 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
יוסי ביילין קורא ליוסף
(טומי) לפיד להימנע
יחד בהצבעת התקציב
ולסייע להתנתקות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כאשר נשאל ח"כ יוסף לפיד, לפני הבחירות לכנסת, מהו מצעה המדיני של "שינוי", הוא השיב שבתחום המדיני לא יתרחש שום דבר משמעותי, ולכן יש להשקיע את כל המאמצים בנושאים אחרים. מייד לאחר הבחירות הוא הצטרף לממשלה עם הימין הקיצוני, והתכחש להבטחת הבחירות שלו להצטרף רק לממשלה עם הליכוד והעבודה. בנושאים המדיניים והביטחוניים לא היתה כל משמעות לקיומה של שינוי, ליד אפי איתם ובני אלון. כשיצאה יזמת ז'נבה לעולם, תבע לפיד מח"כ אתי לבני, שהיתה שותפה ליוזמה זו, שלא להצטרף אליה. הוא גינה את טיוטת ההסכם, טען שאפשר לכנס את כל תומכיה בתא טלפון אחד, וכינס את מפלגתו לדיון על החלופה המדינית של שינוי לז'נבה. החלופה היתה להחליף את הנוכחות האזרחית בנצרים בנוכחות צבאית. החלטה פאתטית זו לוותה בהענקת חופש הצבעה לארבעה חברי כנסת ניצים, שגם זה היה עבורם מרחיק לכת.
כשיצא אריאל שרון עם יוזמתו לסגת חד-צדדית מעזה, הפכה שינוי לתומכת העיקרית של הנסיגה, ואף איימה
לנטוש את הממשלה אם הצעה זו לא תובא לאישור הממשלה. בדיוני התקציב היו לפיד ופורז יותר ביבי מביבי, וראו בכך את הגשמתה האולטימטיבית של תפיסתם הכלכלית. כשר משפטים הצטיין לפיד כדובר המשרד, כשר הפנים נתן פורז יד להחלטות חשובות בתחום ההגירה, ולהתדרדרות השלטון המקומי בישראל. לפיד הסיר מעל סדר יומה של הכנסת הצעת חוק לנישואים אזרחיים, ובתחום גיוס בחורי הישיבות הצליח להקים ועדה.
כישלונה המחפיר של שינוי בשתי שנות כהונתה בממשלה וירידתה בסקרים, גרמו לה לנסות את מזלה באופוזיציה. התוספת התקציבית שניתנה ליהדות התורה היתה עבורה סולם נוח לפרישה מן הממשלה. מישהו הסביר ללפיד, ש"תפקיד האופוזיציה הוא להתנגד", ומאז הוא אינו מפסיק לצטט את האימרה השטחית הזו, כאילו היתה אמת נצחית. הוא מציב עצמו נגד התקציב החביב עליו, ונגד ההתנתקות שממנה התלהב כל-כך, ומתנה את תמיכתו בכך שישיבו אותו לממשלה, כי הישיבה באופוזיציה החלישה אותו עוד יותר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מהלך צנוע
|
|
|
 |
|
|
|
"יחד" רואה בתקציב 2005 את המשך המדיניות, המחריפה פערים בחברה הישראלית, והמתנערת מאחריות המדינה לאזרחיה. התנגדותה לתקציב אינה נובעת ממיקומה באופוזיציה, אלא מראיית הנזק הכבד שגורמת מדיניות נתניהו לחוסנה של החברה הישראלית. התלהבות יחד מן הנסיגה מעזה פחותה בהרבה מזו של שינוי. על-פי עדות שרון עצמו (הניו-יורק טיימס מן ה-16 באפריל 2004), נפלה החלטתו לצאת מעזה על רקע יוזמת ז'נבה וחששו פן יוזמה זו - המסוכנת בעיניו - תיכפה על הצדדים. מכאן שהיה עלינו להיות המתנגדים הראשונים לתוכניתו החד-צדדית.
החלטתנו לתמוך בתוכנית ההתנתקות, לתמוך בהקמת ממשלת שרון-פרס, למרות שאין לנו בה כל אמון, ולא לתת יד להצעות אי האמון בממשלה, נובעת מראייתנו את הנסיגה מעזה כתקדים למה שעשוי לקרות בעתיד בגדה המערבית, ומאי רצוננו לתת יד לימין הקיצוני למנוע גם נסיגה מוגבלת זו. אנו עומדים בפני הכרעה קשה, כאשר התקציב הופך למכשלה האחרונה בדרך לנסיגה, וכאשר איננו מוכנים לקבל את טענת שינוי, כאילו נסיגה כזו תתרחש בכל מצב בעתיד. יש בהחלט מצבים שבהם גם מהלך צנוע שכזה לא יתרחש.
הכל מתבוננים בעץ הגבוה שלפיד עלה עליו, ומחפשים עבורו סולם. אם לפיד הפך פוליטיקאי רציני, ושוב איננו ליצן החצר של הפוליטיקה הישראלית, הוא אינו זקוק לסולם מלאכותי. הימנעות משותפת, של שינוי ויחד, תבטיח את ביצוע הנסיגה מעזה בלי ששתי המפלגות יצטרכו לתמוך בתקציב. זו הצעה שהעליתי לפני שבועות אחדים, והיא עדיין שרירה וקיימת. תהא זו הדרך האחראית והנכונה ביותר של שתי מפלגות האופוזיציה, המעוניינות לאפשר את הנסיגה, שלא לטרפד אותה בהפלת התקציב, אך גם לא לתת יד לתקציב הרע הזה. אני מציע לקבל החלטה משותפת זו מייד, להפסיק את תיזוז המערכת, למנוע תשלום תמורות בעייתיות לתומכים מן הגורן ומן היקב, ולהניח את פרשת ציד התומכים בתקציב מאחורינו, לקראת האתגרים הקשים שעוד לפנינו.
אבל את הגיונה של הממשלה הנוכחית קשה לי קצת להבין.
הכותב הוא יו"ר מפלגת "יחד"
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983. עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
