 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תרשו לי להוריד את הכפפות, ולשים את הדברים על השולחן. מדובר במחלה. לא סתם מחלה. סרטן. והסרטן הזה מתפשט בתוכנו. לפני שבועיים כתב עמוס שוקן את מאמרו החמור, הקשה, שבו הכריז על הפנטזיה הגדולה: מדינה פתוחה, נישואים עם עמי הסביבה. היו לפניו, יהיו אחריו, אבל לא היה אחד כמותו. במעמד. בשליטה ברשת עיתונים גדולה. בעיתון הזה ראינו את הדברים בחומרה, והגבנו בהתאם. פרסמנו, כמובן, גם עמדות אחרות, שתומכות בפנטזיה.
פרופ' שלמה זנד וניר ברעם, אנשים חכמים וחושבים, הרחיבו את הפנטזיה של שוקן. הם, בתמצית, טענו שאין אומה יהודית, והפתרון הוא אזרחות מכלילה, "אומתיות ישראלית". לדידם, לא רק שאין צורך במדינה יהודית, אלא שאין דבר כזה – אומה יהודית. וכשניסיתי להסביר להם שאומה יהודית איננה עניין גזעי או גנטי, הם לא ויתרו. מה זה חשוב שאין קשר בין התשובה שלהם לבין הטענה שלי. כמ קאטו הזקן, הם משוכנעים שאם הם רק יחזרו מספיק
פעמים על הטענה הגנטית-גזעית-ביולוגית – אז אולי משהו יידבק.
זה בסדר. קלטתי את המסר. זה לא יעזור לי שהבהרתי, ואני חוזר ומבהיר, שקיומה של אומה יהודית אינו קשור לגזע. הוא קשור להיסטוריה משותפת. לכמיהה משותפת. למורשת משותפת. גם דוד המלך לא היה יהודי לפי ההלכה. הוא צאצא של רות המואביה. כך שאתם חייבים להקשיב, זנד וברעם: אין לי מושג אם יש גזע יהודי, והבדיקות הגנטיות לא ממש מעניינות אותי. יש הבדל בין אומה יהודית לבין גזע יהודי. תפסיקו לבלבל. אתם כבר משעממים, כאשר אתם מנסים להפריך, את הטענה שלא נטענה. די. מספיק.
כדי להוכיח את טענת ה"אין אומה יהודית" שלפו השניים את ג'ו ליברמן ומייקל הווארד. הם בני האומה היהודית? שאלו זנד וברעם עם חיוך של ניצחון. הרי האחד רצה להיות ראש לארה"ב והשני ראש לאנגליה. וכי הם בני העם היהודי, שהח"מ ממציא את קיומו? ממש נוק-אאוט. הכנסתם לי. ליברמן והווארד. וואוו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
אלא שצריך קצת לתמוה על הטענה הכל כך לא רצינית. וכי העובדה שיהודים רבים השתלבו בארצותיהם היא "הוכחה" לכך שאין עם יהודי? וכי העובדה שבישראל, או נניח בארה"ב, יש פקיד בכיר ממוצא ערבי, היא הוכחה לכך שאין אומה ערבית? תגידו, מה הקשקוש הזה? אפילו היינריך היינה, המתבולל, הבין שיש זהות יהודית. העמדה שלו רק התחזקה בעקבות עלילת הדם בדמשק. כן, היסטוריה של סבל משותף. ליברמן, אגב, הולך מדי סופשבוע לבית כנסת. אשרינו שזכינו לכך שאין צורך בהתבוללות כדי לעלות בדרגה.
נעזוב את עניין הגזע. מה שחשוב יותר הוא, שלאחר כל התלאות, כולל גיורים, כולל התבוללויות, ראו זה פלא, נותרה אומה עם מכנה משותף מאוד ברור. אומה יודעת ספר, אומה שבניה התעוררו מדי בוקר וקראו בדיוק את אותן תפילות (למעט הבדלי נוסח זניחים לחלוטין), וערגו למקום אחד – ציון. ואמרו פעמים רבות בשנה: לשנה הבאה בירושלים. אומה שהוכרה על ידי הסביבה, ברוסיה, באירופה, באימפריה העותומנית, כקהילה אחת. אומה מוזרה שכזאת, שכאשר בניה סבלו ברוסיה, הם ברחו אפילו לקהילה היהודית בתוניס, וזכו למקלט. וכאשר בניה סבלו בדמשק, התעוררו קהילות חזקות, כדי לסייע ולהציל. וכאשר יהודי מכובד סבל בעיראק, לפני דורות, הוא עבר לתימן, ואני אחד מצאצאיו. ואתם אומרים – נישט. גורנישט. נאדה. יוק. מפיש. אין אומה כזאת. אין שפה כזאת. אין דבר כזה. ואתם מתעקשים: "להיסטוריה היהודית אין מכנה משותף". מה העקשנות הזאת לכם? מה השלילה הפנאטית הזאת? ומה הקשר לאריתמטיקה ההיסטורית של גיורים והתבוללויות (אגב, מאוד שנויה במחלוקת, אבל לא ניכנס לזה)?
תזכורת: גולדה, בדיוק כמוכם, אמרה "אין עם". היא התכוונה לפלשתינים. היא טעתה. מרגע שיש בני קבוצה, אתנית או לאומית או דתית, או גם וגם, שמרגישים שהם עם – הם עם. זה עניין סובייקטיבי. זה לא עניין של גזע או גנטיקה. עכשיו אתם באים, וצועדים בעקבות גולדה. אתם כל כך מגוחכים. לפי כל קנה מידה אפשרי, העם היהודי הוא יותר עם מהעם הפלשתיני. עכשיו נראה אתכם אומרים: "אין עם פלשתיני", כפי שאתם טוענים, שאין עם יהודי. אני שומע משהו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתבתי, יותר מפעם אחת, שאנטישמיות ישנה היא שלילת זכות הקיום של היהודים כפרטים. ואנטישמיות חדשה היא שלילת זכות הקיום של היהודים כקולקטיב. ההגדרה הזאת, מתברר, אינה רק שלי. היא דומה להגדרות שאליהן הגיעו אנשים נוספים. למשל, פרופ' אלן פינקלקראוט. אבל אתם כמובן בזים לו, כשם שאתם בזים לי, כשם שאתם בזים לכל מי שמתעקש, במין שמרנות ריאקציונית בעיניכם, ואפילו גזענית, על זכות ההגדרה העצמית של היהודים במדינה יהודית.
אז אם לא הבנתם את הדברים, אז קראו בבקשה את המשפט הבא:
“Denying the Jewish people their right to self-determination, e.g., by claiming that the existence of the State of Israel is a racist endeavor”
עכשיו אתם חושבים שמדובר בעוד ריאקציונר, מהסוג שלי או של פינקלקראוט. טעיתם. מדובר בנייר עבודה של האיחוד האירופאי. ו"הכחשת זכות ההגדרה של העם היהודי", ואפילו "טענה שישראל היא גזענית", הם ביטויים של אנטישמיות.
בואו נבהיר את הדברים. אני לא חושב שאתם אנטישמים. אבל אני מציע לכם להירגע קצת ולחשוב. אולי קצת הרחקתם לכת? אולי הקביעה המטורפת הזאת, האבסורדית הזאת, ש"אין אומה יהודית", נובעת מאותו מקור של "אין זכות הגדרה עצמית ליהודים"? שהרי ההגדרה הזאת, של האיחוד האירופאי – שלפיה שלילת הזכות להגדרה עצמית, לעם היהודי, היא אנטישמיות - לא צמחה יש מאין. לא ניסחו אותו זקני ציון, ואפילו לא יהודים. ניסחו אותה אנשים העוסקים בנושא הגזענות באירופה, משום שהם כבר יודעים: אנטי-ישראליות ואנטי-ציונות, להבדיל מביקורת על ישראל, הם מסווה לאנטישמיות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כמו עוד גורמים, בארץ ובעולם, זנד וברעם רוצים להציל אותנו מעצמנו. ממש נחמד מצדם. ואיך תתבצע ההצלה: זה פשוט. אם לא נהיה קיימים, לא תהיה בעיה. איך לא חשבנו על זה. בואו נכריז שהציונות, התנועה היהודו-אתנית הזאת, עבר זמנה, שצריך לנקוט ב"אזרחות מכלילה", אל תוככי "האומה הישראלית". או אז, יפצחו שכנינו בהורה מסחררת, יצטרפו אלינו בריקוד אזרחי משותף, וביחד נהפוך לאיזו "אומה ישראלית" חדשה, מנותקת מכבלי הלאום היהודי, שכמובן לא קיים.
ההצעה הזאת, תסלחו לי זנד וברעם, אינה שלכם. את הפנטזיה הזאת ניסה אש"ף למכור לנו, ואחריו אנטישמים מקצועיים, והנוסח הזה אומץ בחדווה על ידי "כוחות הקדמה" בעולם. גם מתוכנו. אבל אירופה, אפילו אירופה, בעיקר אירופה, מתחילה להבין שהנוסחה הזאת שלכם, של "אזרחות פתוחה ומכלילה", היא לא יותר מפנטזיה. שהרי אירופה ניסתה את השיטה. גרמניה קלטה בשנות השישים שלושה מיליון תורכים. היא העניקה להם עבודה, פרנסה, חופש דת. ולא רק גרמניה. אין מדינה באירופה שלא עברה את החוויה.
והתוצאה? המהגרים הפכו להרבה יותר פנאטים ממה שהיו במדינת המוצא. זה קורה גם בצרפת וגם בהולנד וגם באנגליה, ולמעשה, כמעט בכל מדינה אירופית. במסגדים שם מטיפים אימאמים לחיסול אירופה. במילים הללו. בארבעת החודשים האחרונים נרצחו 6 נשים על רקע כבוד המשפחה. בגרמניה, לא בתורכיה. מאות אלפי נשים, לפי ממצאים של ארגוני נשים, מצויות במצב של עבדות מלאה, "מאחורי חומות של שתיקה". הסיבה לרצח האחרון, שהפכה לכותרת, היתה: "הזונה התנהגה כמו גרמנייה". להיות גרמנייה זה להיות זונה. וגם להיות הולנדית. וגם להיות צרפתייה. עדיין לא ראינו רצח עם הצדקה בנוסח: "הזונה התנהגה כמו ישראלית". אבל אתם כבר תדאגו לנו. קוסמופוליטים נדיבים שכמותכם.
אירופה מתעוררת. כל מדינה אירופאית עושה כל מאמץ, באמצעות חוקי הגירה נוקשים, שאנחנו אפילו לא הגענו אליהם, לצמצם עד לאפס את המשך ההגירה. הם רוצים לסגור, ואצלנו יש טיפשים שמציעים לפתוח. ושם, להזכיר, לא היה כיבוש. לא היה דיכוי. לא היתה "הגמוניה ציונית". לא היתה הסתה פתולוגית. והתוצאה היא חורבן. התוצאה היא עימות. התוצאה היא רובעים שלמים, כמעט בכל עיר גדולה באירופה, שנשלטים על ידי פנאטים מטורפים. התוצאה היא, שמהולנד, בעקבות רצח תיאו ואן-גוך, שהעז לביים סרט ביקורתי על האיסלאם, יש הגירה לניו-זילנד. הסיבה ידועה. היא אפילו לא מוסתרת: השתלטות איסלאמיסטית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הבשורה הטובה היא שמשהו מתחיל להשתנות. בצרפת פועלת קבוצת "לא זונות ולא כנועות", של נשים מוסלמיות שנמאס להן. התעוררות דומה יש בכל מדינה באירופה. גישות דומות - אמיצות, רציניות, שקוראות למוסלמים ולערבים בעולם להשתחרר מההונאה העצמית, משנאת המערב, מהטלת אצבע מאשימה על ישראל כתירוץ לכל פגע - קיימות בכל מדינה ערבית. צריך לברך עליהן.
אבל מה עושים אנשים בתוכנו? חוזרים על הפזמון הישן, שמתאים לחזית החשוכה של האימאמים ו"כוחות הקדמה": אין אומה יהודית. אין זכות קיום לישראל כמדינה יהודית. לפי החזית החשוכה הזאת, אם רק ישראל תגיש כתב כניעה – ותפסיק להתקיים כמדינה יהודית - תיעלם הבעיה. "כוחות הקדמה" באירופה חוברים דווקא לאיסלאם הפנאטי, עורכים קבלות פנים לשייח' יוסוף קרדאווי, ורוקדים עם טארק רמדאן, שנוא נפשם של המוסלמים הליברלים. אלה השותפים שלכם, זנד וברעם?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא, אני לא נגד מוסלמים. אבל אני נגד פנטזיה של "אזרחות מכלילה", שהמשמעות האמיתית שלה היא איסלמיזציה זוחלת של ישראל, לפי מתכון החיסול של "כוחות הקדמה". אני כן בעד מוסלמים. בעד אותם מוסלמים ליברלים, שנמאס להם גם מהאימאמים הפנאטים, וגם מ"כוחות הקדמה" שמסייעים להם. אני בעד אותם מוסלמים בלונדון, שחשפו את האמירות הרצחניות של השייח' קרדאווי, כדי להפוך אותו לאורח לא רצוי (אבל "כוחות הקדמה" התעקשו).
וכן, נמאס לי, בדיוק כשם שנמאס למוסלמים המפוכחים, מאותה "רב-תרבותיות", שמאפשרת את המשך הדיכוי, ההסתגרות וההסתה. ונמאס לי מהטענה ש"כל התרבויות שוות". לא. הן לא שוות. קהילה שבה דיכוי האישה הוא ערך מקובל, היא קהילה בעלת תרבות שזקוקה למהפכה. רצוי מבפנים. קהילה שחיה על הסתה אנטישמית, או אפילו "רק" אנטי-ישראלית, היא קהילה שאני ממש לא חפץ לקלוט בתוכי.
אבל כן, אני קורא בשקיקה את כתביהם של בני הזרם הליברלי, אלה שהשתחררו מהתמכרות לתיאוריות הפוסט-קולוניאליות, אלה שהבינו שה"אוריינטליזם" של אדוארד סעיד גרם להם בעיקר נזק, משום שהוא קיבע אותם במצב של קורבנות, ובאמונה שהמערב, בעיקר הוא, אחראי למצבם.
ואל תקפצו עם עניין הנישואים המעורבים, כהוכחה לכך שאתם "מתקדמים", וכל השאר "גזענים". אלה הבלים. אם אתם לא מבינים את ההבדל בין התנגדות להתבוללות, כעניין של עמדה, לבין חוקים האוסרים על נישואי תערובת, אז אתם בבעיה.
האזינו היטב, זנד וברעם: אתם בעיקר מגדילים את הסבל הפלשתיני. מגדילים. בנסיבות שבהן הסיכוי היחידי להסדר הוא שתי מדינות לשני עמים, בנסיבות שבהן יש מחנה פלשתיני שמכיר במדינה יהודית (גם בהסכם אילון-נוסייבה וגם בהסכם ז'נבה), מול מחנה פלשתיני חמאסניקי, שממשיך לטעון, בדיוק כמו "כוחות הקדמה" בעולם, בדיוק כמוכם, ש"היהדות היא רק דת, ואין זכות קיום למדינה יהודית" – העמדה שלכם משרתת את הנצחת הסבל.
ג'ורג' אורוול אמר שיש רעיונות שהם כל כך מטופשים, שרק אינטלקטואלים מסוגלים להאמין בהם. אתם לא חייבים, ממש לא, להוכיח לנו את זה שוב ושוב.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. בנעוריו נזרק ממוסדות לימוד שונים, פרסם את הספר "אגרוף פוליטי", היה עורך העיתון החברתי הלוחמני "הפטיש", והגיש תוכניות רדיו. עיתונאי ומשפטן. חובב ג'חנון וחילבה. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
