כעס ולנוער שצעק שלום ואהבה כנהוג בעולם הגדול של הסבנטיז, ליבוביץ' היה לא רק מרתק ומחכים, אלא מורה דרך רוחני. בעולם המשמים של גנרלים עם עלילות גבורה, פעילי מפ"ם דמגוגיים וסופרי דור הפלמ"ח הטרחניים, הוא היה ענק בין גמדים, ואנחנו היינו גנו. הרשינו לו לצעוק עלינו, והוא הרשה לנו לצחוק, ובעיקר - להיות מה שאנחנו. לכופרים שכמונו - לקבל רישיון כזה מאדם דתי חכם וציוני ששומר מצוות, זאת היתה מתנה שלא תסולא בפז.
בערב יום כיפור במוסף מיוחד ב"הארץ" על ליבוביץ,' מנסח יפה הרב מנחם פורמן את הרומן המוזר הזה בין העולם הדתי של הפרפורמר לבין הקהל החילוני שלו. ליבוביץ' היה הסנדק שלנו, והוא הציע לנו "הצעה שאי אפשר לסרב לה:" חופש.
"אם הגותו של הרב קוק," כתב פורמן, "מציעה לחילונים לגיטימיות דתית לסוציאליזם, בסיס דתי להשכלה חופשית, עזרה רוחנית ומעשית למפעל ההתיישבות, אם הלוך הרוח הדתי לאומי מציע לחילונים שותפות דתית בפמיניזם ובניו-אייג' שלהם, הרי שליבוביץ' הציע להם הוגה דעות דתי שנותן להם חופש ועצמאות לחיות את ערכיהם על פי דרכם."
הפרופסור שחרר את החילונים להתפתח לפי דרכם. הוא פירש את הפסוק מתפילת השחרית שבו נאמר שבה לא נאמר רק ש"כולם מקבלים עול מלכות שמיים" אלא גם "נותנים באהבה רשות זה לזה." שלא כמו רוב הרבנים המעיקים והמקשים, שלא לדבר על החוזרים בתשובה, ליבוביץ' גילה לנו שלתת לרעך רשות להיות שונה ממך זהו ערך יהודי כשר למהדרין.
היינו צעירים, וכמו אצל צעירים, היו במרד ובזעם שלנו גם הרבה "פוזה" ולא מעט העמדת פנים. כילד, ואחר כך כנער, לא פעם התקנאתי ביהודי המאמין שאין לו צורך להתלבט בבעיות מוסריות, הכל כתוב בספרים, ויש לו "פרוגרמה" כלשון הפרופסור שלנו.
אני יהודי, אבל אין לי מושג מה לעשות עם החיים שלי, אין לי למי לפנות ברע לי, ובכל זאת ברגעים של עצב קשה מנשוא או אורגזמה עילאית, המילה הראשונה שיוצאת לי מהפה זה "אוי אלוהים."
באין לי מילה אחרת להגדרת הפחד והעונג נאחזתי דווקא במילה שלא אומרת לי ולא כלום. אח, חשבתי, מה יהיה אם באמת המאמינים צודקים, ואכן אלוהים מעניש את הרעים ונותן חיי נצח והטבות אחרות רק למי שממלא את כל המצוות המסובכות שלו?
פרופסור ליבוביץ' שחרר אותנו גם מהמועקה הקיומית הזאת. הוא שמר מצוות, אבל רק כמימוש חובה. הוא ניחם אותנו כשאמר לנו בקול גדול שאין כל פרסים או הישגים בעבודת האל. מי ששומר מצוות בשביל לקבל פרסים או להגיע לגן עדן במחלקה ראשונה, אמר ליבוביץ,' לא רק שאינו מאמין באלוהים, הוא גם מבזה אותו ומשתמש בו.
זה מאוד הרגיע אותנו שגם הדתיים חיים באותו עולם שהוא בדרך כלל די אכזרי ועלוב, ואמונתם אינה אינו מבטיחה להם דבר, לא בחייהם ולא אחרי מותם. אם טולסטוי אמר שאם אין אלוהים הכל מותר, ליבוביץ' טען, אם הבנתי אותו נכון, שלכל אדם ולא חשוב אם הוא דתי או לא, מותר לבחור בערכים שלפיהם הוא יחיה.
יש להפריד בין הדת למדינה, אבל אין לכפות. לא כפייה דתית ולא כפייה חילונית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
* * *
|
|
|
|
|
|
|
אני כותב מהזיכרון. הפרופסור מנפנף את ידיו בזעם, צועק למיקרופון בדיסטורשן סופני: "החיים מראים לנו לפעמים שיותר טוב לו לאדם להיות אדם רע, לכן ההחלטה להיות אדם טוב היא ערך! לא צורך! להשתין זה צורך! מדינת ישראל הוקמה כדי שיהיה מקום אחד בטוח ליהודים בעולם, והיכן הוא המקום הכי פחות בטוח בעולם ליהודים."?
"מדינת ישראל"! שואג הקהל.
"שקט, שוטים! לכן, לגור במקום הזה זה ערך, לא צורך. וכן הלאה."
הוא קורא לכותל המערבי "דיסכותל," ומתעב את הסגידה למקומות קדושים וההיצמדות לקברי האבות, שמאז מותו הפכו גם להיצמדות לקברי ילדים. "להכריז על מקום כקדוש זאת עבודה זרה,"! צועק ליבוביץ.' אין ארץ קדושה, אין זמן קדוש, אין אנשים קדושים, אפילו בית המקדש אינו קדוש, ואנשי גוש אמונים עובדים עבודה זרה משום שהם מקדשים אדמה ולא את חיי האדם.
היום, הרוב השפוי בארץ יסכים איתו.
אין יום שבו הוא אינו חסר לי. אין דבר שאותו אני כותב או חושב בלי לשמוע את הד צעקותיו של הפרפורמר החכם. כמו סוקרטס, הוא דיבר עם כל אחד, ניהל דו-שיח עם טיפשים ולא פחד מאלה שתקפו אותו בגסות רוח. הוא היה פרפורמר, ופרפורמר גדול יודע להופיע בפני כל קהל.
בביתו הירושלמי דחוס הספרים, הוא קיבל עם גרטה שלו את כל מי שרצה לבוא ולהקשיב לו או להתייעץ איתו. לשמוע אותו מנתח בביתו דחוס הספרים את איוב היה מעניין ומרגש יותר מאשר כל קונצרט רוק שאני יכול לחשוב עליו.
הצועק בשער מת, ונשארנו עם המתלהמים.
ואם יש דבר אחד שהוא אמר והייתי רוצה שהוא יסתבר כטעות, זה שאין ביהדות תחיית מתים. אין דבר שהייתי מבקש יותר מאשר קאמבק של ישעיהו, שיחזור וייתן להם בראש. אחר כך הוא יכול לחזור לתזה שלו.
יהי זכרו ברוך. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | סופר, משורר, פזמונאי, מופיע עם החומר שלו, מחזאי, בעל טור. פרסם למעלה מעשרים ספרי פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים: "אישה יקרה", "חומר טוב", "פחות אבל כואב", "הכבש ה-16", "אלרגיה" ועוד. ממחזותיו: "קשר אייר", "נומה עמק", "קפריסין". תקליטורים: "האשה שאיתי", "שיחות סלון", "שירה בלי ציבור" ועוד. שימש במשך חמש שנים ככתב מעריב בלונדון, ניו יורק ובוסטון. כעת גר בתל אביב | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
